סגור
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שידון בתיק (צילום: gov.il)

קרב משפטי-סלולארי: האם צוואה יכולה להינתן בווטסאפ?

הסוגייה שתוכרע בביהמ"ש לענייני משפחה מעלה את שאלת תקפותה של צוואה שנשלחה דרך פלטפורמת המסרים. החוק דורש את כתב היד של המנוח, אך טענת הנגד תהיה כי הקלדה בסלולרי היא כתב היד המודרני. בשלב זה גם אם הצדק הפרטני הוא להכשיר את המסרון, הזהירות המערכתית מחייבת לדחותו

1. השאיר ווטסאפ
הילדים שוללים את תוקף הווטסאפ שבו האב הוריש נכסים לאחותו
האם צוואה יכולה להינתן בווטסאפ? שאלה זו אמורה להתברר בקרוב בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בפני השופטת לורן אקוקה. המנוח המצווה נפטר מקורונה בקליפורניה בארה"ב בדצמבר 2021, לפני שהספיק לנסח צוואה "רגילה" בכתב. ועכשיו השאלה היא אם בית המשפט בישראל יכיר בווטסאפ כאילו היה "כתב", כלומר כתב ידו של המנוח.
למנוח היו נכסים בישראל ובארה"ב. הקרב המשפטי הוא בין אחותו לשני בניו, והוא מתנהל על שתי דירות בישראל, בשווי של כ־5 מיליון שקל, שאותן ציווה המנוח בווטסאפ לאחותו ולמרכז מורשת בבל, ובשמו העממי מוזיאון יהדות יוצאי עיראק. אחד משני הילדים קיבל דירות וכספים שהיו למנוח בחו"ל.


1 צפייה בגלריה
עו"ד בועז קראוס
עו"ד בועז קראוס
עו"ד בועז קראוס
(משה טסלר)

האחות מיוצגת בידי עו"ד בעז קראוס, מרכז יהדות בבל בידי עו"ד ראובן דוברוביצר, וילדי המנוח בידי עו"ד ישי דאב. הילדים המתנגדים לצוואה ושוללים את הגדרתה ככזו טוענים שאין דבר כזה צוואת ווטסאפ ואין כל תוקף חוקי לצוואה הדיגיטלית הזו. האחות טוענת שמה שחשוב הוא לקיים את רצונו של המנוח שמשתקף בהודעות האלה.
2. ישראלי או אמריקאי
ב"כ המדינה ביקש חו"ד על הדין הקליפורני. לפי הישראלי, אין צוואה
כרגיל בסכסוכים כאלה נשטחות לפרטי פרטים טענות עובדתיות ומשפטיות. מה באמת היו היחסים במשפחה המורכבת הזו, והיא באמת הייתה כזו. האם אחד הילדים הוא בכלל שלו, מי זנח אותו ומי שמר על קשר חם ואוהב איתו. האם האחות זכתה במחצית שווי הדירות מפני שהייתה הנפש הקרובה ביותר למנוח או שקרבתה אולי השפיעה לרעה. לא ניכנס לבירור הזה ונתרכז בשאלה המשפטית – האם הוראות בווטסאפ יכולות להיחשב כצוואה.
עו"ד כליל וולקן, ב"כ המדינה, טענה בדיון המקדמי: "אין פה צוואה חד־משמעית. הבקשה לקיום צוואה שהוגשה כאן איננה מקיימת אף אחד מארבעת סוגי הצוואות הנזכרות בחוק הירושה. עם זאת, הואיל ומדובר בתושב חוץ, יש אפשרות להוכיח תקינותה של צוואה לפי מקום עריכתה. חוות דעת על הדין של מדינת קליפורניה ארה"ב, מקום מושבו של המנוח ביום פטירתו, לא הומצאה. לגבי החוק הישראלי, לא נקבעה עדיין אפשרות לצוואה במסרוני ווטסאפ, ויש קושי מסוים לוודא אותנטיות של דבר כזה, ומדוע לא נערכה צוואה בעל פה בפני שני אנשי צוות רפואי, כפי שקרה בתקופת הקורונה לא מעט. אני מבקשת חוות דעת ביחס לדין הזר, שכן אם הדין הישראלי הוא זה שחל, הרי שאין פה צוואה לקיום".
3. כתב מודרני
"מה זה משנה אם אני מצייר את האות ב' או לוחץ על מקש ב'"
החוק הישראלי קובע ארבע צורות לצוואה: צוואה בעל פה שהיא צוואת שכיב מרע (של אדם שנוטה למות); צוואה בפני שני עדים; צוואה בפני רשות, בית משפט למשל (צוואה נוטריונית); צוואה בכתב ידו של המצווה. והשאלה כאן מהו כתב יד בעידן המודרני? "מה זה משנה אם אני מצייר את האות ב' או לוחץ על מקש שכתוב עליו ב'", אמר עו"ד בעז קראוס בדיון המקדמי שהתקיים, "צריך לעשות הכל לקיים את רצונו של המת".
האחות הגישה באמצעותו את תכתובות הווטסאפ לרשם הירושה במסגרת בקשה לאישור צוואה בכתב יד. הילדים התנגדו בטענה שלא מדובר כאן בכתב יד, ולכן אין כל תוקף חוקי לצוואה. "כתב יד הוא ייחודי של אדם, זו טביעת אצבעו של המצווה", טען עו"ד דאב בשם הילדים. "אנחנו רחוקים שנות אור מהדרישות בחוק. אנחנו טוענים שזה לא רצונו ולא יודעים מי כתב את ההודעות ואם זה נשלח מטלפון אחר, ואם נפרץ הטלפון ונשלחו הודעות ואם נשלח מטלפון אחר. אנחנו פותחים טענות לאין סוף של צוואות. אני יכול לומר שהמנוח שלח הודעה עם אמוג'י ואני אגיד שהוא הוריש לי דירה".
עו"ד דוברוביצר מטעם מרכז מורשת בבל ניסה לבסס את תקפות הווטסאפ על צוואת שכיב מרע. "הוא היה בבידוד ובקורונה, וזו הדרך היחידה שבה יכול היה להביע את רצונו", אמר. "זה היה רצונו של שכיב מרע שראה את מותו וזה מה שרצה". דאב טען בתוקף גם נגד אפשרות זו: "גם פה, בזמן הקורונה, היו צוואות. ואם היה ברצונו של המצווה לכתוב צוואה היה מביא שני עדים, רב או כומר, היו הרבה אפשרויות אולם לא זאת ולא זאת".
4. שמרני או ליברלי
האם תנצח הגישה שנאחזת בלשון החוק או זו שתבקיע אל התכלית
המחלוקת המשפטית הקלאסית על מרחב הפרשנות של בתי המשפט עשויה להופיע כאן אם וכאשר נגיע לבירור המהותי. האם תנצח הפרשנות "השמרנית", שנאחזת בלשון החוק, או הפרשנות "הליברלית", שתבקיע אל התכלית. כמובן שצריך יהיה להניח קודם את התשתית העובדתית ולקבוע שהודעות הווטסאפ נכתבו על ידי המנוח ומרצונו החופשי. במרחב הדיגיטלי וירטואלי בהחלט ייתכנו זיופים, אבל זיופים אפשריים גם במסמך כתוב.
בהנחה שלא יוכח זיוף, תעלה השאלה עד כמה מוכן יהיה בית המשפט "למתוח" את המילה "כתב" ל"הקלדה" בטלפון נייד. בעידן הנוכחי ממילא עבר הקונספט של כתיבה מהעט, העיפרון ואפילו מכונת הכתיבה למחשב ולפלטפורמות התקשורת הנפוצות כמו ווטסאפ, טוויטר ועוד. כתב היד הוא בסך הכל שלב באבולוציה. לפניו חרתו באבנים ולוחות, אחריו הגיעו המחשבים והווטסאפים. האם העובדה שהחוק נחקק דווקא בתקופה שכתיבה ביד הייתה הצורה הנפוצה מקנה בלעדיות ותוקף רק לטכניקה הזו? במיוחד בתחום הירושות, שבו יש לתת את המשקל המרבי, ויש שיאמרו הבלעדי, לרצונו החופשי של המצווה. מצד שני תשאל את עצמה השופטת אם הכשרת הצוואה בווטסאפ, גם אם אין מחלוקת שמדובר כאן ברצונו האותנטי של המצווה, לא תעלה אותנו על המדרון החלקלק והעמוס של סיכוני זיוף וחוסר ודאות, ולכן מוטב שהמחוקק יסדיר את הסוגיה לאחר בחינה לעומק ולא בית המשפט. במילים אחרות, גם אם הצדק הפרטני מחייב את הכשרת הצוואה, הזהירות המערכתית מחייבת את דחייתה.
5. צוואה שנשתכחה
מה דינה של צוואה שנכתבה מזמן, ובינתיים צץ מוטב פוטנציאלי נוסף
שאלת רצונו האמיתי של המצווה עלתה כאן בסוגיית "הצוואה שנשתכחה". המצווה כתב את הצוואה בגיל צעיר והוריש את רכושו לארבעת אחיו ולאחותו. הוא נפטר כ־30 שנה מאוחר יותר, ובזמן הזה התוודע ויצר קשר חם עם בנו הביולוגי שעמו לא היה בקשר שנים רבות. אבל הוא שכח לעדכן את הצוואה ולכלול בה גם את הבן. כעת ניטש מאבק משפטי בין הבן לאחים; בין הצוואה בכתב לבין כוונתו המשוערת של האב להוריש גם לבנו.
הראיות על הקשר החם בין השניים הן חד־משמעיות, מה שמגביר את ההערכה שרצונו האמיתי היה להוריש לו. כך קבע בית המשפט לענייני משפחה, אולם המחוזי הפך את החלטתו והסיפור מתגלגל לעליון שיצטרך להכריע אם לכבד את הצוואה כלשונה או לעדכן אותה גם לטובת הבן.
בסיפור הזה אין מחלוקת לגבי תקפות הצוואה אלא לגבי מוטביה. בסיפור הנוכחי התהפכו היוצרות: אין מחלוקת לגבי המוטבים (האחות ומרכז מורשת בבל), אבל יש מחלוקת לגבי תקפות הצוואה.