דו"ח המבקר
מחדל התרומות ב-7.10: 15 מיליארד שקל זרמו - לממשלה לא היה מי שיקלוט אותם
בשלושת החודשים הראשונים שאחרי ה-7.10 הגיע היקף התרומות לממדים חסרי תקדים. אבל דו"ח המבקר מגלה שהממשלה לא מינתה גורם מתכלל לקשר עם ארגוני ההתנדבות והתרומות - וגם חצי מהמשרדים הרלבנטיים לא מינו איש קשר
המחדל הגדול של 7 באוקטובר כלל גם חוסר היערכות של המדינה לשיתופי פעולה עם ארגוני מתנדבים וגופים תורמים בהיקף גדול. לא היה גורם ממשלתי מתכלל שבאחריותו להוביל את תיאום העבודה הממשלתית עם גופים תורמים והתנדבותיים בחירום, ובמחצית (7 מתוך 15) המשרדים שקיימו קשר עם גופים תורמים והתנדבותיים במלחמה לא היה במהלכה בעל תפקיד שאחראי לקשר עימם. בנוסף, ביחידה לשיתופי פעולה רב-מגזריים במשרד רה"מ היו בשנה הראשונה למלחמה רק שתי עובדות ואחר כך רק אחת.
אלה הם חלק מהממצאים העולים מדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא "התיאום בין המערכת הממשלתית לבין גופים תורמים והתנדבותיים במלחמת חרבות ברזל" שמתפרסם היום כחלק מדו"חות המבקר על מחדל ה-7.10.
מבקר המדינה מציין כי יותר מ-1,000 יוזמות אזרחיות (התארגנויות שהתנהלו ללא מסגרת משפטית רשומה) פעלו בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, מהן כ-80% היו יוזמות חדשות. הן סייעו ליותר משני מיליון בני אדם ושווי הסיוע מוערך ביותר מ-250 מיליון שקל. בשבועיים הראשונים של המלחמה גדל מספר המתנדבים ב-41% לעומת השגרה ובחודשים שלאחר מכן עמד על 31% יותר מבשגרה.
3.39 מיליארד שקל תרמה יהדות התפוצות בין אוקטובר לדצמבר 2023. סך התרומות מחו"ל באוקטובר 2023 היה גדול פי 9 מהממוצע החודשי בשנה שלפני פרוץ המלחמה. כ־2.2 מיליארד שקל תרמו משקי בית בישראל באוקטובר עד דצמבר 2023. השווי הכספי של פעולות ההתנדבות והתרומות בשלושת החודשים הראשונים למלחמה מוערך ב-14.78 מיליארדי שקלים. מהם, כ-8.56 מיליארד ש"ח משקפים את שוויין של שעות ההתנדבות וכ-6.22 מיליארד ש"ח מקורם בתרומות כסף ושווה כסף. כל השפע הזה נתקל בממשלה שלא ערוכה לקלוט אותו.
במחצית (7 מתוך 15) ממשרדי הממשלה שקיימו קשר עם גופים תורמים והתנדבותיים במלחמה לא היה במהלך המלחמה בעל תפקיד האחראי לקשר עם גופים תורמים והתנדבותיים. גופים תורמים והתנדבותיים התקשו במהלך המלחמה לאתר אנשי קשר במשרדי ממשלה הרלוונטיים לפעילותם. שני שליש ממשרדים אלה (10 מ-15) לא מיפו לפני המלחמה את התחומים העיקריים שבהם יזדקקו לסיוע של מתנדבים ואת הגופים התורמים וההתנדבותיים הרלוונטיים לפעילותם.
משנת 2018 ועד למועד סיום הביקורת (יולי 2025) לא פעל גורם ממשלתי מתכלל שבאחריותו להוביל את תיאום העבודה הממשלתית עם גופים תורמים והתנדבותיים בעתות חירום. חטיבת החוסן של רח"ל (רשות החירום הלאומית), שעשתה זאת נסגרה בשנת 2018 עקב שינוי ארגוני, וממועד זה חדלה רח"ל לעסוק בנושא. רח"ל לא דאגה להעביר את האחריות לגורם אחר. בהיעדר היערכות מוקדמת, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה ניסתה הממשלה להקים מערך תיאום רב-מגזרי מתכלל, אך הניסיון כשל.
במשרד רה"מ הוקמה ב-2008 היחידה לשיתופי פעולה רב-מגזריים לשם קידום וחיזוק עבודה משותפת ומתואמת של משרדי הממשלה עם גופים תורמים והתנדבותיים, אך מדובר ביחידה מייעצת, נטולת משאבים. עד נובמבר 2024 עבדו ביחידה לשיתופי פעולה רב-מגזריים מנהלת ועובדת בלבד, ובחודשים שלאחר מכן - מנהלת אחת.
המבקר מצא כי לפני פרוץ המלחמה, היחידה לא ביצעה מיפוי בסיסי של המשרדים ותחומי הפעילות העיקריים שיש צורך לשלב בהם גופים תורמים והתנדבותיים בחירום. היחידה "לא ריכזה ולא הנגישה למשרדים לפני פרוץ המלחמה ידע על גופים הפועלים בתחומי העיסוק שלהם, על כשירותם המקצועית, יכולתם ונכונותם לסייע בשגרה ובחירום. היחידה לא השלימה את האפיון וההקמה של מערכת דיגיטלית ממשלתית החיונית לעבודה רב-מגזרית יעילה".
המבקר מציין שהיקף כוח האדם הדל שיועד ליחידה בולט במיוחד למול גודל האחריות והמשימה שהממשלה הטילה עליה - בייחוד בהתחשב בהיקפים הגדולים של פעילות התרומה וההתנדבות בישראל בשגרה ובחירום, בהתחשב בהיקף כוח האדם אולי לא מפתיע שעד למועד סיום הביקורת (יולי 2025), כשנה ושמונה חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לא ריכזה היחידה לשיתופי פעולה רב-מגזריים ידע על פעילותם של גופים תורמים והתנדבותיים במלחמה לצורך מצבי חירום עתידיים.
