״התקופה הנוכחית מציבה בפני המשפט הפלילי והצווארון הלבן בישראל אתגרים מורכבים במיוחד"
עורכי דין בכירים התאספו אתמול במסגרת פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחומי הצווארון הלבן והמשפט הפלילי לדבר על האתגרים שהתחום חווה. בין בינה מלאכותית מתקדמת לשינויים במערכת המשפט, דרך תיקים בעלי חשיבות עצומה למערכת המשפט והמדינה כולה, וכלה בהתמודדויות הקשורות לתקופה המאתגרת שישראל עוברת מבחינה ביטחונית ומדינית, תחומי הצווארון הלבן והמשפט הפלילי חווים תקופה של אי יציבות ושינויים המצריכים תשומת לב
כמדי שנה, פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחומי הצווארון הלבן והמשפט הפלילי איגד כמה מהמוחות המובילים באחד מהתחומים המרכזיים ביותר בענף עריכת הדין. עורכי הדין הרבו לדבר על האתגרים המשפטיים והכלליים המשפיעים על התחום באופן ישיר ועקיף, "התקופה הנוכחית מציבה בפני המשפט הפלילי והצווארון הלבן בישראל אתגרים מורכבים במיוחד. שילוב בין לחצים ביטחוניים ובינלאומיים לבין פשיעה פנימית ורגישות ציבורית גבוהה", הסבירה עו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט: ״דווקא במצבים כאלה נבחנת יכולתה של המערכת המשפטית לשמור על עקרונות של מקצועיות, שקיפות ואמון הציבור״.
במהלך הפורום דיברו עורכי הדין על נושאים שנמצאים בליבת עיסוקם: החל מהתנהלות הרשויות האכיפה בתהליכי תפיסת וחילוט רכוש, דרך התנהלות מערכת המשפט ושינויים הנדרשים בחקיקה, משפט ראש הממשלה בנימין נתניהו וכמובן: השפעות ה-AI והעידן הדיגיטלי על התחום.
"אגרסיביות בתפיסות וחילוטים זמניים"
אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיון היה התנהלות רשויות האכיפה בתהליכי תפיסת וחילוט רכוש, מפגש עם עורכי הדין במהלך חקירה ועוד. עו"ד כמאל כמאל שותף במשרד עו"ד זכי כמאל, "הסחבת בהליכים פליליים גורמת לעינוי דין ולעתים לעיוות דין. אכן, קיים מחסור בשופטים פליליים. אך מנגד, סחבת זו נובעת גם מגורמים נוספים, כמו משך הזמן מתחילת החקירה ועד להגשת כתב האישום והעברת חומרי החקירה , ומשך הזמן לקבלת תסקירי מבחן. לכן חשוב לשפר את שיטות העבודה של גופים כמו הפרקליטות והמשטרה. יש לשקול גם שינויים חקיקתיים בנוגע להטלת הגבלות על משך הזמן של כל שלבי ההליך הפלילי, הפניית יותר הליכים פליליים לגישור פלילי והרחבת השימוש בקנסות מנהליים במקום אישומים פליליים״.
עו"ד נאוה הנס, מייסדת ובעלים נאוה הנס, משרד עורכי דין ציינה כי "נראה כי המדינה מערימה קשיים בקבלת חלופות מוצעות, כאשר היא צופה שיהיו לה קשיים בעתיד לחלט וזאת על אף שהחקירה עוד לא הבשילה לכתב אישום. המדינה מבחינתה רוצה ללכת על בטוח על המתווה הפשוט ולא המורכב, על מנת שאם יוגש כתב אישום בהמשך ואם יורשע וייגזר הדין תהיה לה אפשרות לחלט. הבעיה הינה שמדובר בהליכים שלוקחים שנים רבות ולכן הנזק למי שנתפס רכושו בשלב הראשוני הוא גבוה ובסופו של יום הניסיון מלמד שחלק גדול מהרכוש שנתפס לא מחולט ואולי הגיע העת לעשות איזונים לטובת מי שרכושו נתפס בשלבים הראשונים, שהרי מדובר בסעד זמני".
עו"ד יובל ששון, שותף במיתר עורכי דין הסביר כי "צריך לזכור כי הליך החקירה בעיקר לאנשי עסקים בעבירות צווארון לבן כשלעצמו מהווה אמצעי ענישה משמעותי. עצם החשד גורם למעשה להוצאת איש העסקים מחוץ לגדר הבנקאית ומחוץ גדר העסקית הלגטימית. האגרסיביות בתפיסות ובחילוטים זמניים לצד היעדר הביקורת האפקטיבית של בתי המשפט מביאים לכדי ענישה ולעיתים אף הבאת חשודים לכדי אובדן כל מה שיש להם ולמשפחתם וזה בשלב מוקדם מאד של ההליך כאשר עומדת להם חזקת החפות. "יותר ויותר אנחנו רואים חקירות שמתחילות ברעש גדול ונגמרות בלא כלום כאשר בדרך נרמסות זכויותיו של החשוד. אחת הסיבות לכך היא העובדה שבעיקר בעבירות צווארון לבן המשטרה מאמינה שמיד עם הפרוץ תתפוס את הטלפונים והמחשבים של החשודים ושם כבר ימצא "המטמון הראייתי". הדבר גורם לפרוצים במצב פחות בשל ללא תשתית ראייתית מספקת".
עו"ד דן אלדד, שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלדד פרץ ציין כי " הפרקליטות עברה מזלזול באכיפה הכלכלית, לקיצוניות השניה. כל הדרכים כשרות כדי לחלט כמה שיותר. התפיסה הזמנית הטוטאלית פוגעת ביכולת החשוד לעמוד בחקירה. בעבר בלמנו תפיסות רכוש כשחשבנו שמטרת המשטרה היא לשבור את החשודים. הפרקליטות חייבת לטרפד ניסיונות כאלה. זו פגיעה משמעותית בהגינות ההליך. בעבר, התנגדתי ליצירת קשר בין היקף ההישגים הכספיים של יחידה, לבין שכרם וקידומם של פרקליטיה. לצערי, זיקה כזו נוצרה בהמשך. זו טעות הפוגעת בתחושת ההגינות ובאמון הציבור".
עו"ד שי לוי, מייסד ובעלים של שי לוי ושות', משרד עורכי הדין מצביע על כך ש"זכות ההיוועצות בין עורך הדין ללקוח חייבת להיות מעוגנת בחוק יסוד. להערכתי - מעטים מאד הם המקרים בהם ניתן יהיה למנוע מפגש מסוג זה. היד קלה על ההדק ובקשות למניעת מפגש כזה נחתמות על ידי בית המשפט כחותמת גומי, בין אם יש צורך וחובה למנוע מפגש ובין אם אין. הגיע העת לשינוי חקיקתי. ככה צריך להיות במדינה שבה זכויות אדם הן משמעותיות. ככה צריך לנהוג בדמוקרטיה".
"אסטרטגיית חקירה נפסדת"
עו"ד אורון שוורץ, שותף מייסד בשוורץ-נרקיס ושות' התייחס לסוגיית מניעת מפגש עורכי דין עם נחקרים בידי זרועות הבטחון בעבירות כנגד בטחון המדינה. "לאחרונה, אנו נתקלים בשימוש רווח בכלי זה. כך נעשה בחקירות בפרשת ההדלפות לבילד ובפרשות ביטחוניות שונות נוספות. זהו שריד מנדטורי, של עידן שבו אימפריה זרה ניהלה מדינה ילידית. אין מקום בחברה דמוקרטית מודרנית להוראה זו. מחקירות שליווינו בשנים האחרונות ושבמהלכן נעשה שימוש בהוראה זו, המטרה הייתה להתרשמותנו, בעיקר הפעלת לחץ על נחקר לשם גביית הודאה באשמה, וזאת תחת לאסוף חומרי חקירה. אולם, הסכנה מצויה בעניין בעייתי אחר אותו יש לתקן, והוא התפיסה לפיה הודאה באשמה עדיין נחשבת ל"מלכת הראיות". לטעמנו, הודאה, בעיקר כזו שנגבתה בתנאי לחץ, גם אם זהו לחץ נפשי בלבד, היא קיסרית הרשעות השווא, והיא בעיקרה מייצרת אסטרטגיית חקירה נפסדת. את המצב הזה יש לשנות בחקיקה ואם לא בחקיקה אזי באמצעות פסיקה של בתי המשפט, אשר עדיין למרבה הצער, מכוח הסיסמא - "בטחון המדינה", מוכנים לאשר לחוקרי רשויות בטחון, כלים דרקוניים".
עו"ד יובל זמר, בעלים של יובל זמר משרד עורכי דין, ציין כי " הליכי התפיסה בשלבי המעצר והמשפט הפכו מזמן כלי בידי הרשויות להפעלת לחץ בלתי הוגן על נאשמים. הסיטואציה בה אדם נהנה עדיין מחזקת החפות אולם כל רכושו תפוס ומוקפא, לא אחת בשווי העבירה הנטען אשר בינו לבין הראיות קיים פער משמעותי, אינה מידתית ופוגעת קשות לא רק בזכויות הקנייניות של הנאשם אלא אף בזכות להליך הוגן ולניהול הגנה ראויה. לטעמי הפסיקה שהתגבשה בנושא אינה נותנת מענה מספק ואם יש תחום בו נחוצה רפורמה בחקיקה הרי זה התחום הזה".
עו"ד חיים לוי, בעלים של חיים לוי ושות' משרד עו"ד ציין כי "יש לבחון את חובת ההגינות של הרשויות בהליכי תפיסה וחילוט רכוש, גם במובן הפגיעה האנושה ביכולת החשוד להתגונן ועל כן מתבקשת חשיבה ובחינה מחודשת בנקיטת הליכים אלה ואף עובר להוצאת הצווים".
עו"ד טל גבאי, שותף מייסד פריד גבאי, סיכם: "התחום הפלילי משווע לרפורמה. קיימת יד קלה מדי בפתיחת תיקים פליליים ובשימוש בכלי המעצרים. לא יכול להיות שכל חקירה תלווה במעצר. אפשר וצריך לדעת לחקור בלי לשלול חירויות. הדבר גם נכון ליד קלה בהליכי התפיסה. לא יכול להיות שלכל עבירה כלכלית תוצמד מיומה הראשון עבירה של הלבנת הון שתפגע בצורה אנושה בזכויות של חשודים עד כדי כך שהם לא יוכלו לעשות שימוש בחשבון הבנק שלהם כדי לשלם על ייצוג משפטי".
"רענון משמעותי של הדין הפלילי"
סוגיה נוספת שעלתה לדיון והציתה דיון ער בקרב המשתתפים היה מקומה של מערכת המשפט בהליכי צווארון לבן והליכים פליליים. עו"ד רן כהן רוכברגר, מייסד ומנהל משרד רן כהן רוכברגר ושות' הסביר כי "מקובל לבקר את הצבא על כך שהוא נערך תמיד למלחמה הקודמת ולא למלחמה שאורבת בפתח. צריך להפנות ביקורת דומה גם למשפט הפלילי - על כך שהוא מתמודד עם המציאות שהייתה ולא עם צורכי החברה כיום. בשנים האחרונות מתחוללים שינויי עומק שלא היו כדוגמתם - בטכנולוגיה, בבינה האנושית, בתקשורת וברשתות החברתיות. המציאות השתנתה לבלי הכר והמשפט הפלילי המדשדש מאחור - בדיני הראיות ובפרוצדורה, ולעתים גם במשפט המהותי - נכשל שוב ושוב בלספק את המענה הציבורי החשוב שנועד לו. לכן מתחייב לערוך בהקדם ריענון משמעותי לאורכו ולרוחבו של הדין הפלילי ולהכניס בו תיקונים משמעותיים, באופן שיאפשר להפעיל אותו באופן שגם יקיים את האינטרס הציבורי וגם את זכויות החשודים, הנאשמים ונפגעי העבירה".
עו"ד אדי אבינועם, בעלים ומייסד של אדי אבינועם עורכי דין ציין כי "אנחנו בתוך עמנו יושבים והתבגרנו יחד עם המערכת המשפטית. החמרה בענישה לא מורידה ולא מפחיתה פשיעה . נקודה. בתי הכלא המלאים עד אפס מקומות מוכיחים שכלא בהגדרה אינו מקום טיפולי שיקומי . שכן , אם אכן היה כזה , היינו מצפים להתרוקנות בתי הכלא ולא לאיכלוסם ב 250% מעל התקן. הגיע הזמן לחישוב מסלול מחדש בנושא שקילת טיפול ושיקום במהלך שלבי המעצר , בגמישות רבה יותר מהקיים . לא רק שטיפול ושיקום בשלבי המעצר , יורידו מהעומסים על בתי המשפט ובתי הכלא , אלא שכל הציבור ירוויח ממניעת רצידיביזם בשליחה אל הכלא , יציאה מן הכלא וחוזר חלילה כדלת מסתובבת".
"שוק של סחר בעונשים"
עו"ד בן מעוז, בעלים של בן מעוז – חברת עורכי דין, התייחס בדיון למעמדה של הפרקליטות הפלילית. לדבריו, "הפרקליטות הפלילית היא גוף רב עוצמה – ללא בלמים אמיתיים או מגבלות אפקטיביות על שיקול דעתה. מניסיוני כסנגור פלילי, אני נחשף שוב ושוב לתופעה הפסולה של הגשת כתבי אישום "מנופחים", חמורים מדי מלכתחילה, לא משום שהעובדות מחייבות זאת, אלא כדי לייצר 'מרווח תמרון' למשא ומתן עתידי עם הנאשם. בפועל מתנהל שוק של סחר בעונשים – פרקליטים מציבים רף גבוה בתחילת ההליך המשפטי כדי שבעסקת טיעון יוכלו "לוותר" ולהגיע לעונש שהיה סביר לדרוש מלכתחילה. זוהי פרקטיקה מסוכנת הפוגעת בהגינות ההליך הפלילי ובאמון הציבור במערכת המשפט".
עו"ד אורית חיון, בעלים ומייסדת אורית חיון ניהול משברים וייעוץ משפטי, התייחסה למעמדו של בית המשפט העליון. "לאחרונה מתמודד ביהמש העליון מול לחצים פוליטיים גוברים והתערבות פוליטית על מינוי שופטים , עובדה שמהווה איום ממשי על איזון בין הרשויות ועל מערכת הבלמים והאיזונים של הדמוקרטיה .הממשלה מבצעת מהלכים לפטר בכירים משפטיים וביטחוניים , פעולות שפוגעות בעצמאות החוקתית. בית המשפט העליון בישראל עומד בצל של מאבק קריטי על עתיד הדמוקרטיה והמשפט. החלטותיו מציבות אותו כגורם משפיע, שומר הסף של הדמוקרטיה. אך גם מדגישות את השחיקה של מעמדו , כאשר עולה חשש שהממשלה לא תכבד החלטותיו. כאשר הפוליטיקאים מתבטאים בחופשיות כנגד בית המשפט העליון , ולא מכבדים פסיקתו, מדובר בשבר לא פחות . השליטה בבחירה פוליטית של שופטים, תוך אי כיבוד החלטות , מפירים את האיזון בין הרשויות , ועתידו של בית המשפט העליון נראה עגום מתמיד".
עו"ד עידית רייכרט, בעלים של עידית רייכרט משרד עורכי דין הבהירה כי "יש לנו תפקיד דרמטי לבצר את שלטון החוק ולהגן על שומרי הסף. הניסיון למוטט את תוקפו של מוסד היועמ"שית ומעמדו של בית המשפט העליון ע"י הפוליטיקאים הוא מחריד. נאבק בו כי אם הם יקרסו, אבדנו".
"טירוף מערכות"
משפט נתניהו, שמתנהל בימים אלו, הוביל גם הוא לשיח ער בין המשתתפים. עו"ד ששי גז, בעלים ששי גז משרד עו"ד, התייחס לנושא וסיפק אמירה מפתיעה: "משפט נתניהו לא יסתיים לעולם, אני חושב שגם אם אאריך חיים לא אזכה לראות את סופו של המשפט. המשפט הזה לא מתנהל כמו שמשפט מהסוג הזה צריך. צריך לדעת לנהל מגה-תיק. לקבוע שיש דיונים קבועים, בלי דחיות. הסדר של הפרקליטות היה טיפשי. במגה תיק, אם עד לא מגיע - מביאים עד אחר, הם יכולים להביא עוד אלפים עדים על הטענות האלה. בתיק 4000 יש פתח לטיעון של אכיפה בררנית וככה לא מנהלים תיק מהסוג הזה. התיק יכול לא להיגמר לא רק בגלל העדים. רק בימים האחרונים ראינו שביבי הגיע, בפעם הראשונה מזה הרבה זמן, לפיגוע - וככה לא מנהלים תיק כזה. קשה לנהל משפט כשהנאשם דורש לנכוח בכל ישיבה. פה זה אפילו לא המקרה".
בתגובה, עו"ד נעה פירר שותפה בחן יערי ואקי, ציינה כי ״משפט נתניהו התנהל שלוש פעמים בשבוע באופן מלא. עדים רבים נחקרו. בניגוד למה שנאמר, בכל עת שלא הגיע עד היינו מוכנים עם עד אחר. הוחלפו פרשות ועוד. יש להצר על אופן ניהול המשפט על ידי הפרקליטות, שלא קידמה את המשפט״. פירר הוסיפה: ״אי הסכמה ללכת לגישור למרות אמירות ברורות של השופטים בנושא, חוסר העברת חומרי חקירה, הם אלה שבין היתר גרמו לעיכובים רבים".
עו"ד קובי בן שעיה, בעלים ומייסד משרד עו"ד קובי בן שעיה, ציין כי "המשך ניהול משפט נתניהו במתכונת הנוכחית, גורם לטירוף מערכות ופגיעה קשה בכל מוסדות השלטון ובמיוחד בנו האזרחים שעד היום משלמים בריבית את תוצאות ההליכים, צריך מבוגר אחראי שישים סוף לכאוס. לעניות דעתי, מלבד תיק 1000 שיותר קל להוכחה יתר התיקים יסתיימו בלא כלום ובפרט שבימ"ש אמר את דברו בתיק 4000 שלא ניתן להוכיח עבירת שוחד. להמשיך לטלטל את המדינה ולהתעלם מהנזקים שאנחנו משלמים היא תפיסה יהירה ונפסדת. אני חושב שאף אחד מה מקבלי ההחלטות בזמנו ובראשם היועמ"ש מנדבליט לא לקח בחשבון ולא חלם שאלו התוצאות שיהיו הכי קרובים למלחמת אחים, מס' מערכות בחירות, 7/10,אובדן עצום, בזבוז משאבים וכספים וכו' ועוד הזרוע נטויה, אולי יש מי שחשב שראש הממשלה יתפטר לאחר הגשת כתב האישום והתעלם מכך שלפחות חצי מהעם בוחר בו".
עו"ד ירון ליפשס, מנהל מחלקת צווארון לבן במשרד כספי ושות' הוסיף כי " מדובר בתקופה קריטית שתקבע את אופי ועתיד המדינה. כל התגמשות וויתור לברוטליות של ראש הממשלה, שר המשפטים והשרים אחרים בממשלה תהיה בכיה לדורות. המערכת המשפטית – הפרקליטות, היועצת המשפטית לממשלה ובתי המשפט – חייבת לעמוד כחומה בצורה מול האיומים והדה-לגיטימציה, והדבר הכרחי על מנת לשמור על המערכת, על הדמוקרטיה ועל עקרון שלטון החוק".
"הדקויות המשפטיות חשובות יותר מאי פעם"
קשה לחשוב על נושא שעליו לא משפיעה הבינה המלאכותית ותהליכים דיגיטליים. לכן, חלק ניכר מהפורום עסק גם בהשפעות של התהליכים הללו על העולמות המשפטיים. עו"ד נאוה זרנגר, מייסדת ובעלים נאווה זרנגר, משרד עורכי דין, "בשנים האחרונות מתרחבת במהירות הזירה שבה נפגשים המשפט הפלילי והטכנולוגיה. בשנת 2025, מערכת המשפט בישראל מתמודדת עם שורה של סוגיות חדשות שחלקן שוברות את המוסכמות המסורתיות של דיני העונשין, וחלקן מערערות על יסודות של דיני הראיות עצמם. הגבולות מתערערים: בין חקירה ראויה לפגיעה בזכויות, בין אבטחת מידע לבין אחריות פלילית, ובין ראיה לבין חשד בלבד. בעידן שבו כל הקלקה מותירה חותם דיגיטלי, הדקויות המשפטיות חשובות יותר מאי פעם".
עו"ד אפרת נחמני-בר מייסדת ובעלים של נחמני-בר משרד עו"ד התייחסה על השפעות תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות וכן להשלכות בג"ץ נוהל חיפושים בהסכמה על ארגז הכלים של עורכי דין בעבירות צווארון לבן. לדבריה, "אין ספק שתיקון 13 בצוותא עם פסיקת בג"ץ העדכנית מחזק מאוד את הזכות לפרטיות. הוא מונע מרשויות חקירה ורשויות בכלל לעקוף את מגבלות הסמכות שלהן באמצעות מניפולציות על מושג ההסכמה. למגמה הזו יש השלכות ראייתיות מרחיקות לכת ואנו נמצאים בפתחו של עידן חדש. בתקופת הביניים, כל ייעוץ וייצוג בעבירות של צווארון לבן צריך להתחשב בהיבטים הללו ולצאת מהנחה שמסכת הלחצים של רשויות החקירה רק תגדל באותו חלון הזדמנויות מצומצם ומוגבל שהותר להם. אני ממליצה גם לבחון תיקים קיימים ומתנהלים לאור משמעויות תיקון 13".
עו"ד גיא שנער הוסיף כי "בג״ץ קבע באופן חד וברור: חיפוש בטלפון נייד מחייב צו שיפוטי, והסכמה פורמלית של נחקר אינה מקימה סמכות כזו. ההחלטה מגדירה את הטלפון לא כעוד חפץ אלא כמרחב פרטי מוגן, ומחזקת את ההגנה החוקתית על זכויות היסוד בעידן הדיגיטלי. המסר שמעביר בג"ץ - זכויות יסוד אינן כפופות לנוחות החקירה".
עו"ד איתי בר עוז בעלים של משרד עו"ד איתי בר עוז ציין כי "השימוש בראיות דיגיטליות בהליך הפלילי הולך וגובר עם התקדמות הטכנולוגיה. טלפון נייד לא מכיל רק רישום של שיחות, אלא אוגר מידע עצום על בעליו - חיפושים שעשה בגוגל, סיסמאות שנשמרות אוטומטית, פתקים, והיסטוריית פעולות מיומן הראשון של המכשיר. בהיבט זה יש לברך על פסיקת בית המשפט העליון, שהבהירה כי לצורך חדירה לחומר מחשב לא תספיק הסכמה מדעת של החשוד וקיימת חובה חוקית שלא ניתן להתנות אליה לפנות לבית המשפט ולקבל צו חדירה לחומר מחשב".
עו"ד טליה גרידיש, בעלת משרד עורכי דין טליה גרידיש אמרה ""כשהפשע הדיגיטלי כבר חי בעתיד – והרגולציה עדיין תקועה בעבר – רק מי שישקיע משאבים אמיתיים יוכל להפוך את ישראל ממגיבה ליזמת".
"תפקיד הסנגור מעולם לא היה חשוב יותר"
עו"ד רונן בנדל, בעלים של משרד עוה"ד רונן בנדל התייחס גם לשינויים שמחוללת הבינה המלאכותית. "סוגיית הפער בין העידן הדיגיטלי אשר צופן בחובו בין השאר את ענפי הסייבר השונים ואת הAGI - קרי בינה מתקדמת גנרטיבית לבין ההבנה הלכה למעשה של האספקטים הללו ויישומן על ידי בתי המשפט השונים טרם לובנה ולא זכתה להסדרה חקיקתית. אם בעבר בתי המשפט היו דנים בעבירות פליליות קלאסיות מעולם המעשה היום ישנו היבט נוסף אשר דורש ידע והבנה שונה. כדי להבין טכנולוגיה במישור המשפטי, חייבים בתי המשפט השונים לרכוש ידע בסיסי בדבר האופן שבו נאספות ראיות דיגיטליות לדוגמא. מהם קבצים דיגיטליים, כיצד עובד מחשב, מהי כתובת IP ןהאם מכשיר נייד נופל בדל"ת אמותיה של הגדרה זו? כיצד ניתן או למעלה מכך, האם השרשרת הראייתית אשר נאספה על ידי גורמי החקירה עמדה בתנאיו הבסיסיים של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בזכותו של כל אדם לפרטיות, בזכותו של כל נאשם להליך הוגן. מן המפורסמות היא שכאשר בית המשפט אינו מכיר את מה שטעון הבנה והכרה או אז הענישה תהיה מחמירה מטבע הדברים ופגיעה בזכויותינו כפרטים עלולה להיפגע פגיעה אנושה".
עו"ד ערן זך, שותף צווארון לבן ודיני תחרות בארנון, תדמור לוי הסביר כי "כמו בכל תחום בחיינו, השימוש בכלי בינה מלאכותית (AI) הולך וגובר גם בקרב רשויות האכיפה והתביעה. דווקא במציאות זו, גובר הצורך בעבודת הגנה מקצועית, יסודית ובעיקר ביקורתית, כשלטעמי תפקיד הסנגור מעולם לא היה חשוב יותר. רק לפני כחודש פורסם מקרה בו המשטרה התנגדה בבית משפט לבקשת חשוד, על-סמך חוק שבינה מלאכותית המציאה. בתיקי צווארון לבן בהם קיים חומר חקירה רב, הרשויות עושות שימוש בכלי AI על-מנת לאתר ולסנן חומרים. אבל כשאלגוריתם מחליט מה "רלוונטי" ראיות מזכות עלולות להיעלם. לעיתים מסמך אחד עשוי להיות כל ההבדל בין זיכוי לבין הרשעה ואנחנו, הסנגורים, צריכים לוודא שהוא לא חמק מהמערכת. עצם קיומן של ראיות שאותרו באמצעות AI גם עשוי לעורר שאלות חוקתיות, למשל האם האיתור מקיים את הוראות צו בית המשפט שהתיר את החיפוש והעיון - התפקיד שלנו לוודא את זה".
עו״ד שרון כהנא, ראש מחלקת צווארון לבן בפירמת עוה״ד AYR - עמר רייטר ז׳אן שוכטוביץ ושות׳, התייחסה לקדמה הטכנולוגית והשימוש ב - AI: ״בעולמות הצווארון הלבן, בהם הראיות הדיגיטליות הן פעמים רבות ליבת התיק, הבינה המלאכותית מציבה מצד אחד יכולות חיפוש מיצוי וניתוח מהירים, ומן הצד השני מעמידה אותנו באתגר חסר תקדים: לא עוד שאלה של פרשנות תוכן, אלא שאלה של עצם מהימנותו של המסמך - האם מדובר בראיה אותנטית או ביצירה אלגוריתמית מתוחכמת. בית המשפט, ואנחנו כעורכי הדין, נדרשים להתמודד לא רק עם ההצגה של הראיות, אלא עם בחינת התנאים, המנגנונים והטכנולוגיות שהולידו אותן. זהו שינוי פרדיגמה של ממש בדיני הראיות, המחייב אותנו לפתח כלים משפטיים חדשים לצד הבנה טכנולוגית מעמיקה.״
עו"ד נאווה זרנגר, מייסדת ובעלים נאווה זרנגר, משרד עורכי דין: "בשנים האחרונות מתרחבת במהירות הזירה שבה נפגשים המשפט הפלילי והטכנולוגיה. בשנת 2025, מערכת המשפט בישראל מתמודדת עם שורה של סוגיות חדשות שחלקן שוברות את המוסכמות המסורתיות של דיני העונשין, וחלקן מערערות על יסודות של דיני הראיות עצמם. הגבולות מתערערים: בין חקירה ראויה לפגיעה בזכויות, בין אבטחת מידע לבין אחריות פלילית, ובין ראיה לבין חשד בלבד. בעידן שבו כל הקלקה מותירה חותם דיגיטלי, הדקויות המשפטיות חשובות יותר מאי פעם".
d&b – לדעת להחליט
