פרשנותיפה בן דויד עשתה בית ספר לאוצר
פרשנות
יפה בן דויד עשתה בית ספר לאוצר
תוספות השכר הגדולות שקיבלו המורים מבהירות שבניגוד להתחייבויות ליברמן, הממשלה התקפלה מול החשש לשביתה. שורת יוזמות של האוצר נותרו בחוץ, וההישג העיקרי שרשם הוא שקט תעסוקתי עד סוף 2026. בכל מקרה, ההסכם פותר רק חלק קטן מבעיות החינוך
אין מקום לחשש. הטלפונים של מנהלי בתי הספר לא יקרסו בשבועות הקרובים משיחות של אנשים שרוצים להיות מורים. אין גם חשש שהורים ישאלו בשיחות ליל שבת את ילדיהם מה דעתם על החלפת מקצוע מהייטק להוראה. מה שהושג בהסכם של הסתדרות המורים הוא שמעכשיו להיות מורה זה לא בהכרח להיות פראייר. גם זה משהו.
אה, ועוד משהו שמאוד חשוב שהמורים והמועמדים להוראה ידעו. הכסף לא ייכנס לבנק ב־1 בספטמבר. מה שיש כרגע זה הסכמות. ההסכם עוד לא חתום וגם כשהוא ייחתם הוא יחולק לפעימות שנתיות, כך שלפחות חלק מהתוספות יגיעו רק בעוד כמה שנים.
אחת השאלות שרבים בציבור ודאי שואלים את עצמם עכשיו היא מה יש בהסכם שאי אפשר היה להשיג לפני חודשיים. התשובה שיש בו מרכיב אחד חיוני – התאריך. ביום שני השבוע התחילו לצאת ידיעות שהאווירה במשא ומתן השתנתה והצדדים התחילו לדבר לעניין תוך הבעת נכונות להתגמש. הדבר היחיד שהשתנה וגרם לכך הוא קרבת שנת הלימודים. אין מה לעשות, בהסכמי שכר אין טיפת אמון בין הצדדים ולכן קשה מאוד לסגור לפני הדקה ה־90.
בניגוד לארגון המורים העל יסודיים, הסתדרות המורים מאופקת מאוד בנושא השביתות. למען האמת ההסתדרות מרבה לאיים אבל ממעטת מאוד להשבית את הגנים ובתי הספר ואתם את המשק. ימי השביתה הבודדים שלה בחודש יוני האחרון היו הראשונים מזה 22 שנה.
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד שמרה על האיפוק הזה גם הפעם. זה מאפשר לה לשמר את האהדה שצברה בציבור למורים במהלך המשא ומתן. זה ללא ספק יתרום לביסוס מעמדה אם וכאשר תפנה לקריירה פוליטית. אגב הטענות שבן דויד תשבית את המערכת כדי להיטיב עם הליכוד התגלו במבחן המעשה כעוד פייק של רשתות חברתיות.
אין ספק, בן דויד הביסה את האוצר. אפשר רק להתווכח בכמה נקודות הפרש. האוצר תמך בהעלאה גדולה של שכר המורים הצעירים. ספק אם העלה על דעתו שיעלה אותו ב־30%. מה שברור הוא שהאוצר לא התכוון להעלות את שכר המורים בשיא הוותק בסכום שמתקרב ל־1,100 שקל. העלאת שכר המורים הוותיקים אילצה את האוצר להפחית מאוד את מענק ההתמדה למורה שיחזיק מעמד שלוש שנים, שהיה חשוב לו.
בן דויד גם הצליחה להשאיר בחוץ שורה של יוזמות של האוצר ובראשן קיצור שבוע העבודה לחמישה ימים. ירדו מעל הפרק גם דרישות האוצר שהזכאות להפחתת שעות בגלל גיל תוענק רק מגיל 52 ולא 50 והקביעה שתוספת השכר לאם תינתן רק עד שהילד מגיע לגיל 12 ולא 14.
באוצר מתנחמים בכך שקבעו כמה תקדימים. זה נכון אבל התקדימים האלה הם ברובם סדקים דקים שאולי בעתיד יתרחבו. 6% מהמורים יוכלו לעבוד בחוזים אישיים. לכאורה זה כ־7,000 מורים, אבל אלה מורים בודדים בכל בית ספר.
ההישגים בתחום התאמת ימי החופשה ללוח החופשות של ההורים מעטים עוד יותר. במקום חמישה ימי חופשה מפוזרים יקבלו המורים שלושה ימי חופשה מרוכזים בין יום הכיפורים לסוכות ושני ימי בחירה. משרד החינוך לא גיבה את דרישת האוצר לאפשר למנהלי בתי ספר לפטר מורים. מה שהושג הוא הקלות מסוימות בהליך הפיטורים הבלתי אפשרי הקיים.
הטענה של האוצר שאלה תקדימים חשובים נראית בעייתית דווקא מול אחד ההישגים החשובים שלו – ההסכם מבטיח שקט תעסוקתי עד סוף 2026, כלומר לארבע וחצי שנים. זה אומר שבכל התקופה הזאת לא ניתן יהיה להרחיב את הסדקים. בעוד 4.5 שנים יכול להיות שבן דויד הפופולרית כבר בכלל תנהל את המשא ומתן בתור שרת החינוך.
בחודש יוני טענו בהסתדרות המורים שליברמן עשה טעות בכך שדחה את המשא ומתן ובצל הבחירות הם יקבלו יותר. ליברמן הבטיח כל הזמן שזה לא יקרה. התוצאות מוכיחות שבן דויד צדקה וליברמן טעה. יכול להיות שהוא היה מוכן ללכת לשביתה, אבל לא היה לו גיבוי מראש הממשלה יאיר לפיד ומשרת החינוך יפעת שאשא ביטון.
במסיבת עיתונאים שכינס שר האוצר רק לפני שבועיים הוא אמר ש"שרים אחרים אמרו לי 'תשפוך כספים'. אנחנו לא נשפוך. אני שומע שיש דיבורים שהממשלה חודשיים לפני בחירות לא תוכל להרשות לעצמה שביתה. הנחת היסוד היא כנראה שהדרג הפוליטי הולך למצמץ. זה לא יקרה". בפועל הדרג הפוליטי מצמץ כל כך הרבה שיש מקום להמליץ על בדיקת עיניים.
קו מרכזי שהוביל ליברמן בחודשים האחרונים היה שרק הדרג המקצועי ינהל את המשא ומתן עם המורים. "אם מישהו רוצה לכפות על הדרג המקצועי הכרעה פוליטית הוא יצטרך לפני זה לפטר את שר האוצר", צייץ ליברמן.
על רקע זה אולי מפתיע לגלות שלמשא ומתן היו ביממה האחרונה שלו ארבעה צדדים: הממונה על השכר קובי בר נתן, בן דויד, והשרים ליברמן ושאשא ביטון. השרים אמנם נזהרו לא לחרוג ממגבלות מה שמותר בתקופת בחירות. אבל ניהול משא ומתן בהרכב הזה בעצם העביר לפקידים מסר ששביתה היא לא אופציה. מלשכת ליברמן נמסר ש"הוא אמר שהדרג המקצועי ינהל את המשא ומתן וכך היה".
ההתקפלות הגדולה ביותר של האוצר בפני המורים היתה בכך שהסכימו לתוספת מינימלית של 1,100 שקל למורה בשיא הוותק. זאת לאחר הצעות שהתחילו ב־200 שקל. לראש הממשלה לפיד לא היה נציג במשא ומתן. אבל ספק אם הוא היה זקוק לנציג אחרי שהכריז ש"אני לא אוהב את הדרך שבה מדברים על המורים הוותיקים במשא ומתן הזה. החברה הישראלית צריכה לשאת אותם על כפיים. הם לא נטל על המערכת, הם עמוד התווך".
האם ללא הבחירות יש סיכוי שהיינו הולכים לשביתה? קשה לדעת. מצד שני בלי הבחירות גם היתה אפשרית התקפלות גדולה יותר. כללי האיפוק של בחירות חייבו את הממשלה לכבול את עצמה למסגרת תקציבית.
בסך הכל טוב שהמורים מקבלים תוספות משמעותיות. שני היבטים שליליים של התמונה הם שהשיח על החינוך שיצר משבר המורים הולך להיעלם עד סוף השבוע. כי ככה עובד שיח ציבורי. ההיבט השני הוא שהסכם המורים לא התמודד עם בעיות היסוד העיקריות של המערכת: השיטות המיושנות, הפיקוח ההדוק, ההתערבות המופרזת של ההורים, הפערים הגדולים ועוד. אפשר היה לנסות לגייס את הסתדרות המורים למהפכה בחינוך אבל זו עוד הזדמנות שיצרה הקורונה והוחמצה.
