מבחן רכב
צ’רי טיגו 4 מוכיח: על היברידי זול משלמים מחיר בכביש
בכבישים עירוניים נוחים הנסיעה שקטה ורגועה, אבל ברגע שנתקלים במכשולי דרך כמו סדקים, בורות קטנים ומכסי ביוב, הצמיגים של צ’רי טיגו 4 ההיברידי צורחים, ובעליות לצפת צריכת הדלק מזנקת פלאים. ואחרי הכל, זהו רכב כביש־שטח שעלותו 137 אלף שקל, זול בהרבה ממתחריו
את המהפכה הסינית אי אפשר לפספס: לפני שנתיים הסינים הציעו בישראל מכוניות חשמליות במחירים עממיים. ואז קרה תהליך הפוך: במקום ששוק הרכב יתקדם לכיוון יותר נקי וחשמלי, הסינים החלו להציע בישראל דווקא מכוניות היברידיות. מדוע? מפני שלא מעט ישראלים התאכזבו מהחשמליות בגלל היעדר תשתית מתאימה וגם מפני שיבואני המכוניות ההיברידיות מעט קפצו מעל הפופיק עם המחירים של רוב הדגמים, ולכן רכב כביש־שטח היברידי סיני במחיר שלפני חמש שנים היה נחשב למחיר יחסית גבוה עבור מכונית משפחתית נחשב כעת לעסקה אטרקטיבית. וזהו המקרה של צ'רי טיגו 4 הייבריד, גרסתו ההיברידית של צ'רי טיגו 4.
טיגו 4 כבר אינו שחקן חדש בשוק הישראלי וגם לא בשוק העולמי. מדובר ברכב ותיק במונחים של צ'רי, ולמען האמת את הרכבים הסיניים ניתן לחלק בקלות לשתי קבוצות: אלה שמשווקים בישראל, אף שהם כבר משווקים בסין מעל שנתיים, ואת כל מה שחדש יותר. מה שחדש יותר מציג עקומת למידה מרשימה. מה שוותיק יותר הוא פחות טוב ולכן יותר זול. צ'רי טיגו 4 הייבריד הוא דוגמה מצוינת: טיגו 4 רגיל עולה 120 אלף שקל, טיגו 4 היברידי בגרסה המאובזרת עולה 137 אלף שקל. אומנם יקר משמעותית מהגרסה הבנזינית, אבל זול משמעותית ממכוניות מקבילות של יונדאי או טויוטה.
טיגו 4 הייבריד אינו שונה מהותית מטיגו 4 ששווק עד כה בישראל, כלומר מדובר ברכב כביש־שטח נאה למדי, גבוה, חביב למרות תוספות של כרום במקומות שבו הן לא צריכות להיות. בישראל מתים על זה. טיגו 4 מתחיל דווקא בכנרת. יום יפה, מזג אוויר שפוי. יש לו מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטרים, אבל הוא לא משמש ישירות להנעה אלא דווקא כגנרטור, כלומר מנוע הבנזין משמש לייצור חשמל. המערכת עובדת בשני מישורים: זה של נהיגה רגועה ועירונית וזה של נהיגה יותר אגרסיבית. כאשר הנהיגה עירונית ורגועה, או כשמדובר בסתם שיטוט רגוע סביב הכנרת, צריכת הדלק מצוינת, ליטר ל־20 ק”מ בכיף. יחידת ההנעה שקטה מאוד ומעדיפה להתנהל בכוח חשמל. כאשר לוחצים הכל משתנה: בעליות לצפת, בכביש בין־עירוני במהירות גבוהה, מנוע הבנזין משמיע שאון ניכר. צריכת הדלק יורדת בצורה משמעותית לאי שם באזור ליטר לכל 14 ק”מ. הייד מתעורר ומחסל את ג'קיל הסיני.
לא ספורטיבי
טיגו 4 הייבריד נופשת בצפת. עיר עתיקה, סלילה נוראית. הבורות של צפת ממחישים היטב שטיגו 4 הוא רכב שמכויל נוקשה. הצמיגים שלו אינם ספורטיביים, ולמען האמת הם די גרועים ומייצרים שפע של שאון, אבל עדיין, טיגו לא אוהב בורות, סדקים, מכסי ביוב. טיגו נוסע לבקר את דלתון, מדלתון לדישון, כמעט ללבנון. וטיגו מייצר שפע של שאון. בנסיעה בין־עירונית אי אפשר לא לשים לב לכמויות הרעש שהצמיגים והמנוע מייצרים כשטיגו מתאמץ. חשוב לציין שיש לו שפע של מערכות בטיחות אקטיביות, הן מעט אגרסיביות במידת ההשפעה שלהן על ההיגוי, אבל הרכב עושה עבודה טובה ועדיף תמיד כמה שיותר מערכות בטיחות אקטיביות.
תא הנוסעים של טיגו 4 ממחיש עד כמה היבואנית מבינה את לב הלקוח. הדגש הוא על האבזור הנתפס, כלומר מה שיפנק את נהגים שמחפשים "יוקרה". מושב חשמלי לנהג: יש; לנוסע: אין. דיפונים דמויי עור: יש. גג נפתח: אין. איכות הפלסטיקים סבירה. תנוחת הישיבה טובה, המושב טוב. מול הנהג יש צג מידע, כזה שניתן למצוא גם בדגמי צ'רי נוספים. הצג נהיר, אבל חלק מהמידע מוצג באותיות ירוקות וקטנות. צג המידע המרכזי אינו ענק, הוא סביר. יש בו שליטה במזגן, אף שיש גם שליטה מתוך פאנל גדול (מדי) מתחת לצג. שליטה במערכות הבטיחות ובתאורה. לרוב הפונקציות האלה יש גם כפתורים פיזיים. בלם היד נשלט מן הצג וזה בעיקר מעצבן, במיוחד מפני שהרכב מסרב לנסוע מטר קדימה בחניה כשחגורת הבטיחות של הנהג אינה סגורה. כמאפיין בטיחותי זה מצוין, כשצריך לזוז מעט בחניה, זה מעצבן. בורר ההילוכים דורש לפעמים תנועה החלטית כדי להשתלב, זה כבר עלול להיות מסוכן.
הספסל האחורי מקבל ציון טוב. יש בו מרווח נאות לראש ולברכיים, אבל צורת המשענת עלולה להיות מוזרה. תא המטען יחסית מרווח, אבל בצידו הימני יש גבנון שמעט פוגע ביכולת להכניס מטען. על גלגל חלופי אין מה לדבר. כשכולם מתקמבנים על הישראלים, אין טעם להיות שונה.
צ'רי טיגו 4 הייבריד ממשיך מדלתון לצפון. והצפון מדהים. קריר, מיוער, מתאושש. לאורך כביש הצפון קל להבחין שטיגו 4 הוא רכב נוקשה, ונוקשה זה מעייף. אבל צריכת הדלק מרשימה. חומוס קצר בחורפייש, ומשם לתפן. מתפן לעכו כי הימים מתקצרים ועוד מעט חושך.
החסרונות מורגשים מהר
צ'רי טיגו 4 הייבריד הוא רכב כביש־שטח שלבטח ימצא לא מעט לקוחות בישראל, ויש להם סיבה עיקרית טובה לבחור בו. מדובר ברכב כביש־שטח שהוא היברידי והוא זול. לזכותו גם ייאמר שהוא מאובזר בנדיבות, שהוא יחסית מרווח, שהוא חסכוני בדלק.
אבל חשוב גם להבין שבכל הקשור ברכבים כאלה, נשאלת השאלה: מהי התמורה? אם מדובר בלקוחות שמבחינתם תמורה היא גם נסיעה חלקה, שלא לומר איכותית ומערכת הנעה מהוקצעת, המאזן משתנה. טיגו 4 הייבריד הוא רכב שקשה לפספס את העובדה שהוא שייך לקבוצת "הסיניות של פעם", והמשמעות היא שהוא רחוק מאוד ממה שמציעות היברידיות יפניות או קוריאניות.
במקרה כזה מומלץ לבצע נסיעת מבחן אמיתית על הרכב, כזו שתכלול לפחות עשרות קילומטרים של עליות, בורות ושיוט מהיר. אם בנסיעה יידרשו שכנוע עצמי עמוק והעלמת עין מהמגרעות, אז סליחה, אבל מדובר ברכב שעולה 137 אלף שקל, עדיין סכום בלתי מבוטל בשביל מוצר שחסרונותיו יורגשו במהירות. ואם מדובר במי שרק מחפש היברידית זולה ולא דורש יותר מדי, בהתחשב במחיר, מדובר בעסקה סבירה.
צ'רי טיגו 4 הייבריד LUXURY
מנוע: בנזין, 1,498 סמ"ק. מנוע עזר חשמלי. הספק מרבי מנוע בנזין 95 כ"ס. הספק מרבי מנוע חשמלי 204 כ"ס. מומנט מרבי מנוע בנזין 12.7 קג”מ. מנוע חשמלי מומנט מרבי: 31.6 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 150 קמ”ש, זינוק ל־100 קמ”ש ב־8.9 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן 18.8 ק”מ לליטר. נתוני מבחן 15.6 ק"מ לליטר
בטיחות: 7 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום: 6
מחיר: 137 אלף שקל
אהבנו
מחיר, אבזור
אהבנו פחות
רעש, נוחות נסיעה
מתחרים
MG, ZS
לסיכום
יתאים למי שמחפש היברידית זולה, לא למי שמחפש היברידית איכותית
