הסדר בתביעת הדיבה של אהוד ברק ואהוד שניאורסון נגד מייקל אייזנברג: "לא היה בסיס לדברים"
ראש הממשלה לשעבר ומפקד 8200 לשעבר תבעו את משקיע ההון סיכון ב-10 מיליון שקל, בטענה שהאשים אותם בפגיעה בביטחון המדינה בעקבות מכירת פאראגון. הבורר קבע כי הדברים היו חסרי בסיס, אך פורסמו מתוך דאגה אותנטית, והמליץ לאייזנברג לתרום סכום משמעותי לאגף לרפואה שיקומית בשיבא, לטובת שיקום חיילים שנפגעו במלחמה. ההסדר קיבל תוקף של פסק דין
תביעת הדיבה בגובה 10 מיליון שקל שהגישו ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ומפקד יחידה 8200 לשעבר, תא"ל במיל' אהוד שניאורסון, נגד משקיע ההון סיכון מייקל אייזנברג, השותף המנהל בקרן Aleph, הנחשב מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיעה לסיומה בהליך גישור שהפך לבוררות.
במרכז ההחלטה עומדת קביעתו של הבורר, עו"ד מאיר מזרחי, כי "לא היה בסיס לדברים" שפרסם אייזנברג נגד ברק ושניאורסון, ממייסדי חברת הסייבר ההתקפי פאראגון, שאותם האשים בפגיעה בביטחון ישראל בעת שמכרו את פאראגון ב-2024 לקרן אמריקאית.
לצד זאת, נקבע בהחלטת הבורר כי הפרסום של אייזנברג נעשה מתוך דאגה אותנטית לביטחון המדינה, ולא מתוך כוונה לפגוע בשניים. הבורר "המליץ" כי כחלק מסיום המחלוקת יתרום אייזנברג "סכום משמעותי" לאגף לרפואה שיקומית בבית החולים שיבא, לטובת שיקום חיילי צה"ל שנפגעו במלחמה.
הסכסוך בין הצדדים פרץ בפברואר 2025, בעקבות פוסט שפרסם אייזנברג ברשת X (לשעבר טוויטר), שבו שיתף טענות חריפות נגד פאראגון ומייסדיה, לאחר מכירת החברה לקרן אמריקאית בעסקה שהוערכה בכ-900 מיליון דולר. במסגרת הפרסום שיתף אייזנברג את מה שהוגדר בתביעת הדיבה "דברי השמצה שקריים", שפורסמו יום קודם לכן בעמוד אנונימי ברשת X. בין היתר נטען בפרסום כי פאראגון, ברק ושניאורסון פגעו בביטחון ישראל באמצעות גיוס מיטב המהנדסים מיחידה 8200, מה שכונה "גניבת יכולות" ופגיעה בעבודתה. עוד נטען כי בעסקה למכירת פאראגון נמכר ידע ישראלי מבלי לקבל את האישורים הרגולטוריים הנדרשים ומבלי לסכם על מנגנון פיקוח מוסדר.
ברק ושניאורסון טענו בתביעתם כי מדובר בהאשמות שקריות וחמורות במיוחד, המייחסות לשני אנשי ביטחון בכירים לשעבר, שהקדישו את חייהם להגנה על מדינת ישראל וביטחונה, פגיעה בביטחון המדינה. הם דרשו מאייזנברג להסיר את הפרסום, להודות בפומבי בעברית ובאנגלית כי הדברים שקריים, להתנצל ולהימנע מפרסומים דומים. בנוסף דרשו כי יתרום 10 מיליון שקל לעמותת "הגל שלי", במקום לשלם להם פיצוי כספי.
אייזנברג טען מנגד בכתב ההגנה שלו כי מדובר ב"תביעת השתקה חסרת יסוד שהוגשה בבהלה על מנת למנוע דיון ציבורי וביקורת ציבורית כנגד התנהלות בעייתית של התובעים, העושים שימוש מסחרי ביחד עם החברה ביכולות סייבר התקפיות של מדינת ישראל, תוך גרימת נזק חמור לשמה הטוב". הוא טען כי הדעה שהשמיע אינה נחלתו בלבד, אלא של רבים, כולל שלושה בכירים בקהילת המודיעין שהתריעו ביולי 2024 במכתב שמוען למשרד הביטחון כי מכירתה של פאראגון לידיים זרות מגלמת סיכונים רבים לביטחון המדינה.
את ברק ושניאורסון ייצגו עורכי הדין יורם ראב"ד, שמואל גלינקא וענבר הרמן ממשרד שבלת, ואת אייזנברג ייצגו עורכי הדין אסף בנמלך ונעמה הורן ממשרד בן צור קורב.
התביעה הועברה להליך גישור, כאשר בשלב מסוים הסמיכו הצדדים את המגשר, עו"ד מזרחי, לשמש בתיק כבורר. מזרחי קיים שורת פגישות עם הצדדים, ביחד ולחוד, והכריע במחלוקת על יסוד המסקנות הבאות:
ראשית, כתב בהחלטתו, כי ביחס לטענות שהועלו סביב מכירת פאראגון לידיים זרות והחשש מפני העברת טכנולוגיות סייבר וידע ביטחוני שפותחו בישראל, "חברת פאראגון נמכרה לבעלי מניותיה הנוכחיים מבלי שהיה צורך סטטוטורי בקבלת אישור משרד הביטחון". עם זאת, ציין כי העסקה דווחה מראש לגורמים הרלוונטיים במשרד הביטחון, וכי בעקבות דיונים שנערכו גובש הסדר מפורט "על דעת משרד הביטחון ובעלי התפקידים הרלוונטיים בזרועות הביטחון", שמטרתו להגן על הידע הביטחוני שפותח בישראל ולמנוע את זליגתו.
בהחלטתו ציין מזרחי כי באי כוחם של ברק ושניאורסון הבהירו במהלך הגישור כי השניים כלל לא ידעו על קיומו של המכתב שעליו סיפר אייזנברג, שנשלח בידי אנשי מערכת הביטחון בקשר למכירת פאראגון, וכי ההסדר שגובש בסופו של דבר נתן מענה לחששות שהועלו בו.
עוד כתב מזרחי כי השתכנע שאייזנברג פרסם את הדברים "מתוך דאגה אותנטית", וכי אייזנברג הבהיר שמטרתו לא היתה לפגוע בברק ובשניאורסון ואף לא לקבוע ממצאים עובדתיים נחרצים לגביהם או לגבי פאראגון, "אלא להעלות שאלות ותהיות שראוי, לשיטתו, היה לבחון". מזרחי ציין כי "משהובהרו הדברים, אני מחליט כי לא היה בסיס לדברים שפורסמו". עוד ציין כי ברור שאייזנברג לא היה מפרסם את הדברים מלכתחילה, או חוזר עליהם, אילו עמדו בפניו ההבהרות שנמסרו בהליך.
הבורר הוסיף כי אייזנברג אינו מטיל ספק בתרומתם הרבה של ברק ושניאורסון לביטחון המדינה, וקרא לצדדים להותיר את המחלוקת מאחוריהם, מתוך הכרה בחשיבותו של שיח ציבורי חופשי ומכבד. הוא כתב כי הוא "סבור כי שומה על הצדדים להימנע מהסלמת המחלוקת ולהותירה מאחוריהם", וציין כי "בגדר סיום המחלוקת אני ממליץ כי הנתבע יתרום סכום משמעותי" לאגף לרפואה שיקומית במרכז הרפואי שיבא, הפועל לשיקום חיילי צה"ל שנפגעו במלחמה.
בהחלטה לא צוין סכום התרומה, והיא אינה כוללת הוראה מפורשת לאייזנברג לפרסם התנצלות בנוסח שדרשו ברק ושניאורסון. עם זאת, במכתב שצירף הבורר מזרחי להחלטה וששלח לבאי כוח הצדדים, ביקש לוודא שאכן התרומה תועבר וכתב: "עם קבלת האישור על התרומה, אעביר את ההחלטה לבית המשפט. אבקש כי ההחלטה תפורסם ברשתות החברתיות, בהן פורסמו הדברים".
