סגור
מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן 1.7.26
מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן 1.7.26 (צילום: דוברות משרד הביטחון)

מנכ"ל משרד הביטחון מזהיר: "בניין הכוח בפיגור מסוכן מול איראן"

אמיר ברעם בכנס הרצליה, "בזמן שאיראן משקיעה סכומי עתק על התעצמות צבאית, אנחנו הולכים בדרך חתחתים ביורוקרטית". לדבריו, "הוויכוח מול האוצר אינו על קופת המדינה, זה ויכוח תפיסתי, על ניהול סיכונים". ברעם קרא לממש מיידית את תוכנית בניין הכוח שהיקפה 350 מיליארד שקל לעשור הקרוב

המחלוקת התקציבית בין משרדי הביטחון והאוצר על הגדלת תקציב הביטחון בעשרות מיליארדי שקלים נמשכת, ובעוד שהמטה לביטחון לאומי (המל"ל) מנסה לפשר בין הצדדים, מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם הזהיר היום בכנס הרצליה כי בזמן שאיראן משקיעה סכומי עתק על התעצמות צבאית "אנחנו הולכים בדרך חתחתים ביורוקרטית שאין בה מימוש של אסטרטגיה ואפילו לא תעשייה וניהול".
לדבריו, היקף ההשקעה של איראן בבניין יכולותיה הצבאיות עד סוף השנה הנוכחית משתווה לתוכנית ההתעצמות של ישראל על פני עשור שלם. "בניין הכוח ארוך הטווח של ישראל נמצא בפיגור מסוכן. אגף התקציבים באוצר, שרואה במשמעויות של המציאות המלחמתית 'אירוע חשבונאי חולף' ממסמס את יכולת הממשלה לממש החלטות שכבר התקבלו בנושא", אמר.
הוא הוסיף כי "הוויכוח מול משרד האוצר אינו על קופת המדינה, והוא בוודאי לא אישי. זה ויכוח תפיסתי, על ניהול סיכונים. אבל הוא גם ויכוח על הבנת המציאות הגאו-פוליטית המתעתעת ועל אופייה של המלחמה המודרנית".
היקפו הנוכחי של תקציב הביטחון הוא 143 מיליארד שקל ובין משרד הביטחון למשרד האוצר ניטש ויכוח מתמשך בשל הדרישה להגדילו מיידית בעוד כ-40 מיליארד שקל. זאת, כשבמערכת הביטחון טוענים כי יידרש תקציב ביטחון של 183-188 מיליארד שקל כדי שצה"ל יוכל לעמוד במלוא המשימות שהטיל עליו הדרג המדיני, הכוללות בין היתר החזקת רצועות ביטחון בלבנון, בעזה ובסוריה.
כך, ברעם קרא היום לממש מיידית את תוכנית בניין הכוח שהיקפה 350 מיליארד שקל לעשור הקרוב, עליה הצהירו בעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ. מדובר בסכום שאמור להתווסף לבסיס תקציב הביטחון ולאפשר את האצת ההצטיידות של צה"ל לקראת מערכות עתידיות. לפי ברעם "מדובר במיירטים, בחימושי התקפה, במשאבי מודיעין לזירות משתנות, החזרת כשירות למערכים שנשחקו ביבשה ובאוויר ורציפות תפקודית. התוכניות מוכנות, אבל זה לא בחינם. לא ניתן לבצע בניין כוח בהיקפים גדולים נדרשים שכאלה ללא ודאות תקציבית לעשור".
הוא התריע גם מפני סירובו של משרד האוצר לממן במיליארדי שקלים את הרפורמה באגף השיקום תוך הפיכתו לרשות לאומית לשיקום שתהיה כפופה למשרד הביטחון וזאת בהתאם להמלצותיה של ועדה מקצועית בראשות מנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר פרופ' שלמה מור יוסף. לדבריו "החברה הישראלית שמוקירה את גיבוריה ומגניה לא תשלים עם פערים בנושא ואי אפשר להוביל לקריסת מערך השיקום".
מוקדם יותר השבוע כלכליסט חשף כי המל"ל הניח מתווה המסדיר את הגדלת תקציב הביטחון ל-2026 בכ-40 מיליארד שקל בכמה פעימות עד סוף השנה. עם זאת, המתווה המוצע טרם אושר ועל פי הערכות בימים הקרובים ראש הממשלה ייכנס את הצדדים בניסיון ליישב את המחלוקת המתמשכת.
ממשרד האוצר נמסר: "משרד האוצר העביר את כל התקציב הדרוש לצרכי הביטחון. תקציב הביטחון הנוכחי הוא חסר תקדים בהיקפו, ועומד על כ-143 מיליארד שקל לאחר תוספות של עשרות מיליארדים שאושרו רק לאחרונה על ידי הממשלה והכנסת. הטענות מעלות סימני שאלה קשים ומדאיגים בנוגע ליכולת ניהול תקציב מערכת הבטחון על ידי מי שמופקד על כך.
"הסירוב העקבי של מערכת הביטחון להליכי בקרה ושקיפות אלמנטריים פוגע ישירות בציבור הישראלי, שנאלץ לשאת בנטל של העלאת מיסים וקיצוצים בשירותים אזרחיים חיוניים כמו חינוך, בריאות ורווחה. הדרישות הבלתי נגמרות כפי שהוצגו הן נטל כבד ובלתי נגמר על רווחת האזרחים וכלכלת המדינה".