בג"ץ מאותת לחברות הסיעוד: ביטוח לאומי יוכל להמשיך ולהעביר כסף במקום טיפולים
בג"ץ המליץ לחברות הסיעוד למשוך עתירתן נגד מדיניות הביטוח הלאומי. ברקע: מחסור כרוני בכוח אדם שהופך את "זמינות השירות" על הנייר לריקה מתוכן עבור אלפי קשישים. כ-2% מ-390 אלף זכאים מקבלים כיום קצבה בכסף בשל היעדר מטפלות זמינות
שופטי העליון המליצו לחברות הסיעוד למשוך את עתירתן נגד ביטוח לאומי בגין מתן גמלה כספית במקרים שבהם לא ניתן לספק שירות בפועל. ברקע: מחסור כרוני בכוח אדם שהופך את "זמינות השירות" על הנייר לריקה מתוכן עבור אלפי קשישים, אל מול החשש שהקצבה תהפוך למענק כספי ללא פיקוח.
המערכה המשפטית בין הביטוח הלאומי לבין חברות הסיעוד הפרטיות הגיעה היום (ב') לנקודת הכרעה בבית המשפט העליון. הרכב השופטים בראשות הנשיא עמית המליץ לחברות הסיעוד למשוך את עתירתן, שביקשה לאסור על הביטוח הלאומי להעביר קצבת סיעוד בכסף לקשישים במקרים שבהם חברות הסיעוד אינן מצליחות לספק להם מטפל או מטפלת בפועל.
במרכז המחלוקת עומד סעיף בחוק הביטוח הלאומי הקובע כי גמלת סיעוד תשולם בכסף רק אם "אין שירותי סיעוד זמינים". בעוד חברות הסיעוד טענו בעתירה כי הביטוח הלאומי עושה שימוש נרחב מדי בסעיף זה כדי "לחסוך" במנגנוני פיקוח ולהקל על הבירוקרטיה, בביטוח הלאומי טענו כי מדובר במציאות כואבת: במקרים רבים, גם אם קיימת חברה רשומה באזור המגורים אין לה כוח אדם זמין לשלוח לבית הקשיש, במיוחד בפריפריה.
הנתונים מראים כי המחלוקת אינה תיאורטית בלבד. מאז רפורמת הסיעוד ב-2018 חלה עלייה מטאורית במספר הזכאים לקצבת סיעוד של ביטוח לאומי, שעומד כיום על כ-390 אלף איש – זינוק של מעל 100% בתוך עשור. בד בבד, גדל גם השימוש בסעיף "היעדר שירותים זמינים": מ-0.5% מהזכאים ב-2018 לכ-2% בסוף שנת 2023.
עבור חברות הסיעוד, כל קשיש שעובר למסלול של גמלה בכסף הוא אובדן הכנסה ישיר, שכן הן אלה שאמורות לספק את השירות ולגזור את עמלת הניהול. מנגד, עבור המשפחות, מדובר לעיתים במוצא האחרון; כאשר חברת הסיעוד מודיעה כי אין לה מטפלת פנויה, הקשיש נותר ללא סיוע פיזי וגם ללא המשאבים הכספיים למצוא פתרון חלופי. שופטי בג"ץ הבהירו בדיון כי הם נוטים להותיר את שיקול הדעת לביטוח הלאומי להתאים את המענה למציאות העובדתית בשטח.
ההחלטה הנוכחית היא שלב נוסף בטלטלה שעובר ענף הסיעוד מאז 2018. הרפורמה ההיא פתחה את הסכר למתן קצבאות בכסף, ושינתה את פני הענף: נכון להיום, כ-78% ממקבלי הקצבאות מקבלים לפחות חלק מהגמלה בכסף.
עם זאת, לצד הבשורה לקשישים שנותרו ללא מענה, החשש משימוש נרחב בגמלה בכסף הוא שקצבת הסיעוד הופכת דה-פקטו ל"קצבת זקנה מוגדלת", ללא פיקוח על כך שהכסף אכן מנותב לטיפול, למניעת הידרדרות או לשיקום. העובדה שמעל 90% מהתביעות מאושרות כיום ללא בדיקה פיזית אלא על סמך מסמכים ושיחות טלפון, רק מחזקת את התמריץ הכלכלי להגשת תביעות.
המלצת בג"ץ מהיום מסמנת כי מערכת המשפט מעדיפה בשלב זה את פתרון הקצה לקשיש על פני המודל העסקי של חברות הסיעוד. במקביל, מתנהל מאבק משפטי נוסף על תנאי המכרז החדש של הביטוח הלאומי, הכולל סנקציות על חברות שלא יספקו שירות ודרישות להכשרה מקצועית של המטפלות – צעדים שנועדו לצמצם את התופעה שבה זכאות על הנייר אינה הופכת לטיפול בפועל.
מאיגוד חברות הסיעוד נמסר: "מזה תקופה ארוכה אנו טוענים שביטוח לאומי מעניק לקשישים גמלה כספית בניגוד לחוק המחייב מתן טיפול בפועל באמצעות מטפלים. התנהלות לקויה זאת פגעה בקשישים ותרמה לעליה הגדולה בתקציב הוצאות הסיעוד. בתשובתו לעתירה לבג"ץ שהוגשה לפני כשנה טען המוסד לביטוח לאומי שבאפשרותו לחלק גמלה כספית לפי שיקול דעתו וללא קריטריונים ברורים ומחייבים. באופן מפתיע, יום לפני הדיון בבג"ץ, הגיש המוסד לביטוח לאומי לבית המשפט לראשונה רשימת תבחיני זכאות המבהירים מי זכאי או לא זכאי לקבל גמלה כספית, כאשר קריטריונים אלה, בשינויים קלים, מקובלים עלינו. לאור האמור ולאור הצהרת המוסד לביטוח לאומי בדיון כי ינהג לפי קריטריונים אלה, העתירה שהוגשה השיגה את מטרתה. אנו מצפים שהמוסד לביטוח לאומי אכן ינהג בהתאם לתבחיני הזכאות שפרסם כפי הצהרתו לבית המשפט".
ביטוח לאומי הגיב ביחס לכך כי: "אכן העתירה השיגה את מבוקשה. כל עוד לא יהיה טיפול הולם בקשישים הסיעודיים בישראל הם יקבלו את הזכאות בכסף כפי שמגיע להם. גזירת קופון על חשבון החלשים בחברה לא תתאפשר מטעם הביטוח הלאומי ובג״צ אמר את דברו. טוב יעשו חברות הסיעוד שיתנו מענה טוב ככל האפשר, יחדלו מעתירות בלתי פוסקות כשהביטוח הלאומי מבקש להבטיח שירות טוב לזקנים הסיעודיים ויעבדו בשיתוף פעולה לטובת האזרחים בישראל".
עו"ד מאיה בנדס ועו"ד דפנה פודור, מטעם עמותת "נכה לא חצי בן אדם", אשר הצטרפה להליך כידיד בית המשפט מסרו כי: "בג"צ השכיל לראות שהעתירה אשר הוגשה על ידי איגוד חברות הסיעוד נשענה על מניעים כלכליים גרידא והמליץ להם למשוך עתירתם זו כנגד המוסד לביטוח לאומי בטרם ינתן פסק דין אשר ידחה אותה במלואה, וכל זאת ללא תנאים או התחייבויות מטעם המוסד לביטוח לאומי".
