סגור
ראש הממשלה בנימין נתניהו ב מליאת הכנסת 27.5.24
ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת (צילום: אלכס קולומויסקי)

דעה
ממשלת ישראל מציגה: מתחילים בתהליך חקיקת השקר כלשהו

החלת דין רציפות על חוק ההשתמטות מהקדנציה הקודמת פותחת בתהליך הכנת החוק שיש בו יעדים שהם לא יעדים, סנקציות שהן לא סנקציות וגיוס שהוא לא גיוס 

החלת דין רציפות על חוק ההשתמטות מהקדנציה הקודמת שאושרה אתמול באישון ליל היא ראשיתו של תהליך הכנת חוק השקר כלשהו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. החוק הזה יקרא תיקון לחוק שירות ביטחון, אבל בעצם יהיה חוק אנטי שירות וחבלה בביטחון. לכאורה האמירה שמדובר בחוק שקר כלשהו היא כל כך אקסיומטית בגלל החוקים הקודמים שנפסלו בבג"צ שהיא אינה טעונה הוכחה. למרות זאת יש לנו כבר הוכחה חדשה.
הקואליציה החילה דין רציפות על חוק השתמטות מהקדנציה הקודמת במקום לעשות את הדבר הטבעי ולהעביר חוק שתיזום מערכת הביטחון בקריאה ראשונה. היא לא העבירה חוק חדש כי מערכת הביטחון צריכה חיילים ולשם שינוי רוצה לגייס חרדים, אין חוק שהיא היתה יוזמת שהיה מאפשר לקואליציה לשרוד.
אם הממשלה היתה מאמצת את הודעת הצבא שיגייס 3,000 תלמידים בשנה הקרובה יכול להיות שלא היה צריך שום חוק ואפשר היה לבקש מבג"צ לחכות. ספק אם היה מסכים, אבל לבקש היה אפשר. היא לא עשתה את זה כי השותפות של נתניהו לקואליציה לא מוכנות לשום גיוס חובה, אפילו של נושרים מישיבות. בשבילם המדינה מממנת ערי מקלט משירות צבאי של ישיבות לנושרים.
המרכיב הראשון של השקר הוא המילה יעדים. היעדים יכולים להיות כאילו מחייבים או רק שאיפה תיאורטית. הם יכולים להתקבל בהחלטת ממשלה חסרת תוקף או בחוק קצת יותר מחייב. השקר הוא בעצם העובדה שיש יעדים ולא מכסות, כלומר שסופרים כמה מתגייסים ולא כמה נשארים בישיבות. למשל למה מתוך מחזור של 13 אלף מדברים על גיוס של 3,000 ולא על מכסה של 3,000 תלמידים (כלומר, על גיוס של 10,000 ומכסה נדיבה מאוד של 3,000 לומדי תורה)?
יעד הגיוס ל-2024 בהצעת חוק ההשתמטות שהכנסת החילה עליה דין רציפות הוא 1,975 כלומר כ-15% ממחזור הגיוס החרדי. זה פחות מגיוס החרדים ב-2014 שעמד על 2,150 חרדים. כמה זה רציני? כשהצבא הודיע לבג"צ שהוא יכול לגייס בשנת הגיוס הקרוב שמתחילה ביולי 3,000 חרדים, הסמן השמרני של בית המשפט העליון נועם סולברג שאל באכזבה למה לא פי 3, כלומר למה לא 9,000? מי שחושב שאפשר לדבר על יעדים שלא יעברו כבר בשנה השנייה את ה-5,000 כנראה חי במדינה אחרת שלא נמצאת במלחמה בשתי חזיתות. זה נכון לגבי החרדים. זה נכון גם לגבי נתניהו שמבחינתו יש רק מלחמה אחת, מלחמת שלום נתניהו.
את היעדים יש לגבות בסנקציות. הצעת החוק שאישרה הכנסת מדברת על סנקציה של הפחתת 80 מיליון שקל לשנה מתקציב הישיבות בממשלה שהגדילה את התקציב הזה בחצי מיליארד שקלים ולא הפחיתה ממנו למרות המלחמה. הסנקציה אגב תחול רק שלוש שנים לאחר העברת החוק. לשם השוואה, המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע שבכל שנה של אי עמידה ביעדים יבוטל שליש מתקציב הישיבות.
אפשר לשאול האם התגובה המיידית לאי עמידה ביעדים לא צריכה להיות כמקובל במערב גיוס לפי הגרלה. שאלה נוספת היא האם גם סביר שזוג שהבעל בו משתמט יקבל הנחה של 1,500 שקל לחודש במעון יום. מה שברור זה שסנקציות אמיתיות יש להחיל מיד בשנה שאחרי חוסר העמידה ביעדים - ללא יכולת של הממשלה להתערב.
בשבועות הקרובים נראה את יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, שכוונותיו ללא ספק טובות, מנסה להעביר חוק פחות או יותר סביר ונכשל. הסיבה היא שאין שום סיכוי שהחרדים יסכימו לחוק שמחיל חובת שירות אמיתית או יצביעו בעדו. את הדיונים בוועדת החוץ והביטחון תסבך העובדה שכבר בשבוע הראשון או השני שלהם צפוי פסק הדין של בג"צ שיורה על גיוס החרדים והמשך עצירת כספי הישיבות. פסק הדין צפוי לפרט איך צריך להיראות גיוס החרדים. רמז: לא מה שהקואליציה מתכננת.
את התמונה תסבך מבחינת הקואליציה עוד יותר העובדה שבוועדת החוץ והביטחון לא תהיה לצה"ל ברירה והוא יצטרך לחשוף סוף סוף כמה חיילים הוא צריך, מה שלא עשה בבג"צ. התופעה המבישה של 63 חדלי אישים שהצביעו אתמול בעד המשך ההשתמטות בהחלט יכולה לחזור על עצמה גם באישור החוק בקריאה שניה ושלישית.
כך שבסופו של דבר רגע האמת יגיע אחרי אישור החוק כשהתנועה לאיכות השלטון, אחים לנשק ואימהות בחזית יעתרו כנראה מיד לפסילתו. אם בג"צ יוציא צווי ביניים נגד יישום החוק ויורה על המשך גיוס החרדים והמשך עיכוב ההקצבות, ישראל תיכנס למשבר חוקתי נוסף.