קיש הורה לגורמי המקצוע במשרדו להחרים דיון בבג"ץ בנושא החינוך החרדי
כך חשפה נציגת המדינה בדיון בבג"ץ; ההוראה - לאחר לאחר שנקבע כי בקשת שר החינוך לייצוג נפרד בעתירת חדו"ש לאכיפת תוכנית הליבה הוגשה מוקדם מדי; השופטת ברק ארז מתחה ביקורת על כך שהדיונים בנושא נמשכים שנתיים ועדין אין מתווה פיקוח
שר החינוך יואב קיש הורה לגורמי המקצוע במשרדו שלא להשתתף היום בדיון בבג"ץ בנושא אכיפת תוכנית הליבה ברשתות החינוך החרדיות המפלגתיות. כמו כן מנע השר הגשת תגובה לבית המשפט בשם המשרד. כך חשפה נציגת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד דניאל מרקס. לדבריה, "יש למשרד נתונים אבל השר בלם את ההגשה שלהם".
ברקע הדברים - חילוקי דעות בין השר למשנה ליועצת המשפטית עו"ד אביטל סומפולינסקי לגבי הדרישות שיש להפנות לרשתות המפלגתיות החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס כהכרה ב-100% ליבה ולצורך קבלת מימון מלא. קיש ביקש לדחות את הדיון ולהעניק לו ייצוג נפרד בעתירה, אך בית המשפט הבהיר שלא ניתן לעשות זאת עד שתוצג עמדת הפרקליטות ויתבררו הפערים ביניהם. ואולם כאמור קיש מונע את הגשת העמדה, ונראה שהחרמת הדיון היא פעולת תגמול של השר נגד בית המשפט.
מרקס מתחה ביקורת על הקמת צוות השרים לעניין החינוך החרדי בחודש שעבר שנעשה בה שימוש כדי לעכב את הדיון בעתירה. לדבריה, "ועדת השרים נועדה להסיט את הדיון למקומות לא מקצועיים, למקומות של מדיניות שלא קשורים לשאלת האכיפה שהיא נושא של גורמי מקצוע וגורמים משפטיים". היא ביקרה שוב ושוב את העובדה שיש לחינוך החרדי תוכנית ליבה נפרדת, ועמדה על כך שחייבת להיות תוכנית ליבה אחידה לכל מערכת החינוך.
עו"ד יפעת סולל, נציגת העותרת - עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, אמרה: "כאשר מדברים על 100% ליבה ברשתות אנחנו לא יודעים מה זה 100%. זה לא 100% ליבה אלא 100% אחרים". היא דרשה שמשרד החינוך יציג מתווה לפיקוח אפקטיבי על לימודי הליבה בחינוך החרדי, יקזז תקציבים למי שלא עמדו בחובותיהם ויסלק מהרשתות מוסדות שאצלם מדובר בפערים גדולים.
ראש ההרכב דפנה ברק ארז ביקרה בחריפות את העובדה שלא הוצגו לבג"ץ עמדה ונתונים, אף שהדיונים בעתירות בנושא נמשכים כבר שנתיים, ובעתירה שבדיון - מאז מרץ. "דברים צריכים להיעשות בזמן סביר ובמהירות ראויה. שנתיים? העתירה הוגשה במרץ עם הצבעה שתהליכים שצריכים להיעשות לא נעשים. הדיון המקורי היה צריך להתקיים ביולי ובוטל לבקשת המדינה. יש בעיה במתאם בין הקצב שבו נעשים דברים לקצב שבו הם צריכים להיעשות. חובת הפיקוח מוטלת על משרד החינוך. אם הדברים לא נעשים בקצב הנדרש הטענה מופנית לרשויות".
שני דיונים מכריעים בשאלת לימודי הליבה ואי־הסדרים ברשתות החינוך החרדיות המפלגתיות, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס, נערכים השבוע בבג"ץ. היום נערך דיון בעתירת עמותת חדו"ש לקיזוז תקציבים ממוסדות שאינם מלמדים את מלוא תוכנית הליבה ולסילוקם מהרשתות. ביום חמישי ייערך הדיון בעתירות יש עתיד, חדו"ש וח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים), נגד החלטת ועדת הכספים מ-25 בדצמבר על העברת 1.08 מיליארד שקל לחינוך החרדי.
בעבר כבר הצליחה עתירה של עמותת חדו"ש לעצור את תוספות השכר למורים החרדים מתוך הכספים הקואליציוניים בהיקף של 600 מיליון שקל. אלא שהעתירות הנוכחיות אינן עוסקות בתוספות, אלא בעצם האפשרות לתקצב מוסדות חרדיים בלי לוודא שהם עומדים בדרישות הליבה עליהן התחייבו: מספר שעות שבועיות, מורים מתאימים והשתתפות במבחנים ארציים.
המדינה לא טרחה לענות לעתירה הזו. כשהתקרב מועד הדיון היא פתחה בניסיונות נואשים למנוע אותו באמצעות בקשות דחיה שנדחו והקימה ברגע האחרון לדרישת החרדים צוות שרים לענייני החינוך החרדי.
סעיף בחוק יסודות התקציב מקנה לרשתות החינוך החרדיות המפלגתיות העדפה על כל חינוך פרטי אחר של מימון בשווי 100% מהתקציב לחינוך ממלכתי. בתמורה הן מחויבות בלימודים בהיקף של 100% ליבה. אך בפועל מאז 2010 הצטרפו עשרות רבות של מוסדות כדי לקבל 100%, למרות שרבים מהם המשיכו ללמד ליבה חלקית ובכך לרמות את המדינה.
