מבחן הליבה של בג"ץ: האם המדינה תמשיך לממן חינוך חרדי בלי פיקוח
2 דיונים מכריעים יתקיימו בבג"ץ, שעשוי להציב קו אדום לתקצוב רשתות חינוך חרדיות מפלגתיות. לראשונה העתירות לא עוסקות בתוספות אלא בתקציב הבסיס, ובשאלה האם מותר להעביר יותר ממיליארד שקל למוסדות שלא עומדים בתנאי המדינה
שני דיונים מכריעים בשאלת לימודי הליבה ואי־הסדרים ברשתות החינוך החרדיות המפלגתיות, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס, צפויים השבוע בבג"ץ. היום ייערך דיון בעתירת עמותת חדו"ש לסילוק מוסדות שאינם מלמדים את מלוא תוכנית הליבה מהרשתות. ביום חמישי יערך הדיון בעתירות יש עתיד, חדו"ש וח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים), נגד העברת התקציב בסך 1.08 מיליארד שקל לחינוך החרדי.
נזכיר, כי בעבר כבר הצליחה עתירה של עמותת חדו"ש לעצור את תוספות השכר למורים החרדים מתוך הכספים הקואליציוניים בהיקף של 600 מיליון שקל. אלא שהעתירות הנוכחיות אינן עוסקות בתוספות, אלא בעצם האפשרות לתקצב מוסדות חרדיים בלי לוודא שהם עומדים בדרישות הליבה עליהן התחייבו: כמות שעות שבועיות, מורים מתאימים והשתתפות במבחנים ארציים.
מוסדות ללא לימודי ליבה
עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון עתרה במרץ לבג"ץ, באמצעות סמנכ"לית העמותה יפעת סולל, שיורה להפחית את התקציב למוסדות החינוך של הרשתות החרדיות, שלא מלמדים את מלוא תוכנית הליבה. ברשתות קיימים עשרות מוסדות, שהצטרפו כדי להשיג הגדלה דרמטית של התקציב, אבל בפועל אינם עומדים בדרישות של לימודי ליבה מלאים – ובכך מרמים את המדינה. כמו כן מבקשת חדו"ש לסלק מהרשתות מוסדות שאינם מלמדים תוכנית ליבה מלאה ולדרוש מהם השבה של כספים משנים קודמות. רשתות החינוך המפלגתיות זכאיות להטבה חריגה על פי חוק - לקבל 100% מימון מהמדינה תמורת 100% ליבה. הן מועדפות על מוסדות פרטיים אחרים שיכולים לקבל רק 55%-75% מימון ומלמדים ליבה בהיקף דומה.
המדינה לא טרחה לענות לעתירה הזו. כשהתקרב מועד הדיון היא פתחה בניסיונות נואשים למנוע אותו והקימה ברגע האחרון לדרישת החרדים צוות שרים לענייני החינוך החרדי. ב־24 בדצמבר הגיש שר החינוך יואב קיש בקשה לדחיית הדיון בשל הקמת הצוות וכן כיוון שהוא מבקש ייצוג נפרד. הבעיה עם הבקשה לייצוג נפרד היא שהתנאי הבסיסי לבקשה כזו הוא פער מהותי בין עמדת השר לעמדת הפרקליטות שמסרבת לייצג את עמדתו. בהיעדר תשובה שבה עמדת הפרקליטות, השר לא יכול לטעון שהוא זכאי לייצוג נפרד.
הממשלה לא התספקה בהטרלה של קיש. אחרי שנדחתה הגיש מזכיר הממשלה יוסי פוקס בקשה של הממשלה לצרף אותה לדיון בעתירה כיישות נפרדת כביכול, ולאפשר לממשלה ולקיש ייצוג נפרד. פוקס מסביר את בקשתו בכך ש"הייעוץ המשפטי לממשלה מתייצב נגד שר החינוך ומדיניותו, מנהל סדר יום משלו ועושה שימוש לרעה בכוחו". פוקס טוען, בין היתר, שהמדיניות שהעתירה תוקפת קיבלה גיבוי משפטי עד לאחרונה. עוד הוא מאשים שהמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, מוסיפה כל פעם דרישות חדשות לעניין העמידה בתנאי הליבה. בפועל בג"ץ לא רק שלא אישר לדחות את הדיון. הוא אישר שידור שלו.
אבל הלחץ החרדי אילץ את הממשלה להטרלות נוספות. העתירה הראשונה של חדו"ש הקפיאה לא רק את כספי תוספות השכר למורים, אלא גם את כוונת קיש להעניק לרשת בני יוסף של ש"ס תקציבי גפ"ן - תקציבים לגמישות פדגוגית ניהולית, המאפשרים רכישת תוכניות חיצוניות. התקציבים האלה, לדברי סולל, מעוררים בעיה כפולה. הראשונה היא שהממשלה מתבססת על הטענה שבני יוסף עומדת בדרישות תוכנית הליבה, כשעדיין לא התברר איך בכלל המשרד בודק את העמידה בדרישות. השנייה היא שהסעיף בחוק יסודות התקציב, שמקנה לרשתות החרדיות תקצוב שווה לממלכתי, יוצר חוסר שוויון קיצוני בין הרשתות לחינוך פרטי אחר. לכן, הפסיקה הורתה לצמצם את פרשנות הסעיף למינימום של תקציב בסיסי. הענקת תקציבי גפ"ן היא לכאורה תוספת אסורה.
אלא שבעקבות הלחץ החרדי הודיע השר קיש לבג"ץ שהוא מתכוון להעביר את הכסף. התוצאה של המהלך היתה שהשופט עופר גרוסקופף הוציא צו ארעי, שאוסר על ההעברה וקבע שעל המדינה וחדו"ש להגיש נימוקים בעניין צו הביניים בימים הקרובים. כלומר כל מה שהחרדים וקיש יצליחו כנראה להשיג הוא איסור מפורש יותר על העברת כספי הגפ"ן. קשה להבין את המהלך הזה אלא כרצון של החרדים להראות עשייה כביכול לציבור שלהם ולהטיל את האחריות לעוד עיכוב על בג"ץ.
עוד 1.1 מיליארד שקל
ב־25 בדצמבר, במחטף של הרגע האחרון, העבירה ועדת הכספים של הכנסת כ־1.1 מיליארד שקל לחינוך החרדי. ביום חמישי ידון בג"ץ בעתירות של יש עתיד ושל חדו"ש וחברת הכנסת לזימי לביטול ההעברות. ביום שלישי בשבוע שעבר הוציא בג"ץ צו ביניים בעתירת יש עתיד, אלא שמשרד החינוך מיהר להעביר את רוב הכסף לפני הצו והעתירה תעסוק רק בחלק קטן ממנו.
מה שמייחד את העתירות האלו הוא שבניגוד לעתירות הקודמות הן עוסקות בתקציבי הבסיס של רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות ולא בתקציבים תוספתיים, דוגמת תוספות שכר למורים או תקציבי גפ"ן. כלומר בפעם הראשונה בג"ץ ידון בעצם העברת התקציב הקיים לרשתות, למרות שהן לא עומדות בדרישות תוכנית הליבה לפחות בחלק מהמוסדות שלהן.
ח"כ משה קינלי טור פז מיש עתיד אמר ש"העתירה של ח"כ מיקי לוי ושלי נשענת על 13 דיונים בוועדה לביקורת המדינה, שם התברר שמשרד החינוך ביצע לראשונה בקרה על מוסדות החינוך החרדיים וגילה כי מאות מהם לא לימדו את לימודי הליבה שתוקצבו עבורם. אנחנו דורשים לקזז את הסכומים שלא שימשו ללימודי ליבה ולהשיב את המיליונים לקופת המדינה. העתירה מופנית קודם כל למשרדי האוצר והחינוך שמעלו בתפקידם".
2 צפייה בגלריה
העותרים הח"כים משה קינלי טור פז ונעמה לזימי. "הקומבינה הפוליטית לא תעבור"
(צילומים: אלכס קולומויסקי)
עתירת חדו"ש ולזימי מעלה גם טענות לגבי תהליך קבלת ההחלטה. סולל טוענת שהחלטת ועדת הכספים התקבלה "מבלי שהונחה בפני חברי הכנסת התשתית העובדתית הנדרשת לשם קבלת החלטה ותוך הסתרת מידע המצוי בידי משרד החינוך באשר להיקף לימודי הליבה ברשתות. מדובר בפגם היורד לשורשו של ההליך, פוגם בעיקרון ההשתתפות ועל כן יש להורות כי ההחלטה נתקבלה שלא כדין".
עוד נטען כי משרד החינוך כלל לא העביר למשרד האוצר את הנתונים הנדרשים לחישוב התקציב, כך שלא ניתן לדעת אם הרשתות תוקצבו בחסר או ביתר. לדברי סולל, "משרד החינוך מתעקש להעביר עוד ועוד תקציבים במקום להקים מערך פיקוח ובמקום לתקצב רק בתי ספר שבאמת מלמדים את תלמידיהם ליבה". לזימי אמרה, ש"הקומבינה הפוליטית לא תעבור. לא נאפשר העברת כספי ציבור למוסדות שאינם עומדים בחובותיהם ותוך פגיעה בשוויון ובמינהל התקין".
