בג"ץ מנע מלוין לשלוט בחקירת הפצ"רית - אבל התקדים המסוכן כבר נולד
אתמול קבעו נשיא העליון יצחק עמית והשופט חאלד כבוב כי פרקליט המדינה עמית איסמן רשאי לפקח על החקירה, ודחו את הניסיון להשאיר את הסמכות בידי שר המשפטים. אלא שההישג נקודתי: בג"ץ כבר הכיר בעבר באפשרות של שר המשפטים להתערב בזהות הגורם המפקח על חקירה פלילית, וחוק מח"ש החדש עלול להרחיב עוד יותר את המעורבות הפוליטית - כשהיועמ"שית עדיין במוקד
בג"ץ דחה אתמול (ג') עתירות שביקשו להותיר את חקירת פרשת "שדה תימן" בידי שר המשפטים יריב לוין. זאת לאחר שהיועצת המשפטית של משרד המשפטים קבעה כי פרקליט המדינה מנוקה ממגע פסול באירוע, ולכן הוא יכול לפקח על החקירה כ"פרקליט מלווה". שני שופטים, הנשיא יצחק עמית וחאלד כבוב, אישרו עמדה זו. שופט המיעוט דוד מינץ התנגד להם ודבק ב"הלכת בוארון" – השגיאה הגדולה של בית המשפט העליון שאיפשרה לדרג פוליטי, שר משפטים, להתערב בחקירה פלילית.
וזה הסיפור הגדול בפרשה הזו, פרשת הפצ"רית. חטא הדלפת הסרטון נתן לחורשי רעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הזדמנות לגרור אותה פנימה ולנסות להדביק לה חקירה, באזהרה ואפילו פתוחה, שתרכיב עליה את החטוטרת שתגרום להתפטרותה. שר המשפטים וממשלתו נכשלו בהדחת בהרב-מיארה לאחר שבג"ץ פסל את ההליך בגלל אי תקינותו - הדילוג על ועדת האיתור. לאחר שהדלת הזו נסגרה נפתח חלון הזדמנויות חדש - פרשת הפצ"רית. אלא שגורמי האכיפה הגיעו למסקנה שבהרב-מיארה אינה מעורבת, ועכשיו השלימו את המלאכה עם המסקנה שגם פרקליט המדינה עמית איסמן אינו מעורב. הסיפור כולו, מתחיל ונגמר בחצר הפצ"ריה.
בינתיים העבירה הממשלה את חוק מח"ש שיעקוף רשמית את שרשרת האכיפה. יוזם החוק ח"כ משה סעדה לא התאפק וחשף את תכליתו – להעמיד לדין את היועצת המשפטית לממשלה. להשלים את התקדים המסוכן שיצר בג"ץ בוארון שהעביר לשר המשפטים סמכויות פיקוח על חקירה פלילית. נכון, בג"ץ התעשת כשפסל את שני מועמדי השר לפקח על החקירה, השופטים בדימוס אשר קולה ויוסף בן חמו, אבל הנזק כבר נעשה והתממש בחוק מח"ש שייכנס לתוקף לאחר הבחירות. כעת תלויות בבג"ץ עתירות נגד מינוי ממונה ומנהל למח"ש החדשה.
תיק ההתעללות נסגר לאחר שהקורבן הוחזר לעזה ובמקומו מוסגרו קורבנות חדשים – אנשי כוח 100 שהפכו לגיבורי השלטון וערוץ 14 החדשים. שלטון שנציגיו פרצו במחאה לבסיסי צבא כדי להגן על גיבורי כוח 100. מעשה גבורתם לא לגמרי ברור. גם אם לא דחפו מקל לעכוזו של העציר (האונס), הם פצעו אותו באופן שחייב אשפוז וחקירה. הפצ"רית לא עמדה בלחצים שפקפקו בהחלטתה והדליפה את הסרטון שנועד לתקף את החלטתה לחקור. מאז היא הפכה לנאשמת המרכזית בפרשה ולקצה החוט שעלול לסבך גם את היועצת המשפטית לממשלה, היעד המרכזי של שר המשפטים וממשלתו. כך הושלם המהפך בפרשת "שדה תימן": הקורבן שוחרר, התוקפים הפכו למאשימים והנאשמת היחידה שנותרה על ספסל הנאשמים שהתרוקן היא הפצ"רית, בתקווה שתגרור עמה לספסל הזה גם את היועמ"שית.
שופט המיעוט דוד מינץ מתעקש שהפרקליטות עדיין, ואולי לנצח, מנועה מללוות את החקירה. והוא אפילו ער לכך שעמדתו עלולה להביא "לגרירת הליך החקירה ולעיכוב קבלת החלטות בנות תוקף במסגרתה, באופן החותר תחת התכלית שעניינה מניעת פוליטיזציה של המשפט הפלילי". הנשיא עמית כאילו מעיר למינץ: אינך רואה ואינך מבין את מניעיה האמיתיים של העתירה – לתת ליריב לוין סמכות לעכב את החקירה כדי להותיר לנצח את העננה על היועמ"שית. לנצח, או עד שמח"ש החדשה של סעדה תעמיד אותה לדין.
לאחר פסק הדין מאתמול, נותר לשער שבקשת הפרקליטות לדיון נוסף להחזרת החקירה ללוין תתייתר ותידחה.
