פרשנות
אבסורד האכיפה: סיגרים כן, צוללות, מעונות ובחירות לא
התחקירים האחרונים על שיפוץ המעונות ושיבוש הבחירות, יחד עם פרשת הצוללות - מצביעים על חשד לשחיתות שתיקי האלפים מתגמדים לידה. ככל שמתרבים החשדות נגד נתניהו, כך נבלמת האכיפה
שני תחקירים ששודרו השבוע בחדשות 12 שנוגעים לראש הממשלה בנימין נתניהו, מספרים סיפור ששווה חקירה פלילית בגלל מה שנראה לכאורה כעבריינות פלילית. הכל לכאורה, אבל בבוקר שאחרי השידור המפכ"ל כבר הורה לבדוק. סעיפים לא חסר. קבלת דבר במרמה והפרת אמונים הן הראשונות לעלות בראש ויש גם סעיפים חמורים יותר. האחד, תחקיר הבתים של נתניהו והשני הניסיון לזהם ולשבש את הבחירות במגזר הערבי. לשני הסיפורים החמורים האלה נוסיף את מעורבות נתניהו בפרשת הצוללות וכלי השיט. סיפור שבינתיים "מסתפק" בוועדת חקירה ממלכתית.
1. בעוד כמה שנים, אם נשרוד ונחזור למסלול השפוי, קשה יהיה להתעלם מאבסורד האכיפה המצלצל הזה. נגד נתניהו הוגש כתב אישום פלילי על חמדנותו לסיגרים, שמפניות וסיקור חיובי, ואילו על החשדות לשחיתות כבדה - אישית ומשטרית - שמתגלמת בשלוש הפרשות לעיל, הוא לא נחקר במשרדי להב 433. גם לא על חלקו באסון המירון. בכיר במערכות האכיפה לשעבר סבור שמסקנות ועדת החקירה הממלכתית בפרשה זו אמורות היו לבסס חקירה פלילית.
ההיסטוריון שיעסוק בתקופתנו יתקשה להבין איך לא נפתחו חקירות פליליות בפרשות האלה. איך זה שרק התקשורת מילאה את תפקידה. אורי משגב ואילנה דיין בסיפורי המעונות והבחירות, רביב דרוקר בפרשת הצוללות. הוא יבחן את הרפורמות המשפטיות שגולגלו כאן, ויוסיף את התהייה איך ולמה שותקו המערכות הפליליות בסיפורי השחיתות לכאורה הגדולים באמת. הנה כמה הסברים אפשריים:
הראשון, המשפט הבלתי נגמר שהתנהל נגד נתניהו בתיקי האלפים. המשפט הזה הקנה לנתניהו סוג של חסינות מפני העמדה לדין במקרים הזועקים לכך באמת. נפילתו הראייתית של סעיף השוחד בתיק yes־בזק הרתיעה ומרתיעה כנראה מפני פתיחת חקירות פליליות חדשות נגד נתניהו.
השני הוא גבולות הכוח של היועצת המשפטית לממשלה. עו"ד גלי בהרב־מיארה נלחמה בנחישות וללא מורא נגד ההפיכה המשטרית; נגד הפקעת המשטרה לצרכיו של בן גביר; נגד ההתנכלות הסדרתית לתקשורת; נגד חוק השתמטות; נגד המינויים המופקרים וזיהום שירות המדינה. היא גם התייצבה אל מול הניסיון לזהם את הבחירות במגזר הערבי. אבל, בהערכת סיכונים־סיכויים מפוכחת היא הבינה את הקשיים שכרוכים בהוראה להשיק עוד חקירות פליליות נגד נתניהו.
השלישי נוגע להשפעה המטרידה שכבר קיימת על שומרי הסף - על המשטרה והשב"כ שלפי חלק מהטענות התגלו כמשת"פים, כשותפים לדבר עבירה לכאורה ביום הבחירות. האם המפכ"ל שמינה בן גביר וראש השב"כ שמינה נתניהו יתנפלו על החקירות האלה?
כל ההסברים האלה מתכנסים לנירמול מסוכן של היעדר מעצורים ובלמים. נירמול שמאפשר לנתניהו להסתכן במעשי שחיתות כבדה לכאורה, מבלי להסתכן באמת בזימונו לחדרי החקירות.
2. לפני כחודש חלף מתחת לרדאר פסק דין של השופט שמואל מלמד במחוזי בתל אביב. מלמד הרשיע את צחי ליבר בתיווך לשוחד. המשחד והמשוחד עומדים לדין בתיק אחר - תיק 3000, תיק הצוללות וכלי השיט. ליבר שימש כצינור להעברת כספים בין המשחד, נציג טיסנקרופ בישראל, מיקי גנור, לבין המשוחד, דוד שרן, ששימש כמזכיר חברת קצא"א, מנהל לשכת ראש הממשלה ובהמשך ראש הסגל של ראש הממשלה. עכשיו לאחר ש"הצינור" להעברת כספי השוחד, 93 אלף שקל בשתי פעימות, הורשע - קשה לראות איך יזוכו ממנו המשחד והמשוחד. שרן הוא עוד עבריין בשורה המתמשכת של חשודים ונאשמים שנתניהו מאמץ בחום אל לבו, כמו צחי ברוורמן ויונתן אוריך. עוד נירמול מסוכן של מציאות הזויה שמרפדת בפלילים את סביבתו הקרובה ביותר של ראש הממשלה.
נתניהו, באדיבות היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט, "שוחרר" מהתיק הפלילי בפרשת הצוללות, אבל נמסר לטיפולה של ועדת חקירה ממלכתית. זה קרה בתקופת ממשלת בנט–לפיד. ספרו של ד"ר אליעד שרגא "שחיתות במצולות" חושף את ההסבר הדרמטי ששכנע את נפתלי בנט, שהתנגד בתחילה לוועדה, להסכים להקמתה. זה קרה לאחר שראש המוסד לשעבר תמיר פרדו סיפר לו בארבע עיניים איך נתניהו, בידו האחת, הסכים לבקשת גרמניה למכור צוללות למצרים ובידו השנייה סיכן לוחמי מוסד במשימה שנועדה לסכל את המכירה. "הוא יצא מחדרו לבן כסיד", כותב שרגא על בנט, "מזועזע עד עמקי נשמתו מעדותו של תמיר. עדות זו הפילה את הפור אצל ראש הממשלה דאז, והוא משך את התנגדותו להקמת הוועדה".
כאן התגלתה עדיפותה של הוועדה על משפט פלילי שיכול לקרטע לנצח, ולא חסרות דוגמאות. ועדת גרוניס הוציאה מכתבי אזהרה לחמישה אישים ובראשם נתניהו. אזהרת נתניהו היא החמורה אי פעם שהנפיקה ועדת חקירה למוזהר כלשהו: "מר נתניהו סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". אם האזהרה הזו תתורגם למסקנה סופית בדו"ח, יש לה פוטנציאל להפוך בהמשך לסעיף אישום מהחמורים שבקודקס הפלילי.
3. בתיק הצוללות לא צלח נתניהו את הסף הפלילי כי מניעיו לאובססיית הרכש מטיסנקרופ לא נקשרו בראיות חותכות לשני דודניו, עו"ד דוד שמרון ונתן מיליקובסקי. השניים היו בקשרי ייצוג וסחר עם המפעל הגרמני, וקרבתם המשפחתית לנתניהו סיבכה אותו לחשד של גריפת הון כפולה ממה שכונה "פרשת העמלות" (שמרון) ו"פרשת המניות" (מיליקובסקי). אלא שהחוקרים התקשו, או נכשלו, בהפלת החומה הסינית שבין נתניהו לבין דודניו. הוא כמובן לא ידע על מעורבותם, ולכן פטר אותו מנדלבליט מאישום פלילי. לעומת, זאת, ועדת החקירה, כבסיס לאזהרה החמורה, התוודעה וגוללה את הכאוס שחולל ראש הממשלה בריסוק כל כלל ונורמה מקובלים במערכות הרכש הביטחוני, כולל סיכון ביטחונה של ישראל בעצם האישור לגרמניה למכור צוללות למצרים.
הפוטנציאל של אזהרה מהסוג שקיבל - "סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל" - להפוך למסקנה ובהמשך לכתב אישום פלילי הוא גדול, אבל ספק אם יקרה בגלל הגיל והמועד שנתניהו יפגוש אותם.
כאשר מצרפים פרשה זו לשתיים שצצו כעת, מקבלים תמונה של שחיתות לכאורה ובקנה מידה מבהיל. חשדות לשחיתות שמגמדים את תיקי האלפים לפיצוחים. שחיתות שבצידה האחד ביזה לכאורה של הרבה מיליונים ובצידה האחר מאמץ לביטול הבחירות כדי להותיר את נתניהו לנצח כראש ממשלה.
מצד אחד, שיפוץ המעונות, כל מעונותיו הפרטיים של ראש הממשלה, על חשבון משלם המסים, כששיפוץ המעון הרשמי בבלפור מדשדש ומתעכב באופן חשוד; ומהצד השני, מעורבות לשכת ראש הממשלה בשיסוי סרק של גורמי האכיפה בחברי כנסת ופעילים פוליטיים כדי לספק לנתניהו הזדמנות להסית נגד כשרות הבחירות. להסית נגד כלל המצביעים הערבים ונגד נבחריהם. ועדיין, חשדות אלה של נתניהו - צוללות, מעונות, בחירות - אינם מדורגים אפילו בצמרת חטאיו ששמורה לשלושת אלה: לאחריותו האישית לטבח ה־7 באוקטובר; להכשרת והלבנת הכהניסטים כשותפי שלטון; לריסוק מעמדה של ישראל בעולם בכלל ויחסיה עם ארה"ב בפרט. התיקון משתרע על דונמים רבים של אדמה חרוכה שהשאיר אחריו השלטון שעדיין לא הוחלף ויפה דקה אחת קודם.




























