בלעדי
שפל חסר תקדים השנה בחיבור של מתקנים סולאריים בישראל
הרגולטורים מציבים חסמים לקידום האנרגיות המתחדשות והיעד של הממשלה להגיע ל־30% אנרגיה ירוקה מכלל ייצור החשמל עד 2030 מתרחק. במשרד האנרגיה צופים עלייה בקצב ההתקנות בשנים הבאות. רשות החשמל: "הירידה נובעת מדחיות בשל המלחמה"
שנה עגומה בחיבור אנרגיות מתחדשות לרשת החשמל ב־2026. לפי נתוני רשות החשמל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה חוברו רק 612 מגה־אט של מתקנים סולאריים לרשת החשמל. לפי הערכות, עד סוף השנה ההספק המחובר לא יעלה על 850 מגה־ואט. אחרי ש־2025 היתה שנת שיא בחיבור מתקנים, השנה תהיה שנת שפל, עם ההספק הנמוך ביותר שחובר מאז שנת 2020, שנת הקורונה.
לנוכח הנתונים האלה, היעד של הממשלה, להגיע ל־30% אנרגיה מתחדשת מכלל ייצור החשמל עד שנת 2030, נראה רחוק מאוד. בשנה שעברה היו אנרגיות מתחדשות רק 16% מסך ייצור האנרגיה. דווקא כאשר התאים הסולאריים בעולם זולים מתמיד, וההקמה של מתקן לייצור חשמל מהשמש היא כלכלית, גם ללא סובסידיות מהממשלה, ישראל נסוגה לאחור.
"אי אפשר להגיד שהמדינה מתנהלת בצורה טובה", אומר בכיר באחת מחברות האנרגיה הסולארית. "אי אפשר להגיע ליעד של 30% אנרגיה מתחדשת ללא פרויקטים גדולים. לוחות סולאריים על גגות זה פשוט לא מספיק". לדבריו, "החסם העיקרי הוא שטח. צריך לפרסם מכרזים על קרקעות, אחרת אין איפה לחבר. אין פלא שחברות אנרגיה ירוקה בישראל עוברות להשקיע באירופה. הרבה יותר קל להקים שם פרויקט. שם עובדים איתך ולא נגדך".
לדברי איתן פרנס, מנכ"ל ארגון חברות האנרגיה הירוקה בישראל, "כדי שפרויקט אנרגיה מתחדשת יקרה, צריך מפתחות לחמש דלתות רגולטוריות - נגה, חברת החשמל, מינהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה, ובמקרה של מתקן אגרו־סולארי (מעל שטח חקלאי) גם משרד החקלאות. מספר הפעמים שכל הדלתות פתוחות הוא אפסי, וכך נוצר חסם בפני התפתחות התחום. צריך מנגנון תיאום וגם מנגנון הכרעה, אחרת קשה מאוד להתקדם".
לדברי פרנס, גם מצב רשת ההולכה והחלוקה בישראל מקשה על פיתוח אנרגיה מתחדשת, "יש פיגור עצום בפיתוח רשת החשמל", הוא אומר ומוסיף כי "משרד האנרגיה היה אמור להמליץ לרשות החשמל על הגדלת היעדים ל־2035 אבל נסוג וכיום אין אופק תכנוני לאחר שנת 2030. כל מי שמצוי בפרטים מבין שמשק החשמל צועד למשבר וכי יעדי האנרגיות המתחדשות יתפספסו אם לא יהיה שינוי".
במשרד האנרגיה אופטימיים
רון אייפר, ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, מציין כי "2026 תהיה שנת שיא במגזר הביתי. אנחנו רואים את הפירות של תוכנית 100 אלף גגות של משרד האנרגיה". ואומנם, השנה יש גידול בחיבור של מתקנים סולאריים קטנים בהספק של עד 15 מגה־ואט, בעיקר על גגות של בתים פרטיים. בתשעת החודשים הראשונים חוברו 134 מגה־ואט, ועד סוף השנה צפויים להתחבר יותר מ־180 מגה־ואט של מתקנים קטנים. אחד הגורמים המאיצים את החיבור של מתקנים כאלה הוא הכוונה להפחית את הסבסוד למתקנים כאלה מ־48 אגורות לקוט"ש כיום ל־35.5 אגורות ב־2030. כדי ליהנות מתעריף גבוה, כדאי להתחבר במהירות, ולכן ניכרת עלייה במספר החיבורים. ואולם, יש ירידה במספר הפרויקטים במתח גבוה.
"אנחנו מכירים בזה שהחסם המרכזי לקידום אנרגיות מתחדשות הוא הפקק ברשת", אומר אייפר, "הירידה בהתקנות השנה נובעת ממיצוי של הרשת, ולכן חלק גדול מההתקנות השנה מגיע ממתקנים דו־שימושיים, שמחוברים לרשת שכבר קיימת. אבל יש עלייה ניכרת בהשקעה ברשת, גם בהולכה וגם בחלוקה, ואנחנו נראה את הפירות של זה. אני שומר על אופטימיות גבוהה. זו שנה לא מוצלחת, אבל היא לא מעידה על הכלל. אני צופה שתהיה עלייה משמעותית בקצב ההתקנות בשנים הבאות. אני יודע זאת, כי יש הרבה פרויקטים בתהליכי ייזום והקמה ויהיה שיפור משמעותי ברשת ומתקני האגירה גם יסייעו מאוד. הבעיה היא לא הכדאיות הכלכלית ולא השטח, אלא הרשת. ההוכחה לכך היא העלייה בכ־50% בכמות הבקשות לחיבור אנרגיה מתחדשת שהתקבלו השנה לעומת שנה שעברה".
"הפקק ישתחרר בשנה הבאה"
הנתונים על בקשות חיבור של רשות החשמל אכן מעידים על שיא. בתשעת החודשים הראשונים של 2026 הוגשו בקשות לחיבור 7,246 מגה־ואט, יותר מכל הבקשות שהוגשו במהלך 2025, אבל 54% מההספק המבוקש קיבל תשובה שלילית, כנראה שבשל מגבלות רשת החשמל.
גורם אחר בממשלה אומר כי הירידה במספר החיבורים היא זמנית, ואנחנו עשויים לראות "ריבאונד" ב־2027. לדבריו, "לרשת צפויים להתחבר מתקנים גדולים כמו הדרי שאן, בהספק 110 מגה־ואט, ואשלים, בהיקף של 80 מגה־ואט". הוא מוסיף כי 2026 היא השנה הראשונה בה ניכרות השפעות המלחמה "פרויקטים קיבלו דחיות של עד 20 חודש, והן ניצלו אותן, נראה את הפקק משתחרר בשנה הבאה".
השפל בחיבור אנרגיות מתחדשות לא צפוי להשפיע על תעריף החשמל באופן מהותי, אבל הוא יקשה על ישראל להגיע ליעד של 30% אנרגיה מתחדשת ב־2030. במשרד האנרגיה וגם בקרב רגולטורים אחרים מקובל להניח כי ישראל נמצאת באיחור של שנתיים, כלומר — תגיע ליעד של 30% רק בשנת 2032. היעד הבא - 35% בשנת 2035, לא אושר עדיין בידי שר האנרגיה, וקשה להגיד שהוא שאפתני מאוד.
מרשות החשמל נמסר בתגובה: "הירידה נובעת בעיקר מדחיות למועדים המחייבים לחיבור בשל המלחמה, כאשר עיקר העיכובים הוא בפרויקטים במתח הגבוה, לרבות עיכובים בכניסה של מתקני אגרו וולטאי שנמצאים בשלבי תכנון מתקדמים. אנחנו מצפים לפיצוי בשנתיים הבאות בחיבור היקף המתקנים. במתח הנמוך אין ירידה בהיקף החיבור ביחס לשנים קודמות".































