המהפכה הבאה של הבלוקצ'יין עשויה למחוק עד 30% מרווחי הבנקים
המהפכה הבאה של הבלוקצ'יין עלולה לפגוע ישירות באחד ממנועי הרווח המרכזיים של הבנקים. לפי מחקר חדש של BCG, בתרחיש של התרחבות מהירה של עולם הנכסים הדיגיטליים, הכנסות הבנקים עשויות להיות נמוכות בכ-14% והרווחים בכעד 30% עד 2035, לעומת תרחיש שבו השוק אינו מתפתח באופן מהותי.
הסיבה לכך אינה עוד מטבע קריפטו חדש. אחרי שנים שבהן בלוקצ'יין היה מזוהה בעיקר עם ביטקוין, הטכנולוגיה מתחילה להיכנס אל התשתית של שוק ההון המסורתי: אג"ח, קרנות, אשראי ונכסים פיננסיים אחרים עוברים טוקניזציה- תהליך שעשוי להפוך את המסחר, הסליקה, המשמורת וניהול הבטחונות למהירים, אוטומטיים וזולים יותר.
עבור הבנקים זו נקודה קריטית. כיום הם נמצאים בחלקים רבים של שרשרת העסקה הפיננסית ומייצרים הכנסות ממסחר, משמורת, סליקה, תשלומים, אשראי וניהול בטחונות. ככל שחלק מהתהליכים האלה יעברו לתשתיות משותפות ויעילות יותר, מספר שלבי התיווך עשוי להצטמצם, העמלות והמרווחים עלולים להישחק, וחלק מהערך הכלכלי עשוי לעבור מהבנקים ללקוחות או לשחקנים חדשים.
היקף השינוי הפוטנציאלי עצום. לפי BCG, בתרחישים של אימוץ מהיר, עד 2035 נכסים מסורתיים בהיקף של כ-88 טריליון דולר, המהווים כ-16% מכלל הנכסים בעולם הניתנים להשקעה, עשויים לעבור טוקניזציה.
וזה כבר לא רק תרחיש עתידי. פלטפורמת הריפו הדיגיטלית של Broadridge עיבדה בינואר 2026 עסקאות בהיקף יומי ממוצע של כ-365 מיליארד דולר, עלייה של יותר מ-500% בתוך שנה. BlackRock כבר השיקה קרן שוק כספי מטוקננת, Franklin Templeton משתמשת בתשתיות בלוקצ'יין במוצרים פיננסיים, ו-J.P. Morgan פיתחה תשתיות דיגיטליות להעברה ולניהול של בטחונות.
הדוגמאות האלה ממחישות שהבלוקצ'יין מתחיל לעבור מהשוליים של המערכת הפיננסית אל מאחורי הקלעים שלה. במקום לשמש רק ליצירת נכסים חדשים, הוא מתחיל לשנות את האופן שבו נכסים קיימים מונפקים, נסחרים ומנוהלים.
אבל המשמעות אינה שהבנקים בהכרח יהיו המפסידים. אותה תשתית חדשה יכולה לייצר עבורם גם מקורות הכנסה חדשים. לפי המחקר, מנהל נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר עשוי להגדיל את הכנסותיו ב-15%–30% באמצעות טוקניזציה, ובפעילות שוקי ההון סליקה מהירה יותר וניהול יעיל של בטחונות עשויים להוסיף יותר ממיליארד דולר לרווחיו של בנק גלובלי ממוצע בעל חשיבות מערכתית.
לכן השאלה המרכזית אינה אם הבלוקצ'יין ייכנס למערכת הפיננסית, אלא מי ישלוט בתשתית החדשה. מי יחזיק את הממשק עם הלקוח, מי ישמור את הנכסים, מי יספק אשראי, מי ינהל את הבטחונות ומי יאפשר את המסחר והסליקה.
עבור הנהלות הבנקים, זה כבר לא דיון טכנולוגי. זו החלטה עסקית על המקום שלהן בשרשרת הערך העתידית. הבנקים שלא יבחרו היכן הם רוצים להישאר קריטיים ללקוח, עלולים לגלות שהטכנולוגיה הפכה חלק מהשירותים שעליהם הרוויחו במשך שנים לזולים, שקופים ותחרותיים הרבה יותר.
הכותב הוא שותף ב-BCG
