ישראל נכנסת לבחירות גורליות- והפייק ניוז הופך לאיום אסטרטגי
בשבועות הקרובים תיכנס ישראל לשנת הבחירות לכנסת ה-26. על רקע הנושאים שיעמדו בבסיסה, קשה להפריז בחשיבותה: זו כנראה מערכת הבחירות הגורלית ביותר בעשורים האחרונים. דווקא על רקע זה, בולטת העובדה כי ישראל לא מיישמת מענה יעיל נגד איום חמור, שעלול לפגוע בטוהר הבחירות: הפצת מידע כוזב.
הפילוג הופך את ישראל לפגיעה יותר לדיסאינפורמציה
לישראל יש בעיות רבות שמגבירות את פגיעותה למידע כוזב, בהם רמות נמוכות של אוריינות דיגיטלית באוכלוסייה. אולם, הבעיה המרכזית שתורמת לך היא רמות הקיטוב הפוליטי והחברתי בישראל, שעלו משמעותית משנת 2019, אז החל הפלונטר הפוליטי: מהשנה הזו, היקף ההתבטאויות בשיח הציבורי שכללו דה-לגיטימציה ליריבים פוליטיים עלה בחדות, עד כי בשנת 2023- ערב המלחמה- התופעה הגיעה להיקפה הגבוה ביותר מאז שנת 1993. התופעה יצרה אקלים פוליטי רעיל, בו רמת התיעוב בין המחנות הפוליטיים עלתה והגיעה לשיא של כל הזמנים בשנת 2022.
המלחמה חיזקה את סכנת הפילוג, כשחוללה תחושות של הלם, כעס וחוסר אמון חריף בממסד בקרב אזרחים רבים. גורמים זרים- בראשם איראן והאחים המוסלמים- ניסו להעצים את המשבר כשהתחזו לאזרחים ישראליים ברשתות החברתיות ופרסמו מסרים שנועדו לעורר ייאוש ופחד מהתמשכות המלחמה. למעלה ממיליון אזרחים בישראל נחשפו למסרים הללו ולעיתים הם אף שודרו בערוצי התקשורת המרכזיים כמסרים מהימנים.
פייק ניוז וקיטוב פוליטי מזינים זה את זה: ככל שהקרע בחברה עמוק יותר, כך כל אחד מהמחנות מתבצר יותר בעמדות שלו, מה שגורם לו להאמין לטענות פוליטיות כוזבות שמשרתות את האג'נדה שלו- ובכך מתרחב הקיטוב. האפקטיביות של הפייק ניוז גדלה כשהוא מכעיס אנשים, כי הכעס מגדיל את הסיכוי כי הם ישתפו אותו ואף יבצעו פעולות שונות בעקבותיו.
ערב הבחירות לכנסת ה-26, שילוב נפיץ במיוחד של שסע פוליטי מתרחב, טראומת המלחמה וההקצנה של מבצעי ההשפעה הזרים- למשל בשל השימוש בבינה מלאכותית- יוצר איום כבד יותר מתמיד על החברה והדמוקרטיה בישראל. כך, גדל הסיכוי שהפייק ניוז לא רק יצליח להטות את תוצאות הבחירות, למשל על ידי דיכוי שיעורי ההצבעה של קבוצות מסוימות באוכלוסייה, אלא גם יוביל לערעור הלגיטימציה שלהן ולהחרפת הקרע בין ימין לשמאל בימים שלאחר ההצבעה- בדיוק כמו שהתרחש בהסתערות על הקפיטול בארה"ב בינואר 2021.
מה ישראל צריכה לעשות?
האפשרות לפיזור הכנסת בכל עת והסכנה הגלומה בהעמקת הפילוג על ידי הפצת דיסאינפורמציה, מחייבות לפעול כבר כעת, עוד לפני היציאה הרשמית לבחירות.
החדשות המעודדות הן שישראל יכולה ללמוד מניסיונן של ארה"ב וברזיל, שניהלו בעצמן מערכות בחירות במהלך קיטוב פוליטי חמור. בשתי המדינות נמצא, שהפרכה יזומה של טענות כוזבות פוטנציאליות- עוד לפני שהתפרסמו וצברו תהודה- עשויה לצמצם משמעותית את השפעתן העתידית. עם זאת, יש לעשות זאת בדרכים מוגדרות שהוכחו כיעילות, למשל ביצוע הפרכה עקבית לכל אורך מערכת הבחירות ושילוב משפיעני רשת בעלי עוקבים רבים ברשתות החברתיות, להרחבת קהל היעד של ההפרכה ולביסוס אמינותה.
לטווח הארוך, על ישראל לפרסם אסטרטגיה מקיפה להתמודדות עם הפצת מידע כוזב, בדומה לזו שפרסמה השנה אירלנד. זו תגדיר באופן מפורש את ההשפעה הזרה כאיום ישיר על הביטחון הלאומי ותסדיר חלוקת תפקידים בין הממשלה, המגזר הפרטי והחברה האזרחית בהתמודדות עם התופעה, מטיפוח אוריינות דיגיטלית באוכלוסייה ועד יישום רגולציה אפקטיבית בעניין.
אופיר בראל הוא ראש צוות המחקר למדיניות סייבר ובינה מלאכותית, סדנת יובל נאמן, אוניברסיטת ת"א
