בועת ה-AI בדרך להתפוצץ? "הכלכלה מחליפה את האופוריה"
שווי חברות ה-AI הולך ומזנק, כאשר עסקאות שהן מבצעות ביניהן מקפיצות אותו אפילו יותר. האם מדובר בבועה מתפוצצת או שהלקח ממשברים קודמים נלמד?
אחרי השנתיים האחרונות, כבר אי אפשר להתווכח עם העובדות: הבינה המלאכותית מחוללת לנגד עינינו את אחת המהפכות הגדולות בהיסטוריה, אם לא הגדולה שבהן. הקצב מסחרר, ההתפתחות לא עוצרת וסביבת החיים של כולנו משתנה באופן חסר תקדים.
המגמה הזו, שצפויה רק להתגבר בשנים הקרובות, ניכרת היטב גם בבורסות. ענקיות ה-AI נסחרות בשווי חסר תקדים, כשכל שינוי בהן מטלטל את המדדים. אחת המגמות המרכזיות שתומכות בכך הן עסקאות מעגליות ביניהן: אורקל רוכשת מאנבידיה, שמשקיעה ב-OpenAI. האחרונה רוכשת שירותי ענן ממיקרוסופט, אמזון – ואורקל. לאור זאת, עולה החשש שמדובר למעשה בבועה מסוכנת למדי, שעשויה להתפוצץ ולהוביל השלכות מסוכנות.
לדברי טלאור ינאי, סמנכ"לית הכספים של חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט, "ההשקעות ההדדיות בין יצרניות שבבים, חברות ענן וסטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית יצרו מעגל פיננסי סגור שבו כל צד מממן את האחר. ההשקעה מזינה חוזה, החוזה מזין רכישה חוזרת, והתוצאה היא ביקוש שאינו תמיד נובע מצריכה אמיתית של משתמשי קצה. כל עצירה בשרשרת, בין אם רגולטורית, טכנולוגית או עסקית, עלולה לחשוף תמחור מנופח וביקוש שאינו בר קיימא".
עם זאת, היא מבהירה כי "הטכנולוגיה עצמה אמיתית, וההשקעות בתשתיות מוחשיות לחלוטין - מרכזי נתונים, שבבים, חשמל ורשת. עם זאת, הבועה ניכרת בפער שבין קצב ההשקעות לבין קצב ההוכחה הכלכלית ובתלות גבוהה מדי בציפיות צמיחה עתידיות על חשבון תזרים מוכח".
מלי ביצור פרנס, מנכ"לית פירמת ובעלים של פירמת הייעוץ Tefen, מסבירה גם היא כי גם אם יש מאפיינים של בועה בקרב חברות ה-AI הרי ש"היא לא דומה לבועות הקלאסיות. המקרה הנוכחי של חברות ה-AI מתאפיין בהייפ עצום, בציפיות גבוהות מדי, ובהיקפי השקעות שמגיעים לעיתים בלי הצדקה עסקית אמיתית. אנחנו רואים חברות שמגייסות מיליארדים על סמך הבטחות עתידיות בלבד, וחברות גדולות שמשקיעות זו בזו בעיקר כדי לשמור על מיצוב טכנולוגי ותדמיתי, גם אם אין עדיין מוצר בשל או מודל עסקי ברור. באותה נשימה, חשוב להבין שגם אם נוצרה סביבה ספקולטיבית, היא מונעת מטכנולוגיה אמיתית ומשנה מציאות. הבינה המלאכותית היא לא טרנד חולף, אלא מהפכה תעשייתית שמזכירה את רגעי הפריצה של החשמל או האינטרנט. לכן, השאלה איננה האם הבועה תתפוצץ, אלא מי מהחברות ישרדו אחרי שהאבק ישקע".
"מחיקה של 20% ואפילו 40% משווי החברות"
ינאי מציינת כי אחד הסיכונים המרכזיים של בועה ב-AI הוא ריכוזיות במדדים. "משקיע הסבור שהוא מחזיק תיק מפוזר דרך מדדים רחבים מגלה בפועל כי משקלן של מניות טכנולוגיה בודדות הקשורות לעולמות הבינה המלאכותית גבוה במיוחד. שינוי בנרטיב, בין אם מדובר בהאטה בקצב האימוץ, בהחמרה רגולטורית או באכזבה מדו"ח רבעוני, עלול להביא לתיקון חד בשוק כולו".
אורי מושקוביץ, מנכ״ל ובעלים של סוכנות הביטוח הילית קפיטל, מסביר כי סיכון הריכוזיות עשוי להתבטא בפנסיות של כל אחד ואחת מאתנו, אך גם לחולל הזדמנויות. "חלק ניכר מכספי החסכונות והפנסיות של הציבור ישראלי מושקע בכלכלה האמריקאית במדדי מניות טכנולוגיה ובאותן חברות טכנולוגיות שנמצאות במעגל המסוכן הזה. ירידה באחת מן החברות הללו עלולה להוביל למפולת שתוביל למחיקה של 20% ואפילו 40% משווי החברות, וכתוצאה מכך לפגוע משמעותית בחסכונות ובפנסיות. מצד שני, אם תתרחש הצלחה מדודה ולא טוטאלית זו יכולה להיות מהפכה שתעלה את הפרודוקטיביות ותתמוך בצמיחה ארוכת טווח. לכן נדרשת זהירות חכמה: לא להתרכז רק ב AI אלא לגוון את ההשקעות בין סקטורים, מטבעות וחברות עם מכפילים מתאימים".
"לבחון בזהירות אם התשואה עולה על העלות"
הסיכונים לא נגמרים רק בפנסיות. ינאי מצביעה על איום נוסף שנובע מתמחור שמתרחק מהתזרים בפועל. "חלק מהשווי של חברות טכנולוגיה ותשתית בתחום הבינה המלאכותית נשען על חוזים עתידיים ארוכי טווח עם שותפים עסקיים, לעיתים במבנה שבו ההשקעות והתזרים נעים בין אותן חברות בתוך מערכת פנימית. כך נוצר מעגל שבו ההבטחות הפיננסיות מתחזקות זו את זו, אך הקשר לערך הכלכלי האמיתי ולעומק הביקוש לעיתים חלש יותר".
לדבריה, "בחברות רבות בענפי הטכנולוגיה והענן היקף ההשקעות בתשתיות ובפיתוח צומח מהר יותר מהתזרים השוטף", מוסיפה ינאי. "כתוצאה מכך, חלק ניכר מההשקעות ממומן באמצעות חוב או שימוש ביתרות מזומן ולא מתוך תזרים תפעולי. מצב זה מחייב לבחון בזהירות האם תשואת ההשקעה אכן עולה על עלות ההון ומה יקרה לשווי החברות כאשר השוק יעביר את תשומת הלב מהבטחות צמיחה אל בחינת תזרים המזומנים האמיתי לאחר ההשקעות".
"עצירה משמעה פיגור"
מושקוביץ סבור כי בועת ה-AI ככל הנראה תמשיך להתקיים בטווח הזמן הקרוב. "כל עוד המשקיעים מאמינים שפריצת הדרך קרובה וההשקעה צפויה להניב ערך, ההשקעות ימשיכו", הוא מסביר. "החברות הגדולות נמצאות במרוץ חימוש טכנולוגי שבו עצירה משמעה פיגור. רק אם יתברר שההכנסות אינן מצדיקות את ההשקעות, נראה תיקון חד אולי אף מפולת שתהדהד בכל השווקים".
ינאי, לעומת זאת, צופה התמתנות מסוימת. "המגמה צפויה להימשך, אך באופי מתון וזהיר יותר. תחזיות של גופים פיננסיים מובילים מצביעות על המשך השקעות של מאות מיליארדי דולרים בשנה בתחום הבינה המלאכותית בשנים הקרובות, אך כבר ניכרת מגמה של מעבר מהשקעה אגרסיבית לגישה ממוקדת תשואה ותזרים. המשמעות היא שההשקעות לא ייפסקו אלא ינותבו בעיקר לפרויקטים עם החזר מוכח על ההון. עידן הבינה המלאכותית אינו מתקרב לסופו אלא נכנס לשלב שבו הכלכלה מחליפה את האופוריה".
"ה-AI לא בועה אלא מסננת"
לנוכח הסיכונים, ממליצה ינאי לארגונים "לנהל את השקעות הבינה המלאכותית כפורטפוליו עסקי עם מדדי תשואה ברורים, להציב רף מינימלי לכל יוזמה ולנהל הסכמי ענן והשקעות הוניות ארוכות טווח במסגרת של בקרה תקציבית וניהול סיכוני אשראי. גידור מושכל אינו התרחקות מהבינה המלאכותית אלא ניהול אחראי שלה שמבטיח יציבות וצמיחה בתנאי שוק משתנים".
לדברי ביצור פרנס, המפתח לניהול הסיכונים של AI הוא גישה מאוזנת. "מי שידע לשלב בין זהירות פיננסית לחדשנות תפעולית, לזהות איפה ליישם טכנולוגיה שתייצר ערך אמיתי ולא רק "סיפור טוב למשקיעים", הוא זה שיצא מחוזק מהשלב הזה. במובן הזה, ה-AI הוא לא בועה אלא מסננת".
