סגור
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' 5.3.23
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מזלזל בהשפעות הכלכליות של ההפיכה המשטרית (צילום: Gil Cohen-Magen/Pool via REUTERS)

ניתוח
סמוטריץ' רק קונה עוד קצת זמן עם מס הבלו על הדלק

התנהלות הממשלה מחלישה את השקל ומקפיצה את יוקר המחיה, וההחלטה שתתקבל ביומיים הקרובים על העמקת סבסוד הדלק מסייעת רק להשהות את נזקי ההפיכה המשטרית. היא תשפיע גם על שיקולי הריבית של בנק ישראל

ביומיים הקרובים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצטרך להחליט האם הוא מעמיק את הפחתת מס הבלו על הדלק או שהוא מאפשר לדלק להתייקר בספטמבר בסכום שבין 10 ל־30 אגורות - בשיעור שבין 1.5% ל־4.5%. הדילמה הזו נוגעת בכמה שאלות יסוד של ניהול תקציב המדינה בכלל וניהול תקציב המדינה בסביבת ההפיכה המשטרית בפרט.
בכדי להבין את מה שקורה עם מחיר הדלק, יש לחזור לחודשים הראשונים של 2022. הפלישה הרוסית לאוקראינה מעלה את מחירי הדלק, ובחודש אפריל המחיר מגיע ל־7.44 שקל לליטר. שר האוצר דאז אביגדור ליברמן מחליט להוריד את הבלו על הדלק בכ־40 אגורות לליטר בכדי לשמור על מחיר נמוך. כבר אז, ההחלטה זוכה לביקורת מפקידי האוצר בשל הפגיעה האפשרית בקופה הציבורית. מבחינתם, הטבות מס הן לא דרך טובה לטפל ביוקר המחיה, במיוחד שהמאבקים הללו במחירים עלולים להתברר כארוכים ויקרים מדי. ואכן, כמה חודשים לאחר מכן, נאלץ ליברמן לבצע הפחתה נוספת בבלו, כי הדלק המשיך להתייקר. גם הממשלה הנוכחית שמרה על משטר ההפחתות, ומס הבלו שאמור להיות סביב 3.18 שקלים עמד בחודשים האחרונים על כ־2.9 שקלים - כ־30 אגורות פחות.
ההתפתחויות החשובות החלו בחודשים האחרונים. מחיר הדלק מושפע משני גורמים עיקריים: שער הדולר ומחירי הדלק בסביבה, כלומר בים התיכון. בחודשים האחרונים שני המדדים הללו נמצאים בעלייה. מחיר הדלק עולה בשל גורמים עולמיים, ומחירו בינואר 2023 היה 2.07 שקל לליטר. מחיר הדלק באוגוסט זינק ל־2.86 שקל לליטר, והמחיר בספטמבר צפוי להיות סביב 3 שקל לליטר. מאידך, השקל נחלש — כך לפי הניסוח של בנק ישראל - בשל "גורמים מקומיים הקשורים לקידום הרפורמה המשטרית". אם בפברואר 2022, שער החליפין היציג ששימש את משרד האנרגיה לקביעת מחיר הדלק היה 3.44 שקל לדולר, הרי שהשער באוגוסט היה כבר 3.71 שקל לדולר. והשער שישמש את משרד האנרגיה לקביעת מחיר הדלק באוגוסט יהיה כבר כ־3.8 שקל לדולר.
מבחינה עקרונית, מס הבלו אמור לחזור להיקפו המקורי - 3.18 שקל לליטר ב־1 בספטמבר. מדובר בזינוק של כשקל במחיר הדלק, וברור לכולם ששר האוצר יבחר להאריך את ההפחתה הבסיסית. כלומר, הבלו לא יעלה מעבר ל־2.58 שקל לליטר. אך השאלה היא האם השר יבקש להעמיק את הפחתת המס בכדי לחפות על העלייה הצפויה בשל היחלשות השקל ועליית מחירי הדלק?
כאן כדאי להזכיר שבחודש הקודם, בחר השר להפחית את הבלו ב־40 אגורות נוספות מרמה של כ־2.9 לליטר ל־2.58 שקל לליטר. מבחינת הדרגים המקצועיים באוצר, הבחירה להתאים מדי חודש מחדש את מחיר הדלק באמצעות עדכון מס הבלו היא העמקה של מדיניות שגויה. מבחינתם, זה דבר אחד להפחית חד־פעמית את שיעורי המס, אבל זה דבר אחר לגמרי לייצר מעין הבטחה ממשלתית שמחיר הדלק לא יעלה אף פעם מעבר לרמה שרירותית.
למעשה מדובר כאן בוויכוח עמוק יותר. גם אם מקבלים את הטענה שבמקרים חריגים, דוגמת עליית מחירי אנרגיה כתוצאה ממלחמה, על המדינה להפחית את המס שהיא גובה על הדלק, הרי שכאן חלק מעליית המחיר קשורה לשינויים בכוחו של המטבע הישראלי. אף אחד לא מבטיח שהשינוי בחוזקו של השקל הוא שינוי זמני שהממשלה נאלצת לגשר עליו רק לחודש או חודשיים. אך מבחינת סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו השינויים בשער החליפין הם זמניים, שכן הם חזרו פעמים רבות על תפיסתם כי היחלשות השקל והעלייה בפרמיית הסיכון הם רק "גלים סוערים ואבק", ולכן מבחינתם הגיוני לסבסד את כשל השוק סביב הדולר.
יש להודות, ברמה הפיסקלית לא מדובר בשלב זה בשאלה גדולה. העלות של סבסוד אגורה בבלו היא כ־3 מיליון שקל בחודש, כך שהעלות תהיה לכל היותר 80 מיליון שקל. אבל לכולם ברור שלא מדובר רק בחודש אחד. יתרה מכך, מדובר אחרי חודש בו ניתנה הפחתה בבלו של 40 אגורות, הפחתה שתימשך גם החודש הזה. כך שרק ההפחתה מהחודש הקודם צפויה לעלות כ־240 מיליון שקל. אגב, גם אחרי הפחתה נוספת בחודש הזה יש סיכוי לא מבוטל כי מדינת ישראל תעמוד ביעד הגבייה שהיא הציבה לעצמה ממס בלו, יעד של 19.2 מיליארד שקל, כשנכון לסוף יולי נגבו כבר 11.2 מיליארד שקל.
אך בניהול מדיניות פיסקלית, הבעיות החמורות הן תפיסתיות, אם הממשלה נכנסת למצב שבו היא כל פעם מסבסדת אירועים מקומיים וגלובליים, היא תגיע במהירות למבנה מס מעוות ולשיעורי גירעון גבוהים. הפחתות המס בשלב הזה עדיין לא מצריכות מציאת מקור תקציבי, שכן תוקצבה כבר הטבת מס בהיקף של 1.1 מיליארד שקל לשנת 2023 ויש לממשלה עוד מספר חודשים עד שזו תסתיים. עם זאת, כבר בשלב זה מתחילים לחשוב באוצר על המקור שישמש את הממשלה למימון הטבת המס, שכן הגדלת ההטבה באוגוסט, וההערכה שהטבה זו רק תעמיק עד סוף השנה, מחזקת את ההבנה שהתקציב לא יספיק.
במקרה הנוכחי מדובר באירוע חמור יותר, חלק מהתייקרות הדלק נובע מפעולות הממשלה, מכך שהיא לא פועלת ליצירת ודאות משטרית, מכך שהיא לא מבטיחה כי רפורמה משטרית תקודם רק בהסכמה. הפחתה נוספת של מס הבלו היא מעין דרך להשהות את הנזקים הכלכליים של ההתנהלות הממשלתית. צריך לזכור את מה שאמרו בבנק ישראל: "שער החליפין הוא אולי המשתנה החשוב ביותר למלחמה באינפלציה".
אם סמוטריץ' לא יעמיק את הסבסוד, הרי שמחיר הדלק יעלה וממילא מחיר של מוצרים ושירותים רבים יעלה שכן מחיר האנרגיה משפיע על מחירים של מוצרים ושירותים אחרים. אך פעולת הסבסוד היא לא פעולה אמיתית, היא מעין ניסיון לשמור על שער חליפין קבוע בעולם האנרגיה. זו מדיניות שלא תצליח לאורך זמן. בינתיים סמוטריץ' רק מרוויח זמן בכדי למנוע מהציבור הישראלי לראות את הנזקים שמדיניות "הרפורמה בכל מחיר" גורמת לכלכלה הישראלית בכלל, וליציבות המחירים בפרט.
אם כבר הזכרנו את האינפלציה, אז כדאי להזכיר, בבנק ישראל יצטרכו לקבל החלטה נוספת בנוגע לריבית ביום שני הקרוב. וגם בבנק ישראל יסתכלו על מחירי הדלק. הוועדה המוניטרית בבנק ישראל בסופו של דבר תברך את סמוטריץ' אם הוא יעמיק את הסבסוד על הבלו וימנע את התייקרות הדלק, בין אם הצעד הזה נכון מבחינה מקצועית ובין אם לא, מכיוון שצעד כזה יתמוך בהמשך המגמה של בלימת האינפלציה. גם מן הצד השני, סמוטריץ' כשר אוצר לא מעוניין בהעלאת ריבית נוספת שלמרות שהיא מבוצעת על ידי בנק ישראל היא חושפת אותו לביקורת ציבורית. מכל הסיבות הללו יש להעריך כי בסופו של דבר יחליט סמוטריץ' להעמיק את סבסוד הבלו גם בחודש ספטמבר.