דעה
מזדקנים בריא יותר ותורמים לכלכלה
כלכלת הכסף משתנה: בעוד תוחלת החיים עלתה ב-4.5 שנים בשני העשורים האחרונים, שיעור התעסוקה בישראל לגילאי 50-74 זינק מ-56% ל-60% בעשור האחרון - משמעותית מעל האיחוד האירופי (49.3%)
העולם שייך לצעירים ברוחם? עכשיו גם ביכולתם! הטור הבא הוא אחד הנעימים שהזדמן לי לכתוב זה זמן. לאחרונה נתקלתי באתר קרן המטבע הבינלאומית במאמר שעוסק בהזדקנות האוכלוסייה. אנו רגילים לקרוא על כך בהקשרים שונים, רובם בהיבטים חברתיים, תקציביים ובריאותיים. לכאורה, אוכלוסייה מזדקנת מתכתבת עם האטה של הפעילות הכלכלית, יחד עם גידול של הצרכים הכלכליים והצורך של המדינה להקצות תקציבי סעד ותמיכה לאוכלוסיית גיל הזהב.
במצב דברים זה הדעת נותנת כי יחס הוצאות הממשלה לתוצר יקטן, עם הזמן, מה שמהווה התפתחות כלכלית ומשקית שלילית. מדובר לדוגמא באחד המדדים החשובים המשמשים את סוכנויות הדירוג לצורך דירוג חובן של מדינות. והנה, מסתבר כי האוכלוסייה בעולם אמנם מאריכת ימים, אך זאת תוך מצב בריאותי הולך ומשתפר, בהשוואה לגילאות מבוגרת בעבר.
לפי המחקר של הקרן, במרוצת שני העשורים האחרונים, תוחלת החיים התארכה לה בכ-4.5 שנים, אך גם מספר שנות הבריאות הטובה רשם עלייה דומה! כך, נוספו לאוכלוסיית העולם עוד שנים ללא מחלות כרוניות. בתוך כך, תועד שיפור של ממש בכל הקשור ליכולות השכליות והגופניות של מבוגרים בני 50 שנה ויותר. ממצא זה מגדיל, בין השאר, את יכולת ההסתגלות של האוכלוסייה המבוגרת להתקדמות הטכנולוגית המהירה של ימינו.
לנקודה זו, אגב, אני מתייחס ברגשות מעורבים, שכן בקרוב ימלאו לי 60... מכאן שאני משוייך לאוכלוסייה ש"טעונה הוכחה"... אולי זה עוד שריד להשקפה שהייתה פעם לגבי פלח גילאי החמישים והשישים, כפי שהתבטאה בשיר הנהדר של הביטלס "When I'm Sixty Four"...בשיר הזה שואל פול מקרטני את זוגתו האם עדיין תפרנס אותו בגיל זה. מסתבר, פול, שכבר אין בכך צורך. מכל מקום, יש לממצאים הללו היבטים כלכליים רבי חשיבות. כפי שכותבים כלכלני הקרן, מגמה זו של אוכלוסייה מזדקנת בריאה יותר עשויה להגדיל את כוח העבודה, תוך שמשך חיי העבודה עולה וכך גם פריון העבודה. האמת, עם הזמן גיל 67 נראה לי פחות ופחות אינטואיטיבי במונחים של גמלאות ופרישה. מסתבר שיש גם תימוכין מדעיים לתחושתי זו.
ממצאי המחקר מהווים קרן אור מבחינת מה שמכונה כלכלת הכסף (Silver economy) ומתייחס למערכת הייצור, ההקצאה ותצרוכת של האוכלוסייה המזדקנת, בהינתן כוח הקנייה שלה, צרכיה הבריאותיים ורמת החיים שלה. כלכלת הכסף מכוונת בשורה התחתונה לצמצם את השלכות ההזדקנות על משקי הבית, אך לפי ממצאי הקרן, ייתכן כי עלותה עומדת להיות נמוכה בהרבה, נוכח יכולת טובה יותר של האוכלוסייה המזדקנת לפרנס את עצמה ואף לתרום לתוצר העולמי.
בדרך זו, היכולות הגבוהות והמתמשכות יותר של האוכלוסייה המזדקנת מקזזות את הקשיים הנובעים מהאטת הצמיחה והתרחבות הצרכים התקציביים. ומשכך, כפי שמציעים החוקרים, כדאי לנקוט מדיניות שתתמוך ותספק רוח גבית לבריאות ואיתנות האוכלוסייה, בדרך של הגדלת שיעור השתתפותה וההזדמנויות העומדות לפניה בשוק העבודה וסגירת פערים מגדריים, לדוגמא.
ומה קורה אצלנו? לפי נתוני הלמ"ס, בעשור האחרון עלה שיעור המשתתפים בכוח העבודה בקרב גילאי 60-64 (מ-60.8% ל-65.4%), 69-65 (מ-38.6% ל-42.2%) וכן +70 (מ-8.2% ל-12.8%). זו התפתחות חשובה, העולה בקנה אחד עם ממצאי המחקר. ואיך אנו נראים בהשוואה בינ"ל? לא רע בכלל.
לפי נתוני ה-OECD, שיעור התעסוקה בישראל לגילאי 74-50 עלה מ-55.7% ב-2012 ל-60.2% ב-2022, בעוד באיחוד האירופי, הגם שגם שם נרשמה עלייה, המספרים נמוכים משמעותית: 41.0% ו-49.3%, בהתאמה. גם יחס התלות בישראל קטן בהרבה משיעורו באיחוד האירופי: 20.7% לעומת 31.8%, בהתאמה. אצלנו, עם זאת, האתגר הינו לשלב אוכלוסיות נוספות בכוח העבודה.
אז...שיהיה לחיים! ולבריאות!
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות
