הדדליין של משרד הבריאות עבר: תימשך מכירת פוליסות סיעוד
בתחילת השנה פרסם מנכ"ל משרד הבריאות טיוטת הוראה לפיה קופות החולים יפסיקו לצרף מבוטחים לביטוחי הסיעוד ב־1 ביולי והחל מינואר 2026 יפסיקו לתפעלם. המטרה: ללחוץ על רשות שוק ההון למצוא פיתרון לענף הסיעוד, שאינו כולל את קופות החולים. אלא שהתאריך הגיע, והאיום הדרמטי שהוסר זמנית רק מגביר את הבלבול
בינואר האחרון, רגע לאחר שקופת חולים כללית וחברת הראל חידשו את הסכם תפעול ביטוחי הסיעוד עד לסוף 2027 ונדמה היה שהושגה יציבות זמנית, משרד הבריאות הטיל פצצה: בטיוטת הוראה ששלח לקופות, הורה מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב להפסיק לצרף מבוטחים חדשים החל מראשון ביולי ולהפסיק לחלוטין את תפעול הביטוחים בתחילת 2026 – מהלך דרמטי שמאיים על הכיסוי של 4.9 מיליון אנשים.
אך ראשון ביולי הגיע, ונכון לכתיבת שורות אלו, טיוטת ההוראה מעולם לא הפכה להוראה סופית. גם גרסה מרוככת לא פורסמה: משרד הבריאות שמר עד כה על שתיקה, ככל הנראה בזמן שהוא מנסה למצוא דרך אלגנטית לרדת מהעץ. אבל דבר אחד ברור: העובדה שראשון ביולי הגיע מבלי שחל שינוי משמעותי בענף הסיעוד ומבלי שמשרד הבריאות מימש את איומו, משמעותה שהמהלך של בר סימן טוב נכשל.
להקדים משבר למשבר
שתי ההוראות של משרד הבריאות – להפסיק לצרף מבוטחים חדשים ובהמשך להפסיק לתפעל את הביטוח – משמעותן אנרכיה מוחלטת בענף, אך הן נועדו להקדים משבר למשבר. במשרד מאסו בשרשרת האירועים שחזרה על עצמה שוב ושוב: ביטוחי הסיעוד עומדים לקרוס, חברות הביטוח מאיימות לעזוב, רשות שוק ההון פוגעת בתנאי הביטוח כדי להרוויח זמן, הזמן חולף ודבר לא משתנה – עד שחוזרים לנקודת הפתיחה. טיוטת ההוראה נועדה לשבור את המנגנון התקוע, להפעיל לחץ ישיר על רשות שוק ההון, לערב את שר האוצר ולהכריח את המדינה להחליט על מודל ביטוחי חדש, שבו קופות החולים אינן מעורבות כלל.
התנהלות משרד האוצר ממחישה מדוע במשרד הבריאות החליטו לשבור את הכלים: הצוות שהקים משרד האוצר כחלק מהתחייבות לבג"ץ לבחינת פיתרון ארוך טווח לא התכנס מאז שפירסם מסקנות ביניים פשטניות ביולי האחרון, ולא ברור מה התקדם בעבודת המשרד מאז. מדובר בוועדה של משרד האוצר שכלללה בעיקר את אגף תקציבים ורשות שוק ההון בראשות עמית גל. סביר גם שההתייצבות הזמנית בביטוחי הסיעוד בעקבות הקשחת ההגדרה של אדם סיעודי בסוף השנה החולפת, מביאה לכך שבאוצר רואים את המצב הנוכחי כמשבר רגולטורי מול משרד הבריאות ולא כמשבר פיננסי.
יתרה מכך, מה שמטריד באמת את האוצר זה ביטוח הסיעוד הציבורי – זה שניתן מטעם ביטוח לאומי לפי מבחני הכנסה. המנגנון של ביטוח לאומי סובל מבעיות מבניות רבות, ביניהן הקלה משמעותית במבחנים שמגדירים מיהו אדם סיעודי, שהביאו לכך שבין 2024-2018 ההוצאה הממשלתית על סיעוד הוכפלה ליותר מ־18 מיליארד שקל, וההערכה היא שב־2025 הם יגדלו בשני מיליארד נוספים.
בינואר תיתכן אנרכיה
בעוד שניתן להבין את המניע של משרד הבריאות, הרי שבפועל תרחיש הקיצון של הפסקת פעילות קופות החולים בענף, שנועד להרתיע את רשות שוק ההון והאוצר, עשה כנראה את האפקט ההפוך: באוצר העריכו שהמשרד לא יעז ללכת עד הסוף, ולפחות בינתיים מסתמן שהם צדקו. מעבר לאולטימטום מרחיק לכת, סביר שבאוצר הסתמכו גם על עתירות צפויות לבג"ץ, וכן על העובדה שקופות החולים עצמן טענו בתגובה לטיוטת ההוראה שיש קשיים משפטיים משמעותיים שלא יאפשרו להן לציית לה.
מחיר ההימור שלקח בר סימן טוב הוא העמקת הפגיעה במוניטין של ענף ביטוחי הסיעוד, שגם כך פועל כיום בתלות מוחלטת ובכפיפות עוד יותר מוחלטת לרצונן של חברות הביטוח, שעל אף שהן לא נושאות בשום אחריות ביטוחית, ונהנות מדמי תפעול ללא סיכון כלשהו, נתפסות כמי שפועלות בענף כג'סטה לרגולטורים, עד שיצליחו למצוא פיתרון אחר.
אך לצד זאת, יש לזכור שמשרד הבריאות ציין שני תאריכים בטיוטת ההוראה: הפסקת צירוף מבוטחים חדשים (שמשמעותה בפועל שלא יהיה ניתן לרכוש ביטוח סיעוד פרטי בישראל) בראשון יולי היא הצעד הרך יותר. הפסקת תפעול הביטוחים בראשון לינואר הקרוב – כלומר הפסקת גביית פרמיות, הגשת ערעורים ועוד, משמעותה אנרכיה מוחלטת. לא מן הנמנע שבמשרד הבריאות לא ימהרו לבטל גם את האולטימטום הזה או לפרסם גרסה מרוככת שלו.
ממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה.
