מאות רופאים עוזבים את ישראל מדי שנה - פורום חדש ינסה להחזיר אותם הביתה
בפורום, שיתכנס מחר לראשונה, חברים בין היתר ד"ר זאב פלדמן, פרופ' רבקה כרמי, פרופ' ארנון אפק וערן יעקב; הוא ינסה לגבש צעדים להסרת חסמים מקצועיים, בירוקרטיים וכלכליים ולהקל על חזרת רופאים ישראלים מחו"ל ועל קליטת רופאים עולים
פורום אזרחי חדש לקידום עליית רופאים והשבת רופאים ישראלים מחו"ל יתכנס מחר (ה') לראשונה בתל אביב, על רקע החשש הגובר ממחסור ברופאים בשנים הקרובות. מטרת הפורום היא לגבש צעדים שיאפשרו קליטה מהירה יותר של רופאים ישראלים החוזרים מחו"ל ושל רופאים עולים שהוכשרו במוסדות מוכרים.
בראש הפורום יעמדו ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית; ונדב דואני, מנכ"ל ScienceAbroad, ארגון ללא כוונת רווח המאגד חוקרים ומדענים ישראלים השוהים בחו"ל. בין חברי הפורום נחדש נמנים גם פרופ' רבקה כרמי, נשיאת האקדמיה הלאומית לרפואה מדעית; פרופ' ארנון אפק, הדיקן המייסד של בית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן; פרופ' מיקי הלברטל, לשעבר מנהל רמב"ם; כלכלנית הבריאות איריס גינזבורג; וערן יעקב, לשעבר מנהל רשות המסים והממונה על השכר באוצר.
ההרכב הרחב של הפורום אינו מקרי. המחסור הצפוי ברופאים אינו רק בעיה רפואית אלא גם בעיה של תכנון כוח אדם, תמריצים, מיסוי, שכר וקליטת עלייה. השתתפותו של יעקב, למשל, עשויה לאפשר לפורום לבחון גם את החסמים הכלכליים והתמריצים הנדרשים כדי להפוך חזרה לישראל לאטרקטיבית עבור רופאים שכבר השתלבו במערכות הבריאות בחו"ל.
הפורום מוקם כאשר כמה תהליכים פועלים במקביל לצמצום היצע הרופאים. מחקר חדש של פרופ' איתי אטר, פרופ' נתאי ברגמן ודורון זמיר מאוניברסיטת תל אביב מצא כי ב־2023 וב־2024 איבדה ישראל 509 רופאים נטו (מספר היוצאים פחות מספר החוזרים) - ממוצע של כ־255 בשנה, לעומת 54 בלבד בשנה בממוצע בשנים 2010–2019. ב־2024 לבדה יצאו 530 רופאים לתקופה ממושכת וחזרו 202, כך שהמאזן השלילי הגיע ל־328 רופאים. החוקרים עצמם מסייגים כי רמת ההגירה הנוכחית אינה כשלעצמה איום על המשק, ומזהירים בעיקר מפני המשך המגמה ויצירת מעגל שבו הגירה נוספת מגבירה את התמריץ לעזוב.
במקביל, מערכת הבריאות מתמודדת עם הזדקנות כוח האדם. לפי נתוני משרד הבריאות, בסוף 2023, 25% מכלל בעלי הרישיון לרפואה היו בני 67 ומעלה, לעומת 17% ב־2010. נתונים שפורסמו לאחרונה בדוח הממונה על השכר הצביעו גם על כך שכ־24% מהמומחים המועסקים בבתי החולים הציבוריים מתקרבים לגיל פרישה.
לכך מצטרפת "רפורמת יציב", שהפסיקה להכיר בלימודי רפואה במוסדות בחו"ל שאינם עומדים בתנאים שקבע משרד הבריאות. מטרת הרפורמה היא להעלות את איכות ההכשרה, אך בטווח הקצר היא צפויה לצמצם משמעותית את זרם הרופאים החדשים. לפי בנק ישראל, הרפורמה צפויה להפחית את מספר מקבלי הרישיון בכ־400–600 רופאים בשנה החל מ־2026, עד שיבשילו הצעדים להרחבת לימודי הרפואה בישראל. הפגיעה צפויה להיות משמעותית במיוחד בפריפריה.
המדינה כבר מנסה להגדיל את ההיצע המקומי: מספר המתחילים בלימודי רפואה בישראל עלה לכ־1,200 ומתוכנן להגיע ל־1,700 עד 2027. אלא שהכשרת רופא נמשכת שנים, ולכן קיים פער זמנים בין הירידה במספר בוגרי המוסדות שנפסלו בחו"ל לבין כניסת בוגרי המסלולים החדשים בישראל למערכת.
על הרקע הזה מבקש הפורום להפוך את העלייה והחזרה מחו"ל מערוץ משלים לכלי מדיניות משמעותי יותר. כבר ב־2024 פעלה המדינה להקל על הכרה במומחיות של רופאים עולים ממדינות מסוימות ולתת להם ודאות לגבי השתלבותם בישראל, אך המאמצים אינם מספיקים. האתגר של הפורום יהיה לזהות אילו חסמים - מקצועיים, בירוקרטיים וכלכליים - עדיין מונעים מרופאים ישראלים בחו"ל ומרופאים יהודים בעולם להגיע לישראל, וכמה רופאים ניתן בפועל להחזיר באמצעות הסרתם.
