לא רק שירלי בוגנים - איך מתבצע הליך פונדקאות בישראל ובעולם?
הדוגמנית שירלי בוגנים חשפה לאחרונה כי הפכה להורה באמצעות הליך פונדקאות – אך חשוב להבין: פונדקאות אינה שמורה רק לעשירים או מפורסמים, אלא פתוחה לכל מי שמוכן לעבור את הדרך, בתנאי שיעשה זאת בליווי משפטי נכון, שכן המסע רצוף אתגרים ומורכבויות
בהתאם להערכות, פונדקאות כבר אחראית ל-30 אלף לידות בשנה ברחבי העולם. יותר ויותר זוגות חד־מיניים, יחידים ויחידות, וגם זוגות המתמודדים עם בעיות פוריות, בוחרים במסלול זה כדי להביא ילד לעולם. עם זאת, המסלול מורכב, הן רגשית והן משפטית, ודורש תכנון מדויק, הגנה משפטית ועוד.
במאמר זה נסקור את שלבי הליך הפונדקאות, נבחן את ההבדלים בין ישראל לזו הקיימת במדינות אחרות, ונסביר מדוע ליווי משפטי מקצועי הוא לא מותרות, אלא תנאי הכרחי להצלחה.
כיצד מתנהל מסע הפונדקאות בישראל?
מסע הפונדקאות בישראל מוסדר בחוק "הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)". החוק קובע שפונדקאות תתבצע רק בכפוף לאישור מראש של ועדה ייעודית, המפקחת על כל שלב בהליך, מהחתימה על ההסכם, דרך ההיריון ועד לאחר הלידה.
לאורך שנים, הליך הפונדקאות בישראל היה שמור לזוגות הטרוסקסואלים בלבד. בשנים האחרונות, בעקבות פסיקות תקדימיות של בג"ץ (בג"ץ 781/15) ותיקוני חקיקה, נפתחה הדלת גם בפני יחידים וזוגות חד־מיניים.
להלן עיקרי שלבי ההליך בישראל:
1. קבלת אישור מהוועדה לאישור הסכמי פונדקאות- האישור מותנה בעמידה בתנאים רפואיים, פסיכולוגיים ומשפטיים. בין היתר, על ההורים המיועדים להיות תושבי קבע בישראל, בגיל 18–55, ולפחות אחד מהם חייב להיות ההורה הגנטי של הילד. בנוסף, נדרש להוכיח קיומה של בעיה רפואית שמצדיקה פונדקאות.
2. מציאת פונדקאית ישראלית- הפונדקאית צריכה להיות בגיל 22–39, רווקה בעת החתימה על ההסכם, ולהיות אם ביולוגית לילד אחד לפחות, אך לא יותר מארבעה. היא אינה יכולה להיות קרובת משפחה של ההורים המיועדים. בדומה להורים, גם היא עוברת הליכים של בדיקות רפואיות והערכה פסיכולוגית, וזכאית להחזר הוצאות בגין ההיריון והלידה.
3. חתימה על הסכם פונדקאות באישור הוועדה- ההסכם נחתם רק לאחר בחינה ואישור של הוועדה. הוא כולל את כלל התנאים וההתחייבויות בין הצדדים: מהליך ההפריה ועד ללידה, כולל סיכונים רפואיים, סוגיות כלכליות, אחריות משפטית ותסריטי חירום. אין תוקף להסכם פונדקאות פרטי ללא אישור הוועדה.
4. ביצוע ההפריה החוץ־גופית (IVF) והיריון- לאחר אישור ההסכם, ניתן להתחיל בטיפולי הפוריות. ההליך מבוצע על ידי צוות רפואי מורשה ובפיקוח צמוד.
5. הכרה משפטית לאחר הלידה- ההורים המיועדים אינם מוכרים אוטומטית כהוריו החוקיים של היילוד. לשם כך, יש להגיש בקשה לצו הורות לבית המשפט לענייני משפחה. רק לאחר מתן הצו, ניתן לרשום את שני ההורים בתעודת הלידה הישראלית.
כיצד מתנהל מסע הפונדקאות מחוץ לישראל?
מסע פונדקאות במדינה זרה שונה מהליך בישראל במספר היבטים מהותיים. ראשית, בחו"ל אין צורך לעבור את ועדת האישורים לפונדקאות, אך קיימים תנאים משפטיים אחרים, ולעיתים מגבלות חמורות יותר, בהתאם לחוקי המדינה.
נכון לשנת 2025, פונדקאות בינלאומית מותרת במספר מצומצם של מדינות, בהן חלק ממדינות ארה"ב, קנדה ואוקראינה. כל מדינה מכתיבה תנאים שונים, מי יכול לעבור פונדקאות, באילו מסמכים יש להצטייד, מהן העלויות והאם ההורים המיועדים נרשמים ישירות בתעודת הלידה.
ההבדל המרכזי בין פונדקאות בישראל לפונדקאות בחו"ל מתרחש לאחר הלידה- בשלב ההכרה המשפטית בילד בישראל.
בחלק מהמדינות (למשל בקנדה ובחלק ממדינות ארה"ב), ניתן לרשום את ההורים המיועדים בתעודת הלידה כבר בלידה. לעומת זאת, במדינות אחרות, הפונדקאית נרשמת תחילה כאם ביולוגית ויש צורך בהליך משפטי נפרד להעברת ההורות.
עם קבלת תעודת הלידה, יש לתרגם ולאמת אותה באפוסטיל. לאחר מכן, נדרש להגיש בקשה לצו מבית המשפט לענייני משפחה בישראל, תחילה לבדיקת רקמות לצורך תעודת מעבר, ובהמשך לצו הצהרתי שמכיר בהורה הגנטי כהורה חוקי.
אם יש הורה נוסף (לרוב בן/בת זוג חד־מיניים או בן זוג שאינו ההורה הביולוגי), יש להגיש בקשה נפרדת לצו הורות להורה הלא גנטי. רק לאחר קבלת צו זה ניתן לרשום את שני ההורים כהורים של הילד ברשויות הישראליות.
כיצד עורך דין עוזר במסע הפונדקאות?
בין אם מדובר בפונדקאות בישראל או בחו"ל, עורך דין בעל ניסיון בפונדקאות הוא שותף חיוני. תפקידו מתחיל הרבה לפני החתימה על ההסכם, ומסתיים רק לאחר שהילד נמסר לחזקת ההורים המיועדים ונרשם כדין.
עורך הדין מלווה את ההורים המיועדים בשלבים הבאים:
• ייעוץ אסטרטגי אישי ובחירת מסלול- הסבר על האפשרויות המשפטיות בישראל ובחו"ל, יתרונות וחסרונות של כל מסלול, ועלויות משפטיות נלוות.
• בדיקת כשירות וליווי מול ועדות וגורמים רפואיים- עורך הדין מסייע בהכנת המסמכים, הגשת הבקשה לוועדה לאישור הסכמי פונדקאות, והיערכות לדרישות הוועדה.
• עריכת ההסכם המשפטי- ניסוח הסכם פונדקאות מותאם אישית, המגן על ההורים המיועדים בכל היבט: כלכלי, רפואי, רגשי ומשפטי. בחו"ל, חשוב לוודא שההסכם תואם גם את הדין הזר וגם את דרישות מדינת ישראל.
• מניעת סיכונים עתידיים- מניעת מצבים של סכסוך עם פונדקאית, שלילת הורות או סירוב לרישום הילד.
• ליווי משפטי לאחר הלידה- הגשת בקשות לצו הורות, לרבות בדיקת רקמות במקרה הצורך, ייצוג בבית המשפט לענייני משפחה, והשלמת רישום הילד במשרד הפנים כאזרח ישראלי.
• שקט נפש- הידיעה שיש לצידכם איש מקצוע שמבין את ההליך לעומקו, מגן על זכויותיכם ומוביל אתכם בבטחה עד לקו הסיום – לידת הילד ורישומו החוקי במדינת ישראל.
ללא ליווי משפטי מקצועי, ההליך עלול להיתקל במכשולים חמורים: עיכובים ברישום הילד, חוסר הכרה בהורות, בעיות הגירה, ואף סכסוכים משפטיים במדינת היעד או בישראל. עורך הדין הוא הגורם שמחזיק את כלל חלקי הפאזל, רפואיים, רגולטוריים, מדינתיים ואישיים, ומוודא שהמסע הזה יגיע לסיומו בהצלחה, עם תינוק בידיים וזכויות הורות מוצקות בידיים המשפטיות.
סוף דבר
פונדקאות היא לא רק הליך רפואי, אלא מסע חיים של ממש. בין אם בישראל ובין אם מעבר לים, המסע הזה רצוף תקווה, אך גם אתגרים ביורוקרטיים, משפטיים ורגשיים.
ליווי משפטי מקצועי אינו רק נדבך טכני, אלא מצפן שמכוון את ההורים המיועדים בבטחה בתוך מערכת סבוכה של חוקים, רגולציות ורגשות. הוא שמעניק להם ודאות, ביטחון ושקט נפשי.
מאת עו"ד ארתור שני, מייסד ומנכ"ל, ארתור שני ושות' – חברת עו"ד
d&b – לדעת להחליט
