משפט שדה
תיקי קטאר - ועכשיו גרסת הדיבה
הרציונל המנחה את תביעות נתניהו נגד מי שהדהדו את האפשרות שמומן בעצמו בידי קטאר: אם אמרו עליך משהו איום ונורא ואינך תובע – סימן שאינך מכחיש, ואפילו מאשר ומאמת את הפרסום. לכן, יש לתבוע דיבה
1. בליץ התביעות
6 אנשים נתבעו בעניין קטאר, 1 על הצוללות, 3 בעניין הבריאות
בתוך פחות מחודשיים, בין מרץ למאי 2025, בבהילות חריגה ממש, הגיש ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שש תביעות דיבה בסך כולל של כ־2.5 מיליון שקל. כולן באמצעות עו"ד אוריאל חור נזרי. כולן סביב הטענה לאפשרות שקטאר מימנה לא רק בכירים בלשכתו, אלא אותו עצמו. ששת הנתבעים הם שני פוליטיקאים בעבר ובהווה, בוגי יעלון ויאיר גולן; שני פעילי מחאה, איתי לשם ושקמה ברסלר; ושני "מחוללי האירוע", איש המוסד לשעבר ד"ר אודי לוי, וד"ר יגאל כרמון בעליו של מכון המחקר ממר"י. שניהם אחראים להרחבת מפץ המימון מקטאר, מאוריך ופלדשטיין אל נתניהו עצמו.
ותחילה הערה על הפסיכולוגיה החברתית של תביעות הדיבה, שנטועה בתובנה הבאה: אם אמרו עליך משהו איום ונורא ואינך תובע – סימן שאינך מכחיש, ואפילו מאשר ומאמת את הפרסום. לכן, תביעת דיבה נחשבת לדרך המיטבית. לא רק להכחיש אלא גם להרתיע ולהשתיק את המשך הפרסומים הקשים המכוונים כלפי התובע. לצד שש התביעות על המימון הקטארי, הגיש נתניהו תביעות נוספות – נגד אליעד שרגא על הטענות בדבר התעשרותו לכאורה בפרשת הצוללות, ונגד בן כספית, אורי משגב וגונן בן יצחק שפירסמו טענות על מצב בריאותו. פרסומים שנתניהו עצמו מתדלק בעקיפין באמצעות בקשות הדחייה החוזרות ונשנות שלו שלא להתייצב לחקירה הנגדית.
2. שאלת מקור הכסף
מכתבים קטאריים, או פרסומים כוזבים וחסרי בסיס?
כרמון ולוי היו אלה שייחסו לנתניהו חיבור לכאורה לצינורות המימון מקטאר. באתר ממר"י, תחת הכותרת "פרויקט RAVEN והדלפת המסמכים הקטריים", הציג כרמון, לשעבר היועץ לענייני לחימה בטרור של ראשי הממשלה שמיר ורבין מכתבים שעוסקים ב"מענקים" לכאורה מממשלת קטאר לנתניהו: מכתב – או מסמך הנחזה להיות מכתב - מה־18 בנובמבר 2012, עליו חתום ראש ממשלת קטאר ושר החוץ שלה דאז, ובו נכתב כי אמיר קטאר דאז הנחה "אודות מתן שתי תמיכות כספיות לגוש הליכוד-ביתנו: בסך של 15 מיליון דולר למר בנימין נתניהו, ראש מפלגת הליכוד, ו־5 מיליון דולר למר אביגדור ליברמן, ראש מפלגת ישראל ביתנו, כהשתתפות בקמפיין הבחירות הקרובות של השניים".
ממכתב אחר, עליו חתום שר האוצר הקטארי, עולה עדכון לראש לשכת אמיר קטאר, ח'אלד בן ח'ליפה אל ת'אני, לפיו בהמשך להנחיות האמיר, סכום של 50 מיליון דולר אמריקאי נמסר במזומן מקרן החירום והמענקים הדחופים בבנק המרכזי בקטאר למנגנון ביטחון המדינה של קטאר. סכום זה הוגדר במכתב כ"סיוע כספי דחוף למר בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל וראש מפלגת הליכוד, כהשתתפות בתמיכה בקמפיין הבחירות הקרוב של הליכוד בכנסת". נתניהו בתביעתו מכחיש: "מדובר בפרסומים כוזבים וחסרי בסיס". טענות כרמון מתבססות על מסמכים הנחזים להיות מסמכים קטאריים והם "שקרים מוחלטים שפורסמו מסיבות פסולות וחמורות ביותר". לוי, לשעבר ראש יחידת "צלצל" במוסד (היחידה למעקב אחר כספי טרור שנסגרה ב־2017) התראיין ברשת ב' ובהתייחסו לקטאר-גייט אמר: "כסף משאיר עקבות, וזה הופך את ראש הממשלה לסחיט – זאת סכנת נפשות. יש המון מידע על האימפריה הכלכלית שבנתה משפחת נתניהו, אך אף אחד, מעולם, לא עשה חקירה על מקורות הכסף של המשפחה".
3. טענת ההגנה
לא קבעו עובדות, הצביעו על נסיבות שמחייבות חקירה
ולעניין האימפריה. בסמוך לפרסום הריאיון של לוי, נחשף בכלכליסט שבנו אבנר רכש ב־2022 דירה בלונדון, במזומן, תחת השם "אבי סגל". קודם לכן פורסם שיאיר רכש נכס בניו הייבן באמצעות חברה שהקים שם. פרסומים אלה מתכתבים לא רק עם התהיות המימוניות, אלא גם עם העובדה שני הנדל"ניסטים למשפחת נתניהו עסוקים ברכישת נכסים בחו"ל בשעה שאביהם שולח את בני גילם להילחם ולהיהרג, ובמקביל מנסה לפטור מכך אחרים שחיוניים לפוליטיקה וההישרדות השלטונית שלו.
כמות תביעות הדיבה שהגיש מעידה עד כמה חשוב לנתניהו לנער מעליו את הטענה שמומן בידי קטאר. כנראה שטרם הגיע לממדי הדלוזיה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שטען כי התמיכה בו לא תיגרע אפילו אם יירה למוות בעובר אורח בשדרה החמישית. נתניהו חותר למעמד האלוקי הזה, אבל תביעות הדיבה הסדרתיות שהוא מגיש מעידות שהוא עדיין לא שם. הוא הרגיל אותנו בהדרגה לחיים על חשבון אחרים. המדינה מממנת אותו ואת משפחתו בנדיבות מקסימלית שאף ראש ממשלה לפניו לא דרש ולא זכה לה; מערכות היחסים שהוא מנהל עם מיליארדרים מאפשרות לו ולמשפחתו לרדות דבש ופינוקים; תיק 1000, שנלכד בכף הפלילית, נסוב כולו על מתנות שהוזרמו אליו מארנון מילצ'ן ומג'יימס פאקר. והמתנות עטופות בפולקלור של דרישות ההגדלה החזיריות, כמו בסיפורי התכשיטים ובאגס באני – סיפורים שאמנם לא נכנסו לכתב האישום, והפכו לבדיחות, אבל משקפות היטב את אופיה החמדני ותיאבונה הבלתי נדלה של המשפחה. לכן, הסיפור הקטארי מתלבש היטב על התנהלות, סגנון ואופי שלא זרים לנתניהו. ובכל זאת, הכסף הקטארי חצה את הסף ש"מחייב" אותו לתבוע דיבה. מדובר במדינה שמימנה את החמאס, את התעצמותו, את הטבח. באמצעות גרירת האירוע לזירה המשפטית, מפנה הפולקלור את מקומו לדיון רציני יותר, במיוחד לדקויות שלא תמיד מתחברות לקשב הציבורי.
חשוב להבין טענת הגנה מרכזית שמשותפת לכל הנתבעים: לא קבענו כעובדה שנתניהו קיבל כסף מקטאר, אלא הצבענו על הנסיבות שמקימות את הצורך לבדוק טענה זו, למשל, המסמכים הקטאריים. כרמון וממר"י לא טענו שנתניהו קיבל כסף מקטאר, אלא תירגמו מאמרים זרים שפורסמו בעולם על כוונת קטאר לשלם לנתניהו. לטענתם, המסמכים אינם ראיה אלא הצדקה לחקירה. נתניהו סילף טענה זו כדי להתאימה לדיבה, ולפיה קיבל כסף מקטר, והגיש תביעה על פרסומים שלא היו ולא נבראו. נתניהו טוען שהמסמכים שקריים, אבל ככל הידוע, לא דרש שהאותנטיות שלהם תיחקר. גם הגיבוי העיוור שמעניק נתניהו לבכירי לשכתו, שאין מחלוקת שמומנו בידי קטאר, מעלה את לגיטימיות הדרישה לחקור. כיצד זה שראש הממשלה, שאמור היה להיות הראשון להזדעק אל מול התועבה הזו, שבמסגרתה מממנת החמאס מממנת בכירים בלשכתו, מתייצב בראש המגוננים עליה ועליהם.
4. עלילות נגד ברסלר
פעילת המחאה שקמה ברסלר היא היחידה שהגישה תביעה נגדית
אל מול תביעת דיבה יש מספר מסלולי הגנה. המרכזיים שבהם הם "אמת דיברתי", "ביקורת בתום לב" ו"השתקה". הנתבעים ייצמדו ככל הנראה לשתי האחרונות. טענת ההשתקה הפכה לפופולרית באחרונה וזכתה לדיון נרחב בעליון, ששירטט את הקווים לדמותה: פערי כוחות בין בעלי הדין, ברירת נתבעים נטולת הצדקה, תביעת פיצוי מופרז במיוחד ועוד. וגם אכיפה בררנית – נתניהו לא תבע את מפיצי הדיבה העיקריים, כמו הג'רוזלם פוסט או רשת ב', אלא יעדים שעימם חשוב לו יותר לסגור חשבון, למשל ברסלר שציטטה, ואפילו תוך הסתייגות, את פרסומי לוי וכרמון בחשבון איקס שלה. "התובע הגיש תביעתו... אך ורק כיוון שחשב שבהיותה פעילת מחאה מוכרת, תביעתה תוכל לייצר 'אפקט מצנן' מקסימלי מפני התבטאויות בקרב מתנגדיו. זהו שימוש לרעה בהליך המשפטי בתצורתו הבוטה ביותר", כתב פרקליטה עו"ד עידן סגר, שעד כה היה היחיד שהגיש גם תביעה שכנגד נגד נתניהו על 335 אלף שקל.
בתביעתה טוענת ברסלר "שבכל הנוגע להפצת שקרים וקונספירציות, גם התובע 'לא טמן ידו בצלחת'". והיא מתארת את עלילות השווא שהופצו ביקום הביביסטי על כך שבן זוגה, איש השב"כ, מדליף לה את הלו"ז האישי שלו, ומפרטת ברלר את השקרים שנטוו כדי להכפיש ולחסל את המחאה, שכביכול קראה לסרבנות, לשפיכות דמים, לרצח נתניהו. אם ייקבע שהוצאה דיבה נגד נתניהו – יש לקזזה מול הדיבה שהוציא נתניהו.
