15 מפעילות תחב"צ תובעות את משרד התחבורה ב-34.7 מיליון שקל, בטענה לקיזוזים שלא כדין
אלקטרה אפיקים, מטרופולין, נתיב אקספרס, סופרבוס, קווים וחברות נוספות, טוענות כי משרד התחבורה שינה באופן חד-צדדי את אופן יישום מנגנון "הפיצויים המוסכמים"; לטענתן המשרד קיזז מתשלומיהן סכומי עתק בגין הפרות שלא נקבעו מראש בהסכמים, וכעת הן דורשות להשיב את הכספים שנגבו ולבטל את החריגות שיוחסו להן
כ-15 חברות המפעילות קווי תחבורה ציבורית ברחבי הארץ הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד משרד התחבורה, בדרישה להשיב להן כ-31.1 מיליון שקל שקוזזו מהתשלומים שהמשרד העביר להן, וכן 3.6 מיליון שקל בגין ריבית. המפעילות מתייחסות לכסף שקוזז מהתשלום שלהן בגין אי עמידה ביעדים או שירות לקוי, טקטיקה מקובלת שבה משתמש המשרד כדי לוודא שהמפעילות יעמדו בהסכמים ויספקו לציבור שירות ראוי. בין התובעות נמצאות אלקטרה אפיקים, מטרופולין, נתיב אקספרס, סופרבוס, קווים, תנופה וחברות נוספות. המחלוקת עוסקת באופן שבו משרד התחבורה מפעיל את מנגנון "הפיצויים המוסכמים" במסגרת הפיקוח על רמת השירות של מפעילי התחבורה הציבורית.
המפעילים טוענים כי במהלך תקופת ההתקשרות שינה המשרד את אופן יישום מנגנון הקנסות, והחל לקזז סכומים בגין שני סוגי מקרים שלא נכללו, לטענתם, ברשימת ההפרות שסוכמה מראש. הסוג הראשון הוא מצב שבו דיווחי המערכות הטכנולוגיות של המפעיל על ביצוע נסיעה אינם עולים בקנה אחד עם תלונת נוסע או ממצא בקרה. לטענת החברות, במקרים כאלה משתמש המשרד בסעיף "אי מילוי הוראות המפקח", שהפיצוי הקבוע לצדו הוא 10 אלף שקל לאירוע, אף שלטענתן, להפרות ספציפיות כמו אי עצירה בתחנה נקבעו פיצויים נמוכים משמעותית, של עד אלף שקל.
המחלוקת השנייה נוגעת ל"אירועים לאורך מסלול", כלומר תאונות, הפגנות ואירועים אחרים שאינם בשליטת המפעיל. לטענת החברות, החל משנת 2024 הפסיק משרד התחבורה להכיר באירועים כאלה לצורך חלק מממצאי הבקרה האלקטרונית, גם כאשר הכיר בהם כאירועים חריגים לצרכים אחרים. כתוצאה מכך, לטענתן, עלולים להיווצר קנסות בגין איחורים שנגרמו מאירוע שאינו בשליטת המפעיל.
הרקע למחלוקת הוא מודל ההפעלה של התחבורה הציבורית. המדינה מזמינה מהמפעילים שירות, משלמת להם לפי היקף הפעילות, ומקבלת לידיה את הכנסות הנוסעים. לצד התשלום נקבעים בהסכמי ההפעלה מנגנוני בקרה ופיצויים שנועדו לתמרץ עמידה ברמת השירות, ומשמשים את המשרד כאמצעי לחץ על חברה שאינה עומדת בהתחייבותה.
עם זאת, לטענת החברות, המודל לקוי ויש לתקנו: "המפעילים אכן נושאים מדי חודש בפיצויים המוסכמים שנקבעו בנספח הפיצויים, בסכומי עתק, בכניעה ובשתיקה, וזאת על אף שמרבית החריגות מרמת השירות נובעות כתוצאה מבעיות יסוד מהן סובל הענף שלא באחריותם כלל... למורת רוחם הרבה של המפעילים, ניכרת במסגרת הבקרה התפעולית מגמה והתנהלות דורסנית חסרת מעצורים ממש, באופן אשר טורף את הקלפים לחלוטין, על דרך של קיזוז סכומי עתק מן התמורה המגיעה למפעילים ב'פיצויים מוסכמים' בעת שהם כלל אינם כאלה!... אין זה מתקבל על הדעת, ולא ניתן ליצור יש מאין בהבל פיו או קולמוסו של המפקח או של המשרד 'פיצוי מוסכם' חדש, אשר הצדדים לא הסכימו מראש לגביו (!!), כאוות נפשו ובהתאם למצב רוחו של המשרד", כך נכתב בתביעה.
מדובר גם בהמשך למחלוקת משפטית קודמת בין הצדדים. החברות הגישו ב-2021 תביעה בנושא יישום מנגנון הקנסות, ובהמשך הגיעו הצדדים להסכם פשרה, תוך שמירת הטענות ביחס לנושאים שנכללים בתביעה הנוכחית. כעת מבקשות החברות מבית המשפט לקבוע כי הקיזוזים נעשו שלא בהתאם להסכמים, להשיב את הכספים שכבר נגבו ולמחוק את החריגות שיוחסו להן, או לחלופין להפחית את גובה הפיצויים. ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה ימסור את התייחסותו לטענות במסגרת ההליך המשפטי ובפני בית המשפט, כמקובל".
