הלמ"ס עדכנה כלפי מטה את הצמיחה ברבעון השני: היצוא נחלש, הוצאות הממשלה גדלו
שיעור הצמיחה ברבעון השני של 2026 הופחת מ-15.4% ל-14.9%; שיעור הגידול ביצוא ללא הייטק נחתך ל-16.6% בחישוב שנתי, ההוצאה לצריכה ביטחונית עודכנה כלפי מעלה
ההתאוששות הכלכלית של המשק ברבעון השני (הרבעון שאחרי מבצע "שאגת הארי") נשענת הרבה פחות על המגזר העסקי, והרבה יותר על הוצאות הממשלה. כך עולה מהאומדן החדש לנתוני הצמיחה ברבעון השני שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). קצב הצמיחה השנתי עודכן כלפי מטה, מ-15.4% ל-14.9%. העדכון כשלעצמו איננו משמעותי; לשם ההמחשה, כשמסתכלים רבעון לעומת רבעון, הרי שהצמיחה באומדן החדש היא 3.5% לעומת 3.6% באומדן הקודם.
ואולם את הנתונים המשמעותיים יותר ניתן לראות כשצוללים מתחת למכסה המנוע; ראשית, התוצר ללא ייצור בחו"ל צמח רק ב-3.2% בחישוב רבעוני, לעומת 3.4% באומדן הקודם. שנית, התוצר העסקי צמח ב-3.9% בחישוב רבעוני (15.4% בחישוב שנתי) לעומת 3.6% בחישוב הקודם (16.6% בחישוב שנתי).
ואולם הסיפור המלא מתגלה ברכיבי התוצר: היצוא ללא הייטק עלה ב-16.6% בחישוב שנתי (3.9% בחישוב רבעוני), לעומת 25.2% באומדן הקודם (5.8% בחישוב רבעוני). גם היצוא שכולל את ההייטק עלה בשיעור נמוך יותר ממה שהעריכו באומדן הקודם (5.8% בחישוב רבעוני באומדן זה לעומת 7.8% באומדן הקודם). הלמ"ס הוסיפה הפעם נתון שלא פורסם בעבר, "ייצוא בניכוי התאמות לייצור בחו"ל"; כלומר, אם מנכים את היצוא של חברות כמו אנבידיה שפועלות מחוץ לישראל, הצמיחה בייצוא היתה קטנה בהרבה ועמדה על 8.7% בלבד.
הלמ"ס עדכנה גם את נתון ההשקעה בנכסים קבועים - שעלתה ב-4.1% בלבד, לעומת 6.3% באומדן הראשון. כמו כן, ההשקעה ב-ICT (הייטק) עלתה ב-152%, ולא ב-181.4% כפי שהיה באומדן הראשון. גם ההשקעה במכונות וציוד נמוכה יותר ממה שהוערך באומדן הקודם.
מנגד, מה שעודכן כלפי מעלה הם רכיבי התוצר המלאכותיים שהממשלה מייצרת: ההוצאה הציבורית ברבעון השני צמחה ב-22.2% לעומת 19.5% באומדן הקודם. ההוצאה לצריכה ביטחונית צמחה ב-19.8% לעומת 14.7% באומדן הקודם. המשמעות היא שעל התאוששות המשק ברבעון השני מעיבים שני סימני שאלה גדולים: כמה המשק תלוי בייצור בחו"ל, וכמה הוא תלוי בהוצאה הממשלתית.
