חוסר האכפתיות של הממשלה עלול לעלות לחברות בתשלום מס עודף של מיליונים
תקנות המיסוי הבינלאומי, שנועדו להסדיר את יישום מס החברות המינימלי של 15%, מתעכבות בכנסת כבר חודשים. בהתאחדות התעשיינים מזהירים מפני תשלומי מס השלמה במדינות זרות, עלויות נוספות וחוסר ודאות לחברות. באוצר מבטיחים לפעול לאישורן מיד לאחר השבעת הכנסת הבאה
אחת מחברות התוכנה הגדולות בישראל פנתה לפני שבועיים בבהלה למשרד האוצר ולגורמים נוספים: "אם לא תתקינו את תקנות המיסוי הבינלאומיות, אנחנו עשויים למצוא את עצמנו בפני תשלום מס עודף". במשרד האוצר מנסים להרגיע את הרוחות ופרסמו ביום חמישי האחרון הודעה חריגה לעיתונות, ולפיה "המשרד רואה חשיבות רבה בהשלמת התקנות [...] בכוונת גורמי המקצוע במשרד האוצר וברשות המסים לפעול לאישור מהיר שלהן עם השבעת הכנסת ה-26 ומינוי ועדת הכספים".
התגובה הזו מלמדת על הלחץ ועל הרצון הטוב של פקידי הציבור, אבל היא עדיין לא מעניקה ודאות לחברות שצריכות לתכנן את המסים שלהן. למעשה, תקנות המס הללו פורסמו לציבור לפני חצי שנה בדיוק, ב-27 באפריל, והונחו על שולחן הכנסת ביוני. מאז הן מתעכבות בשל המתחים הפנימיים בתוך הקואליציה.
הסיפור המיסויי הספציפי מורכב, אבל הליך גרירת הרגליים פשוט למדי להבנה. מדובר ברפורמת מס בינלאומית שהחלה באוקטובר 2021. מטרתה היתה למנוע את "המרוץ לתחתית" בשיעורי המס המוענקים לחברות רב-לאומיות. כל מדינה ניסתה למשוך אליה חברות באמצעות הורדת שיעורי המס, והדבר גרם לכך שמדינות הפסידו הכנסות. בעקבות זאת הוחלט ליצור הסדר מס בינלאומי, שלפיו שיעור מס החברות שחברה משלמת לא יפחת מ-15%. אם היא תשלם פחות במדינה שבה היא רשומה, היא תיאלץ לשלם את ההפרש למדינה שבה היא פועלת. כלומר, חברה שתנסה להירשם באירלנד כדי לשלם פחות מס לא בהכרח תרוויח מכך, משום שתידרש לשלם את ההפרש למדינה שבה היא פועלת.
בעוד חלק ממדינות אירופה הצטרפו ל"מס המינימלי" כבר ב-2024, ישראל גררה רגליים והצטרפה באיחור, כדי ליהנות מתקופה נוספת שבה ניתן להעניק הטבות לחברות רב-לאומיות. מכל מקום, בשלב מסוים ישראל נדרשה לחוקק את החוק. החוק הסופי, המכונה "מיסוי החברות המזערי", אושר בכנסת בדצמבר 2025 ונכנס לתוקף בראשית 2026.
אלא שהחוק נחקק ללא תקנות. החוק כבר מצרף את ישראל למערכת הבינלאומית של "השלמה ל-15%", אבל בהיעדר תקנות יש קשיים וחוסר ודאות בנוגע לאופן חישוב המס ששולם בישראל. חברות הפועלות בישראל עשויות למצוא את עצמן נדרשות לשלם יותר מס מהנדרש.
התקנות מסדירות ומקלות את חישובי המס בין המדינות. לדוגמה, במצב הנוכחי חברות ייאלצו להגיש דיווח מלא בישראל גם אם אינן חייבות כלל במס בישראל, משום ששילמו את מלוא המס במדינת המקור. התקנות צפויות ליצור "מסלול קצר", שיאפשר לחברה להסתמך על הדיווח שלה במדינה שבה היא רשומה.
העלויות העיקריות של אי-אישור התקנות נובעות מהצורך לבצע חישובים שונים, שעלולים להוביל להפרשי מס. כמו כן, קיים סיכון שמדינות אחרות לא יכירו במלוא המס ששולם בישראל, ואז חברות מסוימות עלולות להידרש לשלם מס פעמיים.
בהתאחדות התעשיינים ניסחו זאת כך: "חברות רב-לאומיות עשויות להידרש לשלם 'מס השלמה' במדינות זרות". בהתאחדות מצביעים גם על נזק משמעותי של "חוסר ודאות בנוגע לחבות המס, צורך בחישובים מורכבים, עלויות ציות, צורך בהתחשבנויות ובהליכי קיזוז. כל אלו מכבידים על הפעילות העסקית ופוגעים ביכולת לתכנן לטווח ארוך".
בהתאחדות סבורים כי העובדה שמדינות אחרות כבר הסדירו את הנושא מותירה את ישראל באי-ודאות ומגדילה את הסיכון שפרויקטים חדשים יופנו למדינות אחרות, דווקא בתקופה שבה נדרשת ודאות.
בהתאחדות התעשיינים קוראים לוועדת הכספים "לעצור את הסחבת ולהשלים מיד את אישור התקנות. אין מקום לעיכובים נוספים. על הכנסת להבטיח בהקדם כי ישראל עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים, כדי למנוע בריחת השקעות".
כאמור, גם הדרג המקצועי באוצר מבקש להבהיר כי הנושא נמצא בטיפולו וכי יפעל לאישור התקנות מיד לאחר הבחירות. ואולם, המימוש בפועל תלוי בסופו של דבר בסדר העדיפויות של נבחרי הציבור הבאים.
