אנשי אקדמיה ופעילות חרדיות עתרו נגד החוק להרחבת הפרדה באקדמיה: "ירחיב פגיעה בנשים"
העותרים טוענים עוד כי החוק "יפגע באיכות ההשכלה הגבוהה ויקטין את סיכויי ההשתלבות של הציבור החרדי"; מלכי רוטנר, מנכ"לית שותפה במכון החרדי לדמוקרטיה ואחת העותרות, אמרה: "החוק עלול לצמצם את ההזדמנויות שלנו, ולהרחיק אותנו ממוקדי ההשפעה והמחקר"
עשרה חברי וחברות סגל אקדמי, ובראשם הפרופ' יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שאליהם הצטרפו שש פעילות ונשות אקדמיה חרדיות, עתרו היום (חמישי) לבג"ץ באמצעות משרד עו"ד חגי קלעי נגד חוק הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה. לטענת העותרים, "החוק אינו מסיר חסמים שאיתם מתמודד הציבור החרדי, כפי שטוענים יוזמיו, אלא יצמצם את חופש הבחירה של נשים וגברים מהחברה החרדית, יעמיק את ההפרדה המגדרית, יפגע באיכות ההשכלה הגבוהה, ירחיב את הפגיעה בנשים - הן סטודנטיות והן חברות סגל, ויקטין את סיכויי ההשתלבות של הציבור החרדי באקדמיה בפרט, בשוק העבודה ובחברה הישראלית בכלל".
החוק, שיזמה ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), עבר היום לפנות בוקר במליאה בקריאה שנייה ושלישית במסגרת ניקוי השולחן של חוקי ההפיכה והכפייה הדתית של הקואליציה. הוא מאפשר למוסדות להשכלה גבוהה, בכפוף לאישור המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), לפתוח מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית גם בתואר שני ושלישי. כן הוא מאפשר לימודים במוסדות נפרדים, מה שמאפשר לעקוף את הוראת בג"ץ שרק הכיתות יהיו נפרדות והמרחבים הציבוריים מעורבים.
העתירה היא המשך ישיר לעתירה קודמת של תירוש וחברי סגל נוספים נגד ההפרדה באקדמיה, שנדונה בהרכב מורחב של חמישה שופטים. הם פסקו ברוב דעות בשנת 2021 כי ניתן להתיר מסלולי לימוד נפרדים לציבור החרדי רק כהסדר חריג, מוגבל ומידתי, לתואר ראשון בלבד, בכיתות הלימוד בלבד, תוך איסור על הדרת מרצות ושמירה על שוויון בין מסלולי הנשים והגברים.
העותרים טוענים שהחוק מרחיב את הפגיעה גם לתואר שני ושלישי, מתיר לימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית לכל מי שחפץ בכך ולא רק לחרדים, ומתיר הפרדה במרחבי הקמפוס ולא רק בכיתות הלימוד. "החוק איננו חוקתי כי הוא מתיר פגיעה בזכויות באופן לא מידתי", אומרת תירוש. לטענת העותרים, כבר היום ההפרדה שנועדה להיות חריגה ומצומצמת מתרחשת גם בספריות, במסדרונות ובשירותים מנהליים. אף מרצה אינה מלמדת קורס חובה פרונטלי במסלול לגברים חרדים, והמל"ג כמעט שלא מפעילה אמצעי אכיפה או סנקציות נגד המוסדות.
תירוש אומרת ש"החוק שעבר הלילה מוצג כחוק שמטרתו לקדם חרדיות וחרדים, אבל המניע שבבסיסו הוא אחר לחלוטין: הפיכת עוד ועוד מרחבים בישראל לנשלטים על ידי כללי צניעות ומדירים נשים". הנשים החרדיות מסבירות בעתירה מדוע הצטרפו. ד"ר אסתי רידר מאוניברסיטת תל אביב: "מניסיוני האישי והמחקרי אני יודעת שהמחיצה תמיד מתרחבת. היא מחלחלת לעוד ועוד תחומי חיים ומצמצמת את מרחב האפשרויות הפתוח בפני נשים". מלכי רוטנר, מנכ"לית שותפה במכון החרדי לדמוקרטיה: "החוק הזה פוגע בי באופן אישי ובנשים חרדיות רבות אחרות. בשם הרצון להתחשב בנו, הוא עלול לצמצם את ההזדמנויות שלנו, להרחיב נורמות של הפרדה, ולהרחיק אותנו ממוקדי ההשפעה, המחקר וההשתלבות בחברה הישראלית".
