למרות צמצום התחבורה הציבורית, הנהגים דורשים שכר מלא ביוני
כ־6,000 נהגים עומדים לספוג החודש ירידה של כ־50% בשכר על רקע צמצום התחבורה הציבורית בימי המבצע, ומאיימים בסכסוך עבודה אם לא יקבלו שכר מלא ביוני. לטענתם, המעסיקים נדרשים לשלם שכר מלא כדי לקבל פיצוי מהמדינה
נהגי התחבורה הציבורית מאיימים בסכסוך עבודה על רקע הפגיעה בשכרם ב־12 הימים שבהם התקיים מבצע "עם כלביא", ונתונים חושפים כיצד הנוסעים נותרו אבודים במהלך המלחמה הקצרה נגד איראן בלי הקווים הקבועים שלהם.
מיד עם פתיחת מבצע "עם כלביא", ב־13 ביוני, צומצמה התחבורה הציבורית ב־85%. בהמשך חלו שינויים בהתאם להנחיות פיקוד העורף, אך היא המשיכה לפעול במתכונת מצומצמת לאורך כל ימי המבצע. נוסעים נותרו ללא פתרונות ואלפי עובדים נשארו בבית, חלקם נהגי התחבורה הציבורית.
ב־12 ימי המבצע רבע מעובדי התחבורה הציבורית כלל לא עבדו, ומעל 6,000 נהגים צפויים לחוות החודש ירידה של כ־50% בשכרם. איגוד התחבורה בארגון העובדים כוח לעובדים שלח השבוע מכתב לחברות התחבורה הציבורית שאת עובדיהן הוא מייצג (סופרבוס, דן בדרום, אלקטרה אפיקים וחלק מנהגי אגד) בדרישה לתשלום שכרם המלא של העובדים.
לטענת האיגוד, על פי מתווה הפיצויים שמגבש משרד האוצר, עסקים שמחזורם העסקי עומד על 400-300 מיליון שקל בשנה וירד בלפחות 25% בתקופה שתוגדר, יזכו לקבלת פיצוי עבור נזקים כלכליים בגין תשלום שכר לעובדים ו/או החזר הוצאות, בהתאם למידת הירידה בהוצאותיהם. עם זאת, באיגוד הדגישו כי הפיצוי למעסיקים בגין הפסדים כלכליים מותנה בכך שהשכר שולם, ועל כן החברות יכולות לשלם לכל העובדים שכר מלא ולקבל על כך פיצוי.
בימים האחרונים הצדדים דנים בסוגיה, אך לטענת האיגוד השיחות לא מתקדמות ושכר העובדים צפוי להיפגע. כתוצאה מכך הודיע האיגוד כי אם לא יתקבלו התחייבויות לתשלום שכר מהחברות, יוכרז סכסוך עבודה.
גם ארגון נהגי התחבורה הציבורית בהסתדרות הלאומית פנה באופן בהול לוועדת הכלכלה בדרישה למצוא פתרון למשכורת יוני של הנהגים. בפנייתו לוועדה כתב הארגון כי "לא יעלה על הדעת כי דווקא בעת הזו תפקיר המדינה את נהגי התחבורה הציבורית אשר ביצעו משימות לאומיות. הנהגים והנהגות ראויים לציון מיוחד לשבח, ולא להשפלה ולניסיונות עקרים לשאול מי ידאג לשכרם".
צמצום התחבורה הציבורית לא פגע רק בנהגים, אלא כמובן בכלל הציבור. מנתוני Moovit עולה כי המצב השפיע דרמטית על נוסעי התחבורה הציבורית בישראל. ביום ראשון (15.6), כשהמשק נדרש לפעול תחת מתכונת חירום, צנח גם השימוש בתחבורה הציבורית ב־95% ביחס ליום ראשון רגיל. גם בהשוואה לפעילות התחבורה הציבורית ביום ראשון שאחרי אירועי 7 באוקטובר מדובר בנתון חריג, אז ירד השימוש בתחבורה ב־72% בלבד. ביום השני (16.6) למבצע "עם כלביא" נרשמה ירידה של 92% בשימוש בתחבורה ציבורית בהשוואה ליום שני שגרתי, וביום שלישי (17.6) נרשמה ירידה של 90%.
גם כשהגיעו ההקלות בהנחיות פיקוד העורף, הציבור התקשה לחזור לתחבורה הציבורית שהמשיכה לפעול במתכונת מצומצמת. ביום חמישי (19/6) נרשמה ירידה של 86% בשימוש בתחבורה הציבורית ביחס לימי שגרה. ביום ראשון האחרון (22.6), לאחר הצטרפות ארצות הברית ללחימה, נרשמה שוב ירידה חדה של 90% בשימוש בתחבורה הציבורית. בסך הכל בשבוע שעבר (20.6-13.6) ממוצע הירידה בשימוש בתחבורה הציבורית עמד על 90%. לצורך ההשוואה, בשבוע הראשון אחרי אירועי 7 באוקטובר ממוצע הירידה עמד על 85%.
הקושי להשתמש בתחבורה הציבורית נבע בראש ובראשונה מצמצום היקף העבודה שלה. באפליקציית Moovit פתחו בימי הלחימה ללא תשלום את פיצ'ר "מיקום הקו", שמאפשר מעקב אחר הקו בזמן תנועתו על המפה. ב־Moovit מסבירים כי בימי שגרה נדיר מאוד לחפש מסלול ולא למצוא אותו, כיוון שגם אם הנסיעה מסורבלת ודורשת מספר החלפות ושילוב כלי תחבורה ציבורית שונים – תמיד יש פתרון, לכן בדרך כלל שיעור החיפושים שמסתיימים בלי תוצאה נע בין 1% ל־2%.
עם הצמצום החד בהיקף התחבורה הציבורית המצב השתנה, כשביום ראשון (15.6) נרשמה עלייה של 40% בחיפושי מסלול שלא הניבו תוצאות, למחרת נרשמה עלייה של 36%. מנכ"ל מוביט־פנגו, אייל זיו, מסביר כי "הירידה נובעת בעיקר מצמצום שירותי התחבורה הציבורית ומהשימוש המוגבל בה. עם זאת, אנו יודעים מניסיון עבר כי כשחלה התייצבות במצב הביטחוני, המשק מתאושש במהירות וגם היקף השימוש בתחבורה הציבורית חוזר לעלות בהתאם".
