אינטל ישראל תובעת עובדת לשעבר וספק: ביצעו תרמית ומעילה במיליוני שקלים
על פי כתב תביעה שהוגש לבית המשפט על ידי החברה, נטליה אבצין, עובדת לשעבר, ויפים ציבולבסקי, ספק לשעבר, פעלו במרמה לשינוי סיווגים בהזמנות רכש – וכך הצליחו לעקוף מנגנוני פיקוח ולקבל כספים במרמה בהיקף של 3 מיליון שקל. אינטל: “מדובר בשיטה מתוחכמת שהתבססה על היכרות אישית והפרת אמונים”
אינטל ישראל הגישה תביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה נגד נטליה אבצין עובדת לשעבר בחברה ויפים ציבולבסקי ספק לשעבר. אינטל ישראל מסבירה כיצד על סמך היכרות עבר של שני הנתבעים הם הצליחו לבצע תרמית והונאה בהיקף של 3 מיליון שקל במרכז הפיתוח של אינטל ישראל בחיפה.
בנובמבר האחרון פוטרה אבצין מעבודתה במחלקת העוסקת בייצור והתאמה של לוחות חומרה טכנולוגיים באינטל ישראל. במסגרת תפקידה אבצין הייתה אחראית על ניהול קבלני משנה והזמנת עבודה דרך ספקים עבור המחלקה בה עבדה. ציבולסבקי, עד שנה שעברה היה רשום כספק של רכיבים ושירותים לאינטל ישראל.
המעילה לכאורה נעשתה מאוקטובר 2023 ועד פיטוריה של אבצין - שפוטרה מעבודתה ללא קשר למעילה אלא בשל צפי לירידה בנפח העבודה והחלטה על קיצוצים בכוח האדם. למעשה, מהתביעה עולה כי לא התעורר אצל אינטל ישראל כל חשש באשר להתנהלות לא תקינה בסמוך למועד פיטוריה של אבצין.
ציבולבסקי, שעובד היום ברכבת ישראל, נרשם בספטמבר כעוסק מורשה תחת השם "אנרג'י אלקטרוניקס 2000" ובחודש אוקטובר החל לעבוד כספק רשום של חברת אינטל ישראל. לפי התביעה שיתוף הפעולה של ציבולבסקי ואבצין התנהל כך: אבצין הייתה פונה במייל לקבלת הצעת מחיר מציבולבסקי עבור רכיבים ומקבלת תשובה רלוונטית במייל תגובה. לאחר קבלת המענה הייתה פונה אבצין לממונה עליה לאישור רכישת הרכיבים דרך אשראי החברה. לאחר האישור, אבצין לכאורה הייתה משנה את סיווג התמורה מרכיבים לתמורה עבור שירות, ללא ידיעת המנהלים.
מאחר שהתשלום סווג תחת שירות, לא הייתה נדרשת תעודת משלוח חתומה או אישור קבלה מגורם אחרי בחברה לצורך ביצועי התשלום. ציבולבסקי לאחר קבלת התשלום היה מעלה למערכות החברה חשבונית מתאימה ומקבל עבורה תשלום ללא צורך בבדיקה נוספת.
על פי אינטל ישראל "לו הנתבעת (אבצין) הייתה מציינת כי מדובר ברכישת 'שירותים', הרי שמנהלה לא היה מאשר זאת, כיוון שאנרג'י לא הייתה מוסמכת לספק את השירותים שטוענת שסיפקה". עוד מסבירה התביעה, כי אילולי אבצין לא הייתה משנה את סיווג הרכישה ומותירה אותו על "רכיבים", הרכישה הייתה מחייבת את משוב המחסן על קבלת הרכיבים שאמור למנוע את המעילה לכאורה.
מתוקף פעילותה בחברה, ההזמנות של אבצין היו מוגבלות עד 20 אלף דולר להזמנה. על פי אינטל ישראל "באורח פלא, רובן ככולן של החשבוניות שהוצאו על - ידי ציבולבסקי לבקשת אבצין נקבו במחיר (בשקלים) התואם בדיוק את הסכום המקסימלי לגבייה על ידי מסגרת האשראי של אבצין - 20,000 דולר".
מעבר לפעילות ישירה של אבצין וציבולבסקי, נעשו גם עסקאות דרך צד ג' חברת לבנון את קוגן (אינטל אינה טוענת נגד לבנון את קוגן על השתתפות במעילה). לבנון את קוגן מספקת לאינטל פתרון רכש לספקים שאינם רשומים באינטל כספקים רשמיים. דפוס התשלומים שבוצע על ידי אבצין דרך לבנון את קוגן היה דומה לדפוס התשלומים והמעילה שביצעו השניים בהתקשרות באופן ישיר. כלומר אבצין הייתה פונה לציבולבסקי בהצעת מחיר, לאחר מכן פונה ללבנון את קוגן ומבקשת מהם לשלם עבור הרכיבים. לבנון את קוגן הייתה מעבירה הצעה עם עמלת התשלום של החברה. לאחר האישור הייתה משנה אבצין את סיווג התמורה מרכיבים לשירות. על פי אינטל, הנתבעים ביצעו דרך לבנון את קוגן -30 הזמנות פיקטיביות בהיקף של יותר משני מיליון שקל.
אינטל תובעת את הסכום בחזרה והרווחים שצמחו להם מאותם כספים.
כלכליסט פנה לנתבעים לבקשת תגובה, והיא תפורסם ברגע שתתקבל.
