ניתוח
הבוחר בחר: ממשלת מיעוט או אחדות
ממשלת מיעוט תצטרך להתמודד עם הסתמכות על המפלגות הערביות ואולי גם על יהדות התורה, וממשלת אחדות עם חוסר האמון בנתניהו. בשני התרחישים התנאים ברורים: בלי כהניסטים ובלי הפיכה משטרית, ובשניהם יהיה צורך להפר הבטחות בחירות
1. "מפגין למען נתניהו למפגיני הצד השני: להחזיר אתכם לארובות באושוויץ! נשלח אותכם רחוק רחוק, לבירקנאו, לאושוויץ, ונקים לכם את סוביבור בחזרה! אנחנו נקים לכם את סוביבור בחזרה, אני מבטיח לך". בני משפחות שכולות מפורום "דין וצדק" ופעילי ימין נוספים בהפגנה נגד אייזנקוט: "בוגד", "אתה רצחת את הבן שלך". אם נדמה היה שצללנו כבר אל תהום ותחתית השפל, מתברר שיש עוד לאן לרדת. כשהגעת לתחתית, אתה שומע את הנקישות מלמטה, אמר מוטי קירשנבאום.
שני הציטוטים לעיל אינם פליטות או מעידות, אינם חריגים קיצוניים. הם משקפים ומבטאים נאמנה את נפשם של מאמיני כת נתניהו. הם אלה שקונים ומאמינים בשקר "הבגידה מבפנים" ובשקר אשמת היועמ"שית ובג"ץ במחדל הטבח. רק בגלל שנתניהו וסביבתו שתלו את הפייק הזה במוחם וצרבו אותו אל תודעתם. השלב הבא הם ציטוטי אושוויץ וטפילת רצח הבן על האב. ויהיה גם שלב נוסף ונרד אפילו נמוך יותר בואכה מלחמת אזרחים. כל שיגדל הייאוש מתוצאות הבחירות - נתניהו וסביבתו יהפכו מסוכנים יותר, חסרי מעצורים יותר.
2. ונחזור למים "השלווים" יותר של הפוליטיקה. שני התסריטים הנפוצים של ממשלת מיעוט או ממשלת אחדות הולכים ומשתכללים. מבחינה חוקתית, יכול אייזנקוט, לאחר שיקבל ראשון את המנדט להרכבת הממשלה, להודיע "עלה בידי" (להרכיב ממשלה) ולהציג בכנסת ממשלה רזה, אפילו בלי שותפים ובלי הסכמים קואליציוניים. הצגה כזו עשוייה להיתמך ברוב של חברי הכנסת שהתחייבו להסרת ממשלת נתניהו. מהרגע שתוקם ממשלת מיעוט כזו יהיה קשה להפילה כי קשה יהיה להשיג אי אמון קונסטרוקטיבי (61 ח"כים וממשלה חילופית). אחרי שאייזנקוט יצלח את ההימור הזה הוא יוכל להרחיב ולחזק בהדרגה את הממשלה.
האופציה של ממשלת אחדות נשענת על שתי הנחות מוצא. הראשונה - זו האופציה הקרובה ביותר לרצון הבוחר שמצד אחד הדיח את קואליציית הימין-על-מלא ומצד שני נתן לנתניהו ולליכוד את כתר המפלגה הגדולה ביותר ובפער משמעותי.
הנחת מוצא אחרת היא שנתניהו מסוכן וחסר מעצורים במיוחד בשני מצבים – כשהוא בראש ממשלת ימין-על-מלא עם הכהניסטים, וכשהוא באופוזיציה, רחוק ומנותק מעטיני השלטון. כשהיו לידו כ"דופן שמאלית" בממשלותיו הקודמות שותפים מרסנים כאהוד ברק, לבני ולפיד, משה כחלון, גנץ וניסנקורן (כשר משפטים) יכולת ההיזק שלו נחלשה וממשלתו התגלתה כסבירה. בכל מקרה, גם ממשלת מיעוט וגם ממשלת אחדות חייבות בשני תנאים ברורים ומפורשים – בלי כהניסטים ובלי הפיכה משטרית.
3. אחד הקשיים בכל מהלך ובכל תרחיש אפשרי הוא הצורך בהפרת הבטחות בחירות. המציאות היא שאין דרך לעמוד בהן וגם לפתור את הפלונטר. ולצדו קושי נוסף - ה"ההחרמות" – ההצהרות המתועדות של "לא נשב עם הערבים/החרדים/נתניהו." גם ממשלת מיעוט וגם ממשלת אחדות תפגיש מישהו עם משהו שאליו התחייב. זה נמצא במספרים. המספרים, לעומת ההתחייבויות, הם קשיחים. גם ממשלת מיעוט וגם ממשלת אחדות יפיחו עזוז וגבורה בארכיוני חברות החדשות שעמוסים בפוליטיקאים נחרצים שייאלצו להתמודד עם בבואתם שתוקרן מולם. וגם עם מגישים ופרשנים שיחגגו עליהן. ואלה יימצאו בכל תרחיש.
הנימוק המרכזי נגד ממשלת מיעוט הוא הנימוק הגזעני של ערבים, ואולי גם הצורך להסתמך על יהדות התורה. הסתמכות כזו על ערבים וחרדים תחייב יצירתיות רבה בפתרון שאלת הגיוס והשירות הלאומי.
הנימוק המרכזי נגד ממשלת אחדות הוא נתניהו. המוניטין שצבר כרמאי הוא הדגל האדום של המתנגדים. ובנוסף, כאן צריך יהיה לגייס יצירתיות בשאלת ועדת החקירה הממלכתית.
בשני התרחישים האלה, ובשתי השאלות שתקועות כעצם בבית הבליעה של הממשלה – מיעוט או אחדות – ניתן למצוא פתרונות. הן בפרישה רחבה של שירות לאומי כתחליף לגיוס מלא והן בהקמת ועדת חקירה שתהיה אפקטיבית גם אם יצחק עמית לא יקים אותה. הלקח של ועדת וינוגרד, ועדת חקירה ממשלתית אך מקצועית ועצמאית, עשוי לסלול פתרון כלשהו.
4. שתי טעויות גדולות התבררו בסקרים שריפדו את הציפיות לפני הבחירות. שתי טעויות שניפצו את המציאות אל תוך דרכים ללא מוצא. הראשון, צפיית העלייה בהצבעה במגזר הערבי אך לא לממדים שאליהם הגיעו שהניבו 19 חברי כנסת. השני, הורדת הליכוד ל-20-18 מנדטים והפיכת ישר למפלגה הגדולה ביותר. שתי הטעויות האלה אחראיות לפלונטר שהתרתו עוברת דרך שני התרחישים – ממשלת מיעוט או אחדות. דרך שלישית בחירות חוזרות נדחית כרגע לאזורי האין ברירה – כשאף מועמד לא יצליח להקים ממשלה או שלא יהיה תקציב.
לפתרון ממשלת המיעוט יתרונות רבים. הבסת הגזענות, יצירת פרדיגמה שלטונית חדשה, שיפור מעמדנו בעולם. אבל הקשיים מרובים וקוראים להם ליברמן, בנט והבערת הרחוב בידי נתניהו. ממשלת האחדות תהיה בקלפים רק אם יסולקו ממנה הכהניסטים וההפיכה המשטרית. לצד יתרונות אלה הקושי המרכזי הוא נתניהו והיכולת האמיתית לרסן את זדוניותו באמצעות כבלי השותפות. אזרחי ישראל נקרעים כרגע בין שני התסריטים האלה. הבחירות בשבוע שעבר פתרו קרע אחד - קואליציית ימין-על-מלא אאוט - אבל הותירו את הדרך להחלפתה לקרע חדש בין שני תסריטי הקמת הממשלה החדשה.
