פרשנות
הציבור הניף בבחירות שלט ״עצור״ לחוקי ההפיכה המשטרית
הרוב של נתניהו נמחק בקלפי, ולגוש השינוי יש הזדמנות לא רק לבטל את חוקי ההפיכה, אלא גם לתקן את נזקי השלטון הקודם. מהגבלת כהונת ראש הממשלה וחוק הנאשם ועד לבלימת המינויים הפוליטיים ואי־הציות לבג"ץ: ביטול החקיקה הוא רק הצעד הראשון בדרך לשיקום הדמוקרטיה
1. כולם מנסים להבין מה בעצם ציווה לנו עם ישראל בשבוע שעבר בקלפי. מה רצה הבוחר הישראלי הקולקטיבי כשצוברים את כל פתקיו. נדמה שתשובה אחת ניתן להסכים עליה – הוא לא רוצה את ההפיכה המשטרית והוא הצביע נגדה. 67 קולות הרוב הפכו את קואליציית נתניהו למיעוט של 53 מנדטים. גם עם 64, ואחר כך 68 של הכנסת היוצאת, ספק אם היה תוקף חברתי-מוסרי לחולל הפיכה שתשחרר את השלטון מכל פיקוח, שתרסק את מערכת המשפט, שתהפוך את ישראל מדמוקרטיה ליברלית לאוטוקרטיה משיחית, אבל שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן דרסו ודהרו קדימה בגיבוי ראש הממשלה נתניהו. עכשיו הניף מולם העם שלט 'עצור'.
במיוחד באגף החקיקה של ההפיכה. להפיכה המשטרית מנופי פעולה רבים וניגע בחלקם, אבל כרגע, כל עוד לא ברור איך תיראה הממשלה הבאה, חשוב להדגיש: די ברוב הפרלמנטרי של גוש השינוי כדי לסגת מחוקי ההפיכה שמצויים עדיין על סדר היום הפרלמנטרי. אם יש סיבה לתומכי האופוזיציה לשמוח על תוצאות הבחירות – זו אחת המרכזיות שבהן. משימה אפשרית נוספת, אם כי מורכבת יותר, היא לא רק לבטל את חוקי ההפיכה אלא לחוקק מספר חוקים שנגזרים מלקחי השנים האחרונות ובכוחם לחזק את הדמוקרטיה. למשל, חוק להגבלת כהונת ראש הממשלה, ואולי גם את "חוק הנאשם" שימנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה. נתחיל בחלק הקל יותר – בחוקי ההפיכה שיש לבטל.
2. מדובר בארבעה חוקים. שניים אמורים היו להיכנס לתוקף לאחר הבחירות ושניים שבג"ץ בלם זמנית באמצעות צווים שהוציא. החוקים שממתינים לכנסת החדשה הם החוק לריסוק מוסד היועץ המשפטי לממשלה והחוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. אלה החוקים החשובים ביותר, שיאפשרו לממשלה לחסל את הייעוץ המשפטי ואת בית המשפט העליון, כלומר את מערכת המשפט כאיזונים והבלמים החשובים במשטר הדמוקרטי. שני החוקים הנוספים הם חוק מח"ש שנועד להרתיע חוקרים בחקירות שחיתות שלטונית, שנגדו כבר הוצא צו ביניים, וחוק התקשורת של שלמה קרעי שנגדו הוצא צו על תנאי בשבוע שעבר. את כל ארבעת החוקים האלה יכולה הכנסת החדשה לזרוק חיש קל לפח באמצעות ביטול והחייאה של המצב שקדם לו. לקבוע שהחוק בטל וכי המצב המשפטי חוזר לקדמותו. כך למשל יחזרו נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה לבחירת שופטים ויוגשם הניצחון המרשים של מתנגדי ההפיכה בראשות עו"ד עמית בכר שהביס בבחירות ללשכה את תומך הממשלה וההפיכה אפי נוה.
3. מנהיג גוש השינוי גדי איזנקוט עורר דאגה מסוימת בנאומו ביום חמישי כשפרש כמה מתוכניות החקיקה שבכוונתו להוביל. הוא מנה שלוש יוזמות שהצוותים שלו כבר עובדים עליהן בחדר הסמוך: חוק ייעודי להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר, חוק גיוס ושירות לאומי לכולם, חוק תקציבים לציבור המשרתים. הוא לא טרח להזכיר את ביטול חוקי ההפיכה המשטרית. מצד שני, זו הייתה התחייבות מפורשת של כל ראשי גוש השינוי. ואם רוצים לחזק את הלקחים מהאירוע, ניתן להוסיף לביטול ארבעת חוקי ההפיכה שלושה חוקים לחיזוק התשתית הדמוקרטית. שלושתם תגובה ישירה לנזקי נתניהו: חוק להגבלת כהונת ראש הממשלה, "חוק הנאשם" שימנע מנאשם להרכיב ממשלה וחוק נוסף שימנע מינוי כמו זה של דוד זיני לראש השב"כ. ואיך ימנע? ראש השב"כ נמנה על שבעת הבכירים שבסמכות הממשלה למנות בכפוף לאישור ועדה שבודקת את טוהר מידותיהם (רמטכ"ל, מפכ"ל, ראשי השב"כ, המוסד ושב"ס, נגיד בנק ישראל ומשנהו). את החוק יש לתקן כך שהוועדה תבחן לא רק טוהר מידות אלא גם כישורים. במצב כזה, לדעתי ספק רב אם זיני היה מתמנה.
4. מה שנראה כהתמסרות לכאורה של זיני למבצע ההשפעה שניסה נתניהו לחולל בבחירות במגזר הערבי, סיפקה את ההוכחה הניצחת להיעדר כישורים ועמוד שדרה להוביל את הגוף שמופקד על סדרי הדמוקרטיה. וזו ההזדמנות לגעת בשאר רכיבי ההפיכה המשטרית שאינה מצטמצמת ל"רפורמה משפטית" שדי לבטל את חוקיה. היא מתפרשת על מינויים, כמו זיני. מינויים שראש הממשלה מסתפק באישור רעייתו כדי לשתול אנשי מפתח על בסיס הנאמנות האישית. כמו מינוי פרקליטו האישי עו"ד מרדכי ראבילו למבקר המדינה. וזה מוביל אותנו לרכיב השלישי של ההפיכה, לאחר חקיקה ומינויים – אי ציות להחלטות בג"ץ. בג"ץ הורה לקיים סיבוב שני לבחירות למבקר בין ראבילו לבין שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון, לאחר שנחשפו הלחצים הפסולים על חברי הכנסת לתעד עצמם מצביעים לראבילו. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, במצוות אדונו, שניצח על הפארסה ההיא, סירב לקיים את ההצבעה וזו תהיה אחת המשימות הראשונות של הכנסת הנכנסת.
זיני היה שותף לכאורה למהלך צפוי של נתניהו - לרסק את הלגיטימציה של בחירת האזרחים הערבים ואת הלגיטימציה של שיתוף נבחריהם בשלטון. גם זו נגזרת של ההפיכה המשטרית.
