סגור

הפקק והברדק: מה קורה במכון התקנים?

צבר ההזמנות התקוע עולה בכ-18% מדי שנה, כשבשנה האחרונה עלה ב-60%, ומספר ההזמנות רק עולה. בחודש יולי היו במכון הזמנות בהיקף של 44.5 מיליון שקל שטרם טופלו, ובצל מאבק בין העובדים להנהלה. אלו פוגעים ביכולת היבוא, ומלמדים כי יש צורך בשינוי השיטה

העלייה בתורים במכון התקנים מלמדת באופן ברור כי יש צורך בשינוי משטר היבוא לישראל. צבר ההזמנות התקוע במכון התקנים עולה בקצב של כ-18% מדי שנה, ובשנה האחרונה צבר ההזמנות התקוע עלה ב-60%.
שאלת התור עולה בכל ישיבת דירקטוריון, ובישיבת הדירקטוריון האחרונה אמר מנכ"ל המכון גלעד גולוב כי אם תהיה תוספת תקנים, אז יהיה ניתן לעצור בעוד מספר חודשים את ה"עלייה בתור".

אם בראשית שנת 2018 היו למכון התקנים צבר הזמנות בהיקף הכנסות של 14 מיליון שקל, הרי בסוף יולי האחרון היו הזמנות בהיקף הכנסות של 44.5 מיליון שקל שעדיין לא טופלו. אך בשנה האחרונה (מאז יולי 2021) חלה עלייה של 60% בצבר ההזמנות, מדובר בפקק משמעותי שמסב כאב ראש עצום ליבואנים.
5 צפייה בגלריה
ד"ר גלעד גולוב מנכ"ל מכון התקנים הישראלי
ד"ר גלעד גולוב מנכ"ל מכון התקנים הישראלי
ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי
(צילום: דרור כץ)
בשבוע שעבר דווח ב"כלכליסט" כי מכון התקנים דורש ממשרד האוצר 100 משרות לתקופה ממוצעת של 7 חודשים, וזאת כדי לעמוד בעומס. במכון התקנים סבורים כי תוספת כוח אדם זמנית תוכל למגר את התור, אך מהנתונים שהוצגו לדירקטוריון מכון התקנים נראה כי המכון לא מסוגל לעמוד בעומס העבודה הנוכחי.
העומס נוצר בגלל ביקושים הולכים וגוברים לייבא לישראל. לפי הנתונים של מכון התקנים מתחילת השנה, חלה עלייה של כ-40% במספר הזמנות היבוא שנפתחות במכון.
בעיות ארגוניות והחשש מאובדן הכנסות
מכון התקנים סובל כעת גם ממאבקים בין ההנהלה לבין ועד העובדים. במכתב שנשלח לידי רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה, נכתב כי גולוב "פועל מאחורי הקלעים ובאופן סמוי נגד נציגות העובדים ואף נגד העובדים עצמם". ועד העובדים תוקף את גולוב גם על האופן שבו הוא נערך לרפורמה: "אנו מאוכזבים ומודאגים מהתוכנית האסטרטגית שהציג מנכ"ל המכון לגבי עתיד המכון בצל הרפורמה, מדובר בתוכנית ללא מעוף וללא חזון".
בשיחות עם גורמים בממשלה עולה כי מהטענות של ההסתדרות אפשר להבין כי מכון התקנים לא חושב על כיווני צמיחה חדשים ליום שאחרי הרפורמה. המכון מעדיף להראות שהוא יצטרך לפטר אנשים, וכך לייצר לחץ ציבורי ופוליטי נגד הרפורמה, מאשר לחשוב על תוכנית עניינית ליום שאחרי.

5 צפייה בגלריה
שר האוצר אביגדור ליברמן יור ישראל ביתנו
שר האוצר אביגדור ליברמן יור ישראל ביתנו
שר האוצר אביגדור ליברמן
(צילום: טל שחר)

אף שהתור הולך ומתגבר, מספר שעות העבודה במכון קפוא, ואף נמצא במגמת ירידה כלשהי. ההסבר לכך קשור למאבקי כוחות בין ועד העובדים להנהלה, מאבקים המונעים עבודה בשעות נוספות. העלייה בהזמנות וקיפאון השעות מאפיינים את כל המחלקות בתוך המכון, כך במרכז השירות, כך במחלקת הכימיה, החשמל, האלקטרוניקה והמכניקה.
התורים הארוכים הללו פוגעים משמעותית ביכולת היבוא לישראל, ויבואנים סיפרו ל"כלכליסט" על המתנה של עשרה חודשים לאישורי דגמים חדשים ליבוא. צריך לזכור כי בעת הזו יש ליבואנים עוד קשיי יבוא רבים שקשורים לעליית מחירי ההובלה ולפקקים בכניסה לנמלים בארץ.
רפורמת היבוא והמשמעות הכלכלית
בעוד 9 חודשים, ביוני 2022, תיכנס לתוקף רפורמת היבוא שתאפשר לייבא בהצהרה בלבד שהמוצר עומד בתקן, ולא יהיה צורך בבדיקה מלאה של מכון התקנים. הרפורמה הזו תצמצם את נפח הפעילות של המכון בצורה דרמטית, שכן מספר המוצרים שידרשו אישור דגם יירד משמעותית.

5 צפייה בגלריה
מכון התקנים
מכון התקנים
מכון התקנים
(צילום: יריב כץ)

מכון התקנים עשוי גם להפסיד את כל ההכנסות הצפויות לו מהמוצרים הממתינים לאישורו, שכן ברגע שהרפורמה תעבור, יש להניח כי כל מבקשי האישורים ימשכו את בקשתם ויעברו למסלול הצהרה. כך שמכון התקנים עשוי להפסיד כ-45 מיליון שקל, שהם כ-10% מכלל הכנסות המכון בשנת 2019, וכ-20% מכלל ההכנסות בסגמנט הזה של בדיקות ואישורים לתעשייה.
האוצר מתעקש כי יש חוסר היגיון בהגדלת כוח האדם במכון רגע לפני אישור הרפורמה, בייחוד שהרפורמה תפתור את הבעיה באופן מיידי, מאחר שהיא מייתרת את הצורך בבדיקות מלאות.
המאבק הגדול על הפרטים הקטנים
דומה שבשוק ובמכון התקנים הבינו כי רפורמת היבוא תיכנס לתוקף, ולכן המאבק שינה את פניו. במקום להיאבק על עצם המעבר למשטר של הצהרה, המאבק הוא על הפרטים הקטנים. כיום יש 4 קבוצות יבוא. קבוצות יבוא 1 ו-2 דורשות אישור דגם, וקבוצות 3 ו-4 לא דורשות אישור דגם אלא מסתפקות בהצהרה בלבד, כאשר תוכן הרפורמה הוא להעביר את מרבית המוצרים לקבוצות 3 ו-4.
לפי הרפורמה, קבוצה 1 הדורשת אישור משלוח ואישור דגם תבוטל כמעט לגמרי, וכדי להכניס מוצרים נוספים לקבוצה 1 יהיה צורך בשינוי החלטת הממשלה. אך השאלה מה ייכלל בקבוצה 2 היא שאלה שעדיין פתוחה. מי שמכריעה היא שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, אך לפני החלטתה היא צריכה לקבל המלצת צוות מקצועי בו יש חמישה חברים.
5 צפייה בגלריה
אורנה ברביבאי שרת הכלכלה
אורנה ברביבאי שרת הכלכלה
אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה
(משרד הכלכלה והתעשייה)
ב"כלכליסט" פורסם כי החלו להתקבל בלשכת השרה ובלשכות שרים רלוונטיים אחרים דרישות להחרגה של מוצרים ולהכנסתם לתוך קבוצה 2. כך לדוגמה נשלח מכתב מאיגוד המהנדסים אל השרה שלא להעביר חומרי בנייה וקרמיקה למשטר של הצהרה, אף שחומרי הבנייה והקרמיקה מהווים חלק משמעותי מעולם היבוא לישראל.
ממכון התקנים סירבו להגיב.









5 צפייה בגלריה
אינפו פייננשל טיימס 2021 FT
אינפו פייננשל טיימס 2021 FT
פייננשל טיימס 2021 FT