אימפריית הנדל"ן של משפחת וינרוט נחשפת: 12 נכסים בשווי של כ-100 מיליון שקל
בית המשפט המחוזי בירושלים הטיל עיקולים על נכסי יורשי עורך הדין המנוח יעקב וינרוט, בעקבות פסק בורר שחייב אותם להשיב לאחים משה ומנדי גרטנר כ-440 מיליון שקל. מדובר בכספים שהועברו לחברות בשליטת וינרוט להשקעה בעסקי המכרות של דן גרטלר, אך נשארו אצלו. עוד קבע ביהמ"ש כי בני המשפחה יצטרכו להפקיד עירבון של 7 מיליון שקל
יורשיו של עו"ד יעקב וינרוט מחזיקים ב-12 נכסים – דירות, משרדים וקרקעות - בשווי מוערך של כ-100 מיליון שקל. כך עולה מצווי עיקול שהטיל ביהמ"ש המחוזי בי-ם על בני המשפחה, בעקבות פסק בורר שקבע כי על עזבונו של וינרוט, כלומר יורשיו, להשיב סכום של כ-440 מיליון שקל לאחים משה ומנדי גרטנר.
במקביל להטלת העיקולים על הדירות, הוטלו עיקולים גם על הכנסות מעסקי היהלומים ומשכירות שמקבלים בני המשפחה, שהגרטנרים הצליחו לגלות, בגובה של כ-3 מיליון שקל. בנוסף, כך קבע בשבוע שעבר שופט המחוזי י-ם דוד זילר, בני משפחת וינרוט יצטרכו להפקיד עוד 7 מיליון שקל בקופת בית המשפט כעירבון, עד אשר יסתיים ההליך שבו הם הגישו התנגדות לאכיפת פסק הבורר, איתן אורנשטיין.
בפסק הבורר, שהוגש לאישור ביהמ"ש במאי השנה, קיבל אורנשטיין את ליבת טענות האחים גרטנר נגד עו"ד יעקב וינרוט, שנפטר ב-2018, לפיהן הם העבירו לחברות שבשליטתו עשרות מיליוני דולרים על מנת שיושקעו בעסקי המכרות של איש העסקים דן גרטלר, לקוח נוסף שלו, אולם עו"ד וינרוט שמר את הכספים אצלו בטענה שמדובר בדמי ייזום ושכר טרחת עו"ד שהגיעו לו.
"הגעתי לידי מסקנה שלפיה עו"ד וינרוט ובנו לא יזמו את הקשר העסקי בין האחים גרטנר לדן גרטלר, ומכל מקום הם לא היו זכאים לדמי ייזום ואף לא לכל תגמול אחר מהאחים גרטנר", קבע אורנשטיין, שפסק שאת הכסף יש להחזיר בצירוף ריבית והצמדה. מדובר בסכום של 38 מיליון דולר, השווה כיום לפי תחשיב הגרטנרים כ-440 מיליון שקל.
יורשיו של עורך הדין המנוח יעקב וינרוט – אלמנתו וששת ילדיו - הגישו בתגובה למחוזי בי-ם בקשה לביטול פסק הבורר, וטענו כי "אם קביעה זו לא תבוטל, משמעותה המעשית תהיה המטת חורבן כלכלי על היורשים, משפחותיהם וכל התלויים בהם – עשרות אנשים – שלא ביצעו כל עוול, וכל 'חטאם' הוא שהם זכו להיכלל כיורשים בצוואתו של המנוח". הם הוסיפו כי "מדובר בהחלטה הרת אסון מבחינת היורשים שתוצאתה המעשית היא פשיטת רגל של שבעה אנשים, של משפחותיהם ושל התלויים בהם".
"לא שולם כל סכום עד כה מכוח פסק הבורר", כתב בשבוע שעבר השופט זילר בהחלטתו להורות ליורשי וינרוט להפקיד ערבות נוספת, כאמור 7 מיליון שקל, מעבר לעיקולים על הנדל"ן ועל החשבונות. השופט ציין שהחלק בפסק הבוררות "שאינו נתון לתקיפה משפטית כלשהי ככל שהדברים נוגעים לעיזבון" עומד על 17.5 מיליון דולר, השווים לכ-200 מיליון שקל. כלומר, גם בניכוי ריביות והצמדה, זה יהיה החיוב המינימלי של העיזבון, ככלל שלא יבוטל פסק הבורר.
"בני המשפחה הינם היורשים, ולפיכך הם השולטים לכאורה בעיזבון ובחובותיו, והם לא הודיעו מדוע לכל הפחות אין הם, או העיזבון, פורעים את חלק הפסק שלא במחלוקת, ולו כדי שווי העיזבון הנטען על ידיהם. היורשים גם לא מסרו מה שווי העיזבון (אך ציינו כי פסק הבורר עולה לאין שיעור על שווי העיזבון), וכן לא ציינו האם הוא חולק, ואיזה סכום מחזיק ממנו כל אחד מהם". השופט זילר קבע לאור זאת כי "העובדה כי שווי העיזבון נותר לוט בערפל, מפי מי שבידיהם לכאורה המידע הטוב ביותר בנוגע לכך, אך הם חוסכים בפרטים בעניין זה, היא שיקול בעת אלמנט ההכבדה (הפקדת העירבון מעבר לעיקולים על הנדל"ן - ת.ג)".
לגבי גובה הערובה שקבע זילר, כאמור 7 מיליון שקל, הוא ציין מדד ייחוס לדוגמה. השופט כתב כי בהליך מקביל, אכיפת פסק בוררות נוסף של אורנשטיין שבו חויב היהלומן דן גרטלר להשיב כספים לאחים גרטנר, סכום הפסק עמד על כ-970 מיליון שקל, והערובה שהוטלה על גרטלר הועמדה על סכום של כ-10 מיליון שקל.
את האחים גרטנר מייצגים עוה"ד אוריאל פרינץ, מרינה רויזר ואילן גולוד ממשרד ש. הורוביץ. את עיזבון וינרוט מייצגים עוה״ד אייל רוזובסקי, אלי בורשטיין וליאור רייכרט ממשרד מיתר.
