יועמ"שית ועדת החוץ והביטחון נגד חוק הפטור ממעצרים: "אפליה פסולה"
בחוות דעת שפרסמה עו"ד מירי פרנקל שור לקראת ההצבעות היום על הצעת חוק הפטור ממעצרים לתלמיד ישיבות, היא קובעת כי ההצעה "מייצרת הסדר שאינו עומד במבחנים החוקתיים" ו"אינו מתיישב עם עקרון השוויון בפני החוק"
יועמ"שית ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל שור, קובעת שהצעת חוק הפטור ממעצרים לתלמידי הישיבות היא "הצעת פטור מובהק לקבוצת אוכלוסייה מוגדרת מקיום הוראותיו של חוק שירות ביטחון, ללא הסדרים נלווים שנועדו להבטיח גיוס לצה"ל או לעודד אותו. היא מעניקה פטור מגזרי ונותנת מטריה ולגיטימציה לאכיפה סלקטיבית ומגזרית ולפגיעה בשלטון החוק".
לכן, כותבת פרנקל שור, "היא מייצרת הסדר שאינו עומד במבחנים החוקתיים, אינו מתיישב עם עקרון השוויון בפני החוק, ועולה כדי אפליה פסולה. אין מקום לקבע בחקיקה הסדר כזה". פרנקל שור הפיצה את חוות הדעת לקראת ההצבעות היום בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית. יצוין שנדיר מאוד שיועץ משפטי בכנסת יכתוב שהצעה אינה עומדת במבחנים חוקתיים, והדבר מעיד עד כמה גבוהים סיכויי פסילת החוק בבג"ץ.
הצעת חוק הפטור ממעצרים משתמשת בפלטפורמה של חוק ההשתמטות שנדון בוועדה 86 ישיבות, אבל מציעה חוק אחר לגמרי. על פי הצעת החוק, תלמידי הישיבות, אלה שכבר השתמטו ואלה שישתמטו בעתיד, יקבלו פטור ממעצרים עד סוף נובמבר ויוקם מנגנון פיקוח כדי לוודא שהם באמת לומדים בישיבות. על אף שהוא מוגבל בזמן, החוק כתוב כך שהוא יוצר מנגנון שיוכל לפעול לאורך זמן. הוא מגיע בחבילה יחד עם חוק יסוד: לימוד תורה, שאושר ביום חמישי שעבר בוועדת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. ביחד הם חלק מהדיל תמורת תמיכת המפלגות החרדיות בחוקי הקואליציה, דוגמת חוק פיצול משרת היועמ"ש.
פרנקל שור מבקרת את העובדה שמטרת החוק צומצמה להכרה ב"חשיבות לימוד התורה" בלי מטרה של שוויון בשירות. לדבריה, "נותרה למעשה מטרה אחת בלבד בלעדית: יצירת מנגנון מיוחד להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם בשל אי-מילוי חובת התייצבות. הסדר זה מונע הליכים משפטיים ומעניק חסינות מסנקציות פליליות, בעוד שסנקציות אלה נותרות בעינן כלפי הציבור הכללי". היא מזכירה שבג"ץ קבע מפורשות שאין להפלות עוד בשירות צבאי בין תלמידי ישיבות ליתר האוכלוסייה.
לדבריה, הצעת החוק מבקשת למסד מצב של "אכיפה סלקטיבית פסולה שבית המשפט ביקר בחריפות וקבע שהיא מגלמת פגיעה קשה בשלטון החוק ובעיקרון שלפיו כל הפרטים שווים בפני החוק". עוד קבע בית המשפט ש"הפליה באשר ליקר מכל, החיים עצמם, היא הקשה בהפליות". היא מציינת שעבירת ההשתמטות והעריקות "מתעצמת שבעתיים בעת מלחמה, אז נתפסת ההיעדרות כפגיעה קשה בערך הגנת המולדת". פרנקל שור מציינת שהפטור ממעצר יינתן גם אם תלמיד הישיבה עובד במקביל ללימודיו.
פרנקל שור מגלה שבשל ההסדר המאריך אוטומטית את תוקפם של חוקים זמניים (הוראות שעה) בתקופת בחירות, תוקף הוראת השעה בפועל יהיה שלושה חודשים לאחר הבחירות, כלומר עד 27 ינואר 2027, ומדובר בפועל בשבעה חודשים.
היא מזכירה את העמדה שהביעה בתחילת הדיונים בחוק לפיה "קיים חשש שמדובר בהצעת חוק שיכולה להוות את הבסיס לחוק גיוס עתידי כמעין 'מיני חוק גיוס' שנועד לתת מענה בפועל לשאלת מעמדם של בני הישיבות – הן בטווח המיידי והן בראייה צופה פני עתיד".
