סגור

דעה
לדאוג לפליטים מאוקראינה גם ביום שאחרי

על אף שראוי להעביר ביקורת על המתווה שגובש, אין לזלזל בהגנה הזמנית שישראל החליטה להעניק לפליטים האוקראינים. עם זאת, המדינה צריכה לחשוב גם על היום שאחרי ולגבש מדיניות הכוללת זכויות סוציאליות לאותם פליטים – בבריאות, ברווחה ובתעסוקה

בימים האחרונים, כשכל העולם צופה בחרדה במראות המלחמה באוקראינה, רבו הקולות שקראו לישראל לפתוח את שעריה בפני הנסים על נפשם ולהעניק להם מקלט והגנה בישראל. שר החוץ לפיד הצהיר ש"ישראל תהיה חלק ממאמץ הסיוע הכלל-עולמי לתושבי אוקראינה. יש לנו חובה מוסרית, חובה היסטורית ומחוייבות ערכית להיות חלק מהמאמץ." ואכן, בהמשך להצהרת רשות האוכלוסין כי לא תפעל לגירושם של אוקראינים שחיים בישראל ללא אשרות בתוקף, החלה רשות האוכלוסין בגיבוש קריטריונים לכניסתם של אוקראינים וקליטתם בישראל.

הצטרפותה של ישראל למאמצים הכלל עולמיים לשאת בנטל ולקלוט את הפליטים היא מבורכת כשלעצמה. זאת, על אף שראוי להעביר ביקורת על המתווה שגובש, לרבות על ההבחנה בין פליטים יהודים ללא יהודים, על הדרישה להתחייב שלא להשתקע בישראל או על התניית הכניסה בקיומו של מזמין ובהפקדת ערבות. במצב של משבר הומניטרי וסכנת נפשות – יש להסיר את כל החסמים ולפתוח את שערי המדינה בפני כל מי שהצליח להימלט על נפשו. בנסיבות הנוכחיות - כל שאלה נוספת, היא שאלה אחת יותר מדי.
1 צפייה בגלריה
מוסף שבועי 10.3.22 פליטים אוקראינים עוזבים את לבוב
מוסף שבועי 10.3.22 פליטים אוקראינים עוזבים את לבוב
פליטים אוקראינים עוזבים את לבוב. מי יספק סיוע נפשי להתמודדות עם הטראומות של ילדים שנעקרו מביתם?
(צילום: גטי אימג'ס)
והנה השבוע נמסר כי השרה איילת שקד כבר מודאגת. בדיון על היערכות המדינה לקליטת הפליטים מאוקראינה טענה שקד כי אם קצב הכניסה והקליטה הנוכחי יימשך, "נצטרך להתוות מדיניות". לדבריה, "אי אפשר להמשיך עם קצב כניסה כזה".
גם אנחנו ברופאים לזכויות אדם מודאגים. כמי שפועלים לקידום זכויותיהם של פליטים, מבקשי מקלט ומהגרים שחיים בישראל מזה מעל לשני עשורים, ומגישים להם סיוע רפואי היכן שהמדינה מסרבת לעשות כן; כמי שעדים למצוקות ההולכות והגוברות של מי שנסו על נפשם וזכו להגנה קבוצתית בישראל אך עדיין חיים בה מעל לעשור כשהם משוללי זכויות – כניסתם המבורכת של פליטי אוקראינה מעוררת בנו לא רק התרגשות, כי אם גם חששות. בעיקר חששות מ"היום שאחרי".
ההגנה הזמנית, הקולקטיבית, שהחליטה להעניק ישראל לאוקראינים מגנה עליהם מפני הרחקה לאיזור הסכנה, ומאפשרת להם לשהות כאן בישראל כדין, לתת מעט יציבות לחיים שהתערערו באחת, ששבריריותם נחשפה בין ליל כמעט. אין לזלזל בצעד הזה. ועדיין, בהגנה הזו, כשלעצמה, אין מספיק: היא מאפשרת לפליטים לשהות כאן – אך האמנם תאפשר להם לחיות בקרבנו בכבוד?
בימים האחרונים אנחנו מודאגים: מה יהא על אותו קשיש שברח מקייב והצליח להתאחד עם משפחתו בישראל, לכשיזדקק לחידוש התרופות לסוכרת שאותן עליו ליטול באופן סדיר? היכן תקבל אוקראינית הרה שברחה מחרקוב מעקבי היריון בישראל, בהיעדר ביטוח רפואי או כל אפשרות לרכוש ביטוח פרטי שיסכים לכסות את השירותים הנדרשים? מי יספק סיוע נפשי להתמודדות עם הטראומות של ילדים שנעקרו ממיטתם החמה ונדרשים כעת להסתגל לביתם החדש? ומי יאפשר לנמלטים על נפשם שנמצאו בעיצומם של טיפולים אונקולוגיים לזכות כאן בטיפול הנדרש?
צודקת השרה שקד. על מדינת ישראל להתוות מדיניות, ולאלתר. על ישראל להרחיב ולעבות את סל הזכויות והשירותים שלהם זכאים מי שנמלטו וזכו כאן להגנה מפני הרחקה. לא ניתן להניח ש"יהיה בסדר" ושאותו קשיש יצליח, איכשהו, לרכוש תרופות באופן סדיר, שחולת הסרטן תזכה בטיפולי חמלה, או שהפעוטות יקבלו תמיכה מארגוני החברה האזרחית. התמורות בעולם מחייבות גם את ישראל לחשב מסלול מחדש ביחס למדיניות הקליטה של פליטים, ובפרט ביחס לטיב ההגנה שהיא מעניקה להם.
על ישראל להתמודד באומץ עם האתגרים החדשים שניצבים בפתחה, ולגבש מדיניות הכוללת זכויות וסעדים סוציאלים – בבריאות, ברווחה ובתעסוקה. רק כך ניתן יהיה להבטיח את שלומם של הפליטים בישראל. רק באופן הזה אכן תינתן להם הגנה.
ד"ר זואי גוטצייט היא מנהלת המרפאה הפתוחה ע"ש בלה קאופמן בעמותת רופאים לזכויות אדם