"מבצע שאגת הארי הביא להמון נפגעי פעולות איבה"
אזרחים רבים שנפגעו במלחמה מול איראן אינם מודעים למסלולי הפיצוי המגיעים להם, החל מפציעות בדרך לממ"ד ועד לנזקים נפשיים שמתגלים באיחור. עורכת הדין אימבר גולן פרטוש מסבירה כיצד לפעול מול הבירוקרטיה כדי למצות את הזכויות
בשוך הטילים (לפחות נכון לעכשיו), החברה הישראלית החלה לנקות מעצמה את האבק ולטפל בפצעים הרבים שלה. לאחר גלי השיגורים הרבים שחוותה ישראל במלחמה מול איראן, המון אנשים בישראל מתמודדים לא רק עם נזקי רכוש, אלא גם עם השלכות פיזיות ונפשיות.
רבים מהם עשויים להיות זכאים להכרה כנפגעי פעולות איבה, גם אם לא נפגעו ישירות מהדף או מרסיסים. כדי להבין לעומק את הקריטריונים המשפטיים והבירוקרטיים להכרה זו, פנינו לעו"ד אימבר גולן פרטוש, הבעלים של משרד עורכי דין אימבר גולן פרטוש, משרד מוביל בתחום נזקי הגוף והביטוח הלאומי.
פגיעות פיזיות בעקיפין וזכויות כספיות
מה זה בכלל נפגע פעולות איבה?
עו"ד גולן פרטוש: "נפגע פעולות איבה הוא אדם שנפגע פיזית או נפשית כתוצאה מפעולת טרור נגד מדינת ישראל ותושביה. מעשה כזה יכול להיות פיגוע, וכמובן יכול להיות גם מבצע או מלחמה, כמו שאגת הארי. ההגדרה של פגיעה, כולל גם פגיעה עקיפה: כלומר לא רק פגיעה ישירה מטיל או פיגוע, אלא גם חבלה שנגרמה בזמן ריצה למרחב מוגן בעת אזעקה. יתרה מכך, החוק בישראל מכיר גם באנשים שפיתחו נזק נפשי ממשי, כגון חרדה או טראומה, עקב חשיפה לאירוע ביטחוני. כדי לממש זכויות ולקבל פיצויים, הנפגע נדרש להוכיח קשר סיבתי בין האירוע לנזק שנגרם לו, ולקבל אישור הכרה מהמוסד לביטוח לאומי".
במלחמה ראינו המון אנשים רצים למקלטים. מי שנפגע בזמן שהוא רץ למקלט, הוא נפגע איבה?
עו"ד גולן פרטוש: "כן, אדם שנפצע בזמן מנוסה למרחב מוגן בעקבות אזעקה עשוי להיות מוכר כנפגע איבה. החוק מכיר בפגיעות שאירעו בשגגה, בנסיבות שבהן היה מקום לחשש סביר שתבוצע פעולת איבה. הריצה למרחב המוגן היא תגובה ישירה לאיום הביטחוני, ולכן פציעות כמו שברים, נקעים או חבלות הנגרמות כתוצאה מנפילה בדרך לממ"ד עשויות לזכות בהכרה".
איך מוכיחים פגיעות כאלה?
עו"ד גולן פרטוש: "במקרים אלו יש חשיבות רבה לתיעוד של הפגיעה בזמן אמת, ולפנייה מתועדת לקבלת טיפול רפואי. הערכאות מייחסות משקל ראייתי לרישום הרפואי הראשון המתעד את תלונת הנפגע. אם מציינים בפני הצוות המטפל כי הנפילה התרחשה עקב ריצה למקלט, אז תהיה לנו תשתית ראייתית טובה לקשר סיבתי".
מה מקבל מי שהוכר כנפגע איבה?
"הפיצוי הכספי נגזר מאחוזי הנכות שקובעת הוועדה הרפואית בביטוח לאומי (פעולות איבה מוגשות לביטוח לאומי, ומאושרות על ידי משרד הביטחון). דרגת נכות קלה של עד 9 אחוזי נכות, אינה מזכה בתגמול כספי אלא בטיפול רפואי בלבד הקשור לפגיעה. דרגת נכות של 10 עד 19 אחוזים מזכה במענק נכות חד פעמי, שגובהו נע בין עשרות למאות אלפי שקלים, בהתאם לאחוז הספציפי שנקבע (מדובר במספרים קבועים, שאינם נגזרים מהשכר של הנפגע) נכות בשיעור של 20 אחוזים ומעלה מזכה את הנפגע בקצבה חודשית קבועה לכל החיים ובסל הטבות נלוות רחב הכולל מענקים שנתיים וסיוע בשיקום".
מה קורה כאשר הפגיעה מתרחשת בזמן העבודה או בדרך אליה?
"אם הפגיעה הייתה בדרך לעבודה, יש כאן מצב כפול: גם פגיעת איבה, וגם תאונת עבודה. חשוב לדעת כי החוק אוסר על כפל קצבאות בגין אותו אירוע. הנפגע נדרש להפעיל את זכות הבחירה ולהחליט באיזה משני המסלולים ברצונו לנהל את התביעה. בעוד שמסלול נפגעי איבה מעניק קצבה קבועה על פי חוק, מסלול נפגעי עבודה נגזר מגובה השכר של הנפגע לפני הפציעה. במצבים כאלה מוטב לעשות חושבים עם עורך דין שעוסק בתחום, כדי להבין את המסלול המתאים באותו מקרה".
פגיעות נפשיות ופעולות איבה
הרבה פעמים אנחנו שומעים על נפגעי חרדה. בכלל, נראה שכולנו קצת היינו בחרדות סביב המצב הזה. מתי הנזק הנפשי הזה מקנה זכויות כנפגעי פעולות איבה?
עו"ד גולן פרטוש: "פגיעה נפשית כגון חרדה או הפרעת דחק פוסט טראומטית אכן יכולה להיות מוכרת כפגיעת איבה; כדי לבסס קשר סיבתי לאירוע, המערכת מחפשת רצף טיפולי עקבי. מעבר לכך, לא מספיק להציג אבחנה פסיכיאטרית, אלא יש להוכיח פגיעה תפקודית ממשית בתחומי החברה והתעסוקה. לצורך כך ישנה חשיבות לאיסוף ראיות תפקודיות ועדויות צד שלישי, כמו מכתבים ממעסיקים או בני משפחה, המתארים את הקושי בניהול סדר יום בסיסי בעקבות האירוע".
אם ראיתי אזעקות בטלוויזיה וקיבלתי טראומה או חרדה. זה הופך אותי לנפגע איבה?
עו"ד גולן פרטוש: "האמת שגם אם החרדה נגרמה ישירות מהמצב, זה לא מספיק. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה דורש קשר ישיר וממשי לאירוע. כדי להיות מוכר כנפגע חרדה או טראומה מאירוע איבה, האדם נדרש להיות נוכח פיזית באזור הסכנה. למשל, לשהות במקום שבו הופעלה אזעקה והוא נאלץ לרוץ למרחב מוגן, או להיות בזירת נפילה או פיגוע.
'חשיפה משנית' כלומר, צפייה באירועי טרור או מלחמה דרך אמצעי התקשורת (טלוויזיה, רשתות חברתיות, רדיו) אינה עונה על ההגדרה של פגיעת איבה. מצב של חרדה או מתח שנוצר עקב המצב הביטחוני הכללי וצריכת חדשות, אינו מזכה בהכרה רשמית ובקצבאות במסלול הזה".
התקופה שבין הפגיעה להכרה
מה עושה אדם שאינו מסוגל לעבוד מיד לאחר הפגיעה, אבל עוד אין ועדה רפואית ואחוזי נכות?
עו"ד גולן פרטוש: "עבור תקופת ההמתנה לוועדה הרפואית, החוק מעניק גלגל הצלה הנקרא תגמול טיפול רפואי, המוכר בראשי התיבות תט"ר. אם הנפגע אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה או הטיפולים, הוא זכאי לתגמול חודשי המשמש כמשכורת חליפית לתקופה של עד 9 חודשים מיום הפגיעה. מומלץ להגיש את הבקשה לתט"ר מיד עם קבלת ההכרה העקרונית מהרשות המאשרת במשרד הביטחון כדי להבטיח רצף הכנסה".
מהי מגבלת הזמן להגשת תביעות מסוג זה?
"חשוב להדגיש כי בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קיימת מגבלת זמן נוקשה של 12 חודשים מיום האירוע להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי על ידי עורך דין ביטוח לאומי. עיכוב מעבר לתקופה זו עלול להוביל לדחיית התביעה על הסף עקב התיישנות, גם אם הפגיעה מוצדקת ומתועדת. התיעוד הרפואי המוקדם ועמידה בלוחות הזמנים הם הבסיס למיצוי הזכויות המלאות מול המדינה. התיעוד הוא בסיס הראיות לכל תביעה עתידית. שמרו כל הפניה רפואית, קבלה על טיפולים, תרופות ואישורי היעדרות ממקום העבודה, שכן המערכת המשפטית והוועדות הרפואיות נסמכות על אסמכתאות ברורות וכתובות. איסוף החומרים סמוך למועד האירוע יסייע בהמשך בהליך קביעת דרגת הנכות והזכאות לפיצויים".
מעוניינים לקבל ייעוץ בטרם פנייה לוועדה לביטוח לאומי? ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי דין אימבר גולן פרטוש. לשיחת ייעוץ: 077-804-3544
d&b – לדעת להחליט
