עוד חוזר הניגון: הממשלה תשתמש ב-57% מכספי קרן העושר לצרכים סקטוריאליים
מתוך 236 מיליון שקל שתזרים השנה קרן העושר לאזרחי ישראל לתקציב, 135 מיליון יופנו למוסדות תורניים, מרכזי מורשת וגרעינים חינוכיים. בניגוד למטרות המפורשות בחוק, רק 15 מיליון שקל יוקצו לאנרגיה מתחדשת ו-30 מיליון לתעסוקה בנגב. זו השנה השלישית ברציפות שהממשלה מקצה את רוב כספי הקרן למטרות סקטוריאליות
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ מבקש שוב לבצע שימוש בכספי קרן העושר לאזרחי ישראל למען צרכים קואליציוניים. בשלוש השנים האחרונות מקפידה הממשלה לנצל את הסכום השנתי המוקצה לתקציב המדינה מכספי קרן העושר לצרכים סקטוריאליים שונים, וכך גם כעת, למרות הביקורת הציבורית והמשפטית החוזרת בעניין. לפי הצעת התקציב שהוגשה השבוע לכנסת, הקרן לאזרחי ישראל תזרים השנה 236 מיליון שקל לתקציב, והממשלה תשתמש ב-135 מיליון שקל מתוכם (57%) לצרכים סקטוריאליים. כך למשל, הקרן שמטרתה לדאוג לדור העתיד, תממן השנה גרעינים חינוכיים תורניים ברחבי הארץ: ״קבוצות משפחות של אנשי תורה וחינוך המתיישבים ביישוב כדי להקים בית מדרש ללימודי יהדות להתעוררות בישוב וקידום תחומי חינוך מתוך השקפת עולם יהודית״.
בזמן ש-60 מיליון שקל יוקצו לשדרוג תשתיות במוסדות תורניים ״המעודדים שירות צבאי״, 25 מיליון שקל לבינוי, פיתוח או שיפוץ מרכזי מורשת ״לחיזוק הזהות והקשר של העם ותושבי המדינה לארץ״ ו-50 מיליון נוספים יוקצו לגרעינים תורניים, מכינות אופק, כפרי סטודנטים וקבוצות מחנכים, דווקא המטרות המצוינות באופן מפורש בחוק ככאלו שעל הממשלה לקדם יתוקצבו בסכומים נמוכים. כך יוקצו 15 מיליון שקל בלבד לקידום אנרגיה מתחדשת בים ו-30 מיליון שקל לקידום תעסוקה בנגב. לצד אלה, הקרן תקצה 30 מיליון שקל למרכזי שיקום למשרתי מילואים עם פוסט טראומה, 10 מיליון שקל לקירוי מגרשי ספורט ו-15 מיליון שקל למרכזי יום למטופלי טראומה.
זו השנה השלישית שבה מקצה הממשלה סכומים לשיפוץ ובינוי מבני חינוך, למרות הערות חוזרות ונשנות של הייעוץ המשפטי לכנסת, לפיהן אין הלימה בין מימון מטרות הזוכות בין כה למימון של תקציב המדינה, וכי מימון חוזר של מטרות זהות משנה לשנה מחמיץ אף הוא את מהות החוק.
מדי שנה, מוטלים היטלים מיוחדים על רווחי חברות הגז המוקצים לקרן ממשלתית ייעודית. המטרה: מניעת נזקים כלכליים שעלולים להיגרם כתוצאה מפיתוח שדות הגז (׳המחלה ההולנדית׳, תופעה שבה גילוי משאב טבע משמעותי, כמו גז או נפט, גורם לפגיעה בענפי ייצור ויצוא אחרים), הבטחת השלכות כלכליות חיוביות לשיפור רווחת האזרחים וחלוקה בין דורית של רווחי הגז, כדי לוודא שהרווחים הנובעים מניצולו של המשאב המתכלה, לא מתקבלים על ידי דורות אחדים בלבד.
חוק הקרן לאזרחי ישראל, שנחקק ב-2014, קובע כי “סכום ההקצאה השנתי” של הקרן לתקציב המדינה יהיה 3.5% מסך ההכנסות של הקרן במועד הקובע. סכום ההקצאה השנתי מועבר לאוצר המדינה לשימוש במטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, ואילו סעיף 38(ד) לחוק קרן לאזרחי ישראל מחייב את הממשלה לצרף להצעת ההקצאה השנתית את “הסכום המוקצה למחקר ופיתוח וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה” ואת “הסכום המוקצה לעידוד תעסוקה בנגב״.
בשנים האחרונות ביקש סמוטריץ׳ להקצות 0 שקלים לאנרגיה מתחדשת ולתעסוקה בנגב, ונימק זאת בכך שהחוק מאפשר לו להגיש מסמך מפורט בו הוא נוקב בסכום 0. ביקורת משפטית נמתחה על כך שוב ושוב, ולבסוף בשנה שעברה הצליחו חברי הכנסת לאלץ את הממשלה להקצות 20 מיליון שקל לקירוי מגרשי ספורט בפאנלים סולאריים ותמיכה באנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות, ו-20 מיליון שקל נוספים לפיתוח חדשנות ומתחמי עבודה משותפים בנגב ובגליל.
