למרות התנגדות גורמי המקצוע: ועדת הכלכלה אישרה את רפורמת הרדיו של קרעי
במסגרת הרפורמה, שאושרה ברוב של חמישה מול שניים, הזיכיונות של תחנות הרדיו האזוריות יוארכו עד 2033 ללא תמורה; לאחר מכן תחנות הרדיו האזוריות יוכלו לשדר בפריסה ארצית; שינוי שהוכנס להצעה ברגע האחרון מחליש את ההגנה על השידור הציבורי
למרות התנגדות גורמי המקצוע במשרד התקשורת ואגף התקציבים באוצר, ולאחר שורה של דיונים סוערים, ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן (ליכוד) אישרה היום ברוב של חמישה תומכים מול שני מתנגדים את רפורמת תדרי הרדיו שהוביל שר התקשורת שלמה קרעי (ליכוד). מדובר במעבר ממשטר של זיכיונות לתחנות רדיו אזוריות-מסחריות למשטר רישיונות (ל-18 שנה) לשידורי רדיו פרטיים בפריסה ארצית ללא הגבלה גיאוגרפית, החל משנת 2033. עד לתקופה זו יוארכו הזיכיונות של התחנות האזוריות הקיימות, ללא תמורה. כעת צפויה הצעת החוק, שקודמה במסגרת של הצעת חוק פרטית של כמה חברי כנסת, לעלות להצבעה לקראת אישורה בקריאה שנייה ושלישית.
הבוקר פרסם כלכליסט את עיקרי חוות הדעת המקצועית של משרד התקשורת. במסמך שחיבר סמנכ"ל השידורים במשרד אביתר גוטמן, הוא הצביע על "קשיים מהותיים, משפטיים ומקצועיים" ברפורמה, והזהיר כי אינה נשענת על עבודת מטה מקצועית מלאה ותשתית עובדתית מספקת, למרות ההשלכות ארוכות הטווח שלה על מבנה שוק הרדיו בישראל.
גוטמן כתב כי ההסדרים הכלולים ברפורמה עלולים דווקא לעכב את פתיחת שוק הרדיו לתחרות ונותנים יתרון כלכלי ורגולטורי לתחנות הרדיו האזוריות הקיימות על פני שחקנים חדשים באופן לא מידתי ולא שוויוני. הוא גם ביקר באופן חריף את הארכת הזיכיונות האוטומטית והגורפת לתחנות הקיימות לתקופה ארוכה אף שהיא "אינה מוצדקת מבחינה כלכלית". בנוסף, הוא העלה חשש כבד מפני "פוליטיזציה של הרגולציה בתחום המדיה" באופן חלוקת רישיונות ותדרי הרדיו בהשפעה ישירה של השר על המכרזים שיתפרסמו. זאת על רקע הסמכות שהצעת החוק מקנה לו לקבוע לגבי כל מכרז אם הזוכה ייבחר על פי ההצעה הכספית הגבוהה ביותר או על פי קריטריונים של ידע וניסיון מקצועיים. במסמך נכתב כי לעמדת גורמי המקצוע במשרד התקשורת הצעת החוק מחייבת "שינוי או למצער בחינה נוספת טרם השלמת הליך החקיקה".
בדומה לגורמי המקצוע במשרד התקשורת, גם באגף התקציבים במשרד האוצר התנגדו להצעת החוק בנוסחה הנוכחי, וזועמים על כך שהיא אושרה למרות חוות הדעת המקצועיות. בין השאר בשל הענקת הטבה משמעותית לבעלי תחנות הרדיו האזוריות הקיימות, רבים מהם מקורבים לליכוד או לקרעי – הארכת זיכיונות אוטומטית למשך 7 שנים עד שנת 2033, ללא תשלום, תחרות או מכרז, וזאת לתקופת הביניים עד שיפורסמו מכרזי הרישיונות החדשים.
על רקע זה, במהלך הדיון היום בוועדה, ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) אמרה כי "הבעיה שלי היא ההארכה הגורפת של הזיכיון לכולם עד 2033. אין סיבה לתת את המתנה הזו לכולם אלא אם זה פוליטי". היו"ר ביטן אמר בתגובה כי בגלל הקורונה נתנו לתחנות האזוריות הארכה של 4 שנים, בעוד שגם המלחמה פגעה בהכנסותיהן, והן לא זכו לפיצוי בגינה, ולכן "בוצע יישור קו"; בנוסף לדבריו, יש צורך בזמן היערכות משמעותי לקראת פרסום המכרזים לרישיונות לתחנות מסחריות-ארציות. ביטן אמר עוד כי הרדיו האזורי הצליח מבחינת האזנה ותוכן השידורים, אבל פחות הצליח מבחינה כספית, וההצעה מעניקה לו סיוע וכן מביאה רפורמה מסוימת ברדיו הארצי, כדי שתהיה תחרות לרשת ב' וגלי צה"ל.
כפי שנחשף הבוקר בכלכליסט, לקראת ההצבעה היום הוכנסה להצעת החוק מילה בעלת פוטנציאל פגיעה בשידורי הרדיו הציבוריים. משאב התדרים הרי מוגבל, ויישום הרפורמה ומתן תדרי רדיו ארציים לגורמים פרטיים עלולים לדרוש גריעת תדרים המשמשים כיום את תאגיד השידור הציבורי כאן 11 ואת גל"צ. בהצעת החוק המקורית היה סעיף שקבע כי ייאסר לגרוע תדרים מגוף משדר אם הדבר יפגע בשידוריו, בהיקף פריסתם או באיכות קליטתם; אלא שבחטף הוכנסה ביום רביעי האחרון לסעיף הזה מילה אחת קטנה - "ממשית". כך שהנוסח החדש קובע, שגריעת התדרים תיאסר רק אם תתקיים "פגיעה ממשית" בשידוריו. מדובר בנוסח שמביא ל"ריכוך" ההגנה על השידור הציבורי ופתיחת פתח מסוכן להעברת תדרים מהתאגיד וגל"צ, שנואות נפשו של קרעי, לידיים פרטיות בנימוק שהפגיעה אינה ממשית.
בהקשר לכך אמר היום בדיון מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי, גולן יוכפז, כי התאגיד מוכן להשתתף בפעילות לגיוון ותחרות בשידורי הרדיו, אך מתנגד לביטוי "פגיעה ממשית", שצפוי להוביל לפגיעה בו. היו"ר ביטן אמר לו: "ראיתם את הסרט 'כל הפחדים כולם'? לפעמים הפחדים עושים בעיות. אם ועדת התדרים תקבל החלטה לא הגיונית שתפגע בכיסוי אפשר יהיה לטעון נגד זה בבית משפט". יוכפז ניסה להשיב אותו למציאות היום-יומית, שבה הממשלה ושר התקשורת לא בוחלים באמצעים לפגוע בשידור הציבורי וענה לו: "התשובה לא יכולה להיות שאנחנו פרנואידים, הלוואי שהיינו פרנואידים".
בהצעה הסופית שאושרה נקבע כי החל מ-1 בינואר 2033 ניתן יהיה לשדר בישראל רדיו מסחרי ללא מגבלה גיאוגרפית, בדומה לתחנות הארציות הקיימות כיום רק בשידור הציבורי. הרפורמה, כאמור, תעביר את שידורי הרדיו המסחרי ממשטר של זיכיונות, לרישיון שיינתן לתקופה אחת של 18 שנה, וכל הרגולציה הקיימת על המורשים לשידורים, כמו הגבלות על תוכן, יחולו על בעלי הרישיונות החדשים. המכרז הראשון צפוי להתפרסם שלוש שנים לפני פקיעת תוקף הזיכיונות, שכאמור יוארכו עד 2033, והוא יתפרסם אם ועדת התדרים תמצא שיש אפשרות להקצות תדרים לשתי תחנות שישדרו ללא הגבלה גיאוגרפית.
בנוסף נקבע מנגנון שבו הרשות השנייה תבחן את עמידת התחנות בדרישות החוק אחת לשש שנים בתקופת הפעילות. עוד נקבע, כאמור, כי המכרזים לקבלת הרישיונות יוכלו להתבסס לא רק על גובה התשלום למדינה, אלא גם על מדדי איכות וניסיון – אותו סעיף שנותן לשר התקשורת כוח רב. שר התקשורת יוכל לקבוע זאת בתקנות, לפי הצעת מועצת הרשות השנייה או בהתייעצות איתה ועם רשות התחרות ובאישור ועדת הכלכלה. התקנות יובאו לאישור ועדת הכלכלה לפחות 9 חודשים לפני פרסום המכרז הראשון. אם לא יותקנו תקנות בידי השר הסמכות תעבור למועצה, ואם יהיו עוד מכרזים השר יוכל לעשות שימוש בסמכותו להתקין תקנות.
ח"כ סימון דוידסון וח"כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד) נימקו 392 הסתייגויות להצעת החוק, אולם הסתייגויותיהם נדחו. לאחר מכן נדחו גם הסתייגויות שהגישו המחנה הממלכתי והעבודה – והצעת החוק אושרה בהצבעה.
