"רפורמת קרעי תעניק יתרון כלכלי לבעלי תחנות הרדיו האזוריות"
במסמך חריף לוועדת הכלכלה מזהירים גורמי המקצוע במשרד התקשורת מפני פוליטיזציה ברפורמת תדרי הרדיו של השר שתעלה היום להצבעה • הם מבקרים את ההטבות לבעלי התחנות האזוריות הקיימות ואת הרחבת סמכויות השר במכרזים • וגם: המילה שהכניס ברגע האחרון קרעי בהצעת החוק, עם פוטנציאל פגיעה נוסף בתאגיד
ערב ההצבעה שאמורה לקיים היום ועדת הכלכלה על רפורמת תדרי הרדיו שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי, גורמי המקצוע במשרדו מעלים חשש כבד מפני "פוליטיזציה של הרגולציה בתחום המדיה" באופן חלוקת רישיונות ותדרי הרדיו בהשפעה ישירה של השר. בנוסף הם מעלים "קשיים מהותיים, משפטיים ומקצועיים" ברפורמה ומזהירים שהיא אינה נשענת על עבודת מטה מקצועית מלאה ותשתית עובדתית מספקת, למרות ההשלכות ארוכות הטווח שלה על מבנה שוק הרדיו בישראל, וכן טוענים שהסדרים הכלולים ברפורמה עלולים דווקא לעכב את פתיחת שוק הרדיו לתחרות.
את הדברים מנסח באופן חריף אביתר גוטמן, סמנכ"ל השידורים במשרד התקשורת, במסמך שהגיש לוועדת הכלכלה בשבוע שעבר, שכבר קיימה כמה דיונים בנושא. הוא כותב שלעמדת גורמי המקצוע במשרד, הצעת החוק מחייבת "שינוי או למצער בחינה נוספת טרם השלמת הליך החקיקה".
מדובר באחד המהלכים המרכזיים שמקדם קרעי בשוק התקשורת, והוא בעל פוטנציאל מצד אחד להיטיב עם תחנות רדיו אזוריות, ומנגד לפגוע בתחנות הרדיו של תאגיד השידור הציבורי (כאן 11). הסיבה: הרפורמה הזו מבקשת לחולל שינוי מבני עמוק בשוק הרדיו באמצעות מעבר ממשטר של זיכיונות אזוריים לתחנות רדיו פרטיות למשטר של רישיונות לשידור רדיו ללא הגבלה גיאוגרפית. כלומר, תחנות הרדיו הפרטיות אשר יזכו במכרזים יקבלו רישיונות לשידור ארצי מסחרי, בשונה מהמצב כיום שבו הן משדרות לאזורים מתוחמים ומוגבלים.
וכמובן, כאשר משאב התדרים מוגבל – יישום הרפורמה ומתן תדרי רדיו ארציים לגורמים פרטיים עלול לדרוש גריעת תדרים המשמשים כיום את התאגיד ואת גל"צ הציבוריים. על רקע זה, בהצעת החוק המקורית היה סעיף שקבע כי ייאסר לגרוע תדרים מגוף משדר אם הדבר יפגע בשידוריו, בהיקף פריסתם או באיכות קליטתם. אלא שבחטף, לקראת ההצבעה היום, הוכנסה ביום רביעי לסעיף הזה מילה אחת קטנה - "ממשית". כך שהנוסח החדש קובע, שגריעת התדרים תיאסר רק אם תתקיים "פגיעה ממשית" בשידוריו. מדובר בנוסח מעורפל שניתן לפירוש ש"יתיישר" עם עמדת השר - ולשינוי עשויות להיות השלכות משמעותיות, כפי שמזהירים גורמים בענף. לדבריהם, מדובר ב"ריכוך" ההגנה על תאגיד השידור ופתיחת פתח מסוכן להעברת תדרים מהשידור הציבורי לידיים פרטיות בנימוק שהפגיעה אינה ממשית.
קרעי סוגר תחנות רדיו של התאגיד, בעלי תחנות פרטיות תורמים לפטרון שלו
תחקיר כלכליסט מצא שעם התורמים לישיבתו של הרב מאיר מאזוז, הפטרון הפוליטי של שר התקשורת שלמה קרעי, נמנו בעלי תחנות רדיו אזוריות דוגמת צבי עמאר, צבי שלום ויוסי סבן. קרעי מקדם את סגירת תחנות הרדיו של התאגיד, שתשחרר תדרים ארציים ותקציבי פרסום גדולים לתחנות רדיו פרטיות. קרעי: "ניסיון להלביש על השר מניעים זרים"
לכתבה המלאה
אותן ידיים פרטיות אלה בעלי תחנות הרדיו האזורי אשר מקבלים ברפורמה הנוכחית צ'ופרים נאים. בין השאר הארכת הזיכיונות שלהם עד שנת 2033 ועדיפות בהתמודדות במכרזים שיפורסמו לקבלת רישיון לשידור ארצי. רבים מבעלי התחנות האזוריות כיום נחשבים מקורבים לליכוד ולקרעי, כמו דוד בן בסט (רדיו לב המדינה ורדיוס), יצחק מירילשווילי (רדיו קול חי וערוץ 14), צביקה שלום ויוסי סבן (רדיו דרום וגלי ישראל), צבי עמאר (רדיו קול ברמה) ואחרים. תחקיר כלכליסט מ־2025 חשף כי בעלי חלק מהתחנות (עמאר, שלום וסבן) תרמו מיליוני שקלים במצטבר לישיבת "כיסא רחמים" בראשות הרב מאיר מאזוז, שנפטר מאז, והיה הפטרון הפוליטי של קרעי.
נחזור לביקורת במסמך של גורמי המקצוע במשרד התקשורת. בין השאר נכתב לגבי ההארכה האוטומטית של כלל הזיכיונות הקיימים עד 2033 כהסדר ביניים עד פרסום המכרזים לרישיונות, שהיא מעניקה לבעלי התחנות הקיימות "יתרון רגולטורי וכלכלי למשך שנים נוספות, מבלי שניתנת לגורמים אחרים האפשרות להתמודד על אותם משאבים". הוא קובע שתקופה זו "אינה מוצדקת מבחינה כלכלית", אינה מידתית ופוגעת בשוויון. עוד נכתב ש־13 מתוך 17 הזכיינים מחזיקים בזיכיונם מעל ל־16 שנים, ולכן "קשה לראות כיצד ניתן להצדיק הארכה גורפת נוספת של כלל הזיכיונות מטעמי החזר השקעה".
גם לגבי מתן הרישיונות החדשים במכרז, ישנה במסמך ביקורת על התקופה שנקבעה – 15 שנה, עם אופציה להארכה בחמש שנים נוספות, ש"יוצרת בפועל הקצאה ארוכת טווח של משאב ציבורי מוגבל". הקצאה כזו, נכתב, יכולה להיות מוצדקת במקום שבו היא נדרשת לאפשר החזר השקעות משמעותיות בהקמת תחנות חדשות, אלא שלדברי גוטמן, "בהיעדר תשתית מקצועית מספקת, קיים קושי להעריך האם מדובר בהסדר מידתי המאזן בין צורכי ההשקעה של בעלי הרישיונות לבין השמירה על גמישות המדינה בניהול משאב התדרים". מתברר, שבנוסח החדש שיועלה להצבעה תוקנה תקופת הרישיון ל־18 שנה (בלי אופציית ההארכה).
אחת הביקורות החריפות ביותר במסמך נוגעת לסמכויות שמבקשת הצעת החוק להעניק לשר התקשורת בנוגע למכרזי הרדיו העתידיים – הוא יוכל לקבוע לגבי כל מכרז אם הזוכה ייבחר על פי ההצעה הכספית הגבוהה ביותר או על פי קריטריונים של ידע וניסיון מקצועיים.
במסמך מזהירים הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת ש"מדובר בהחלטה מהותית, שכן אופי עיצוב תנאי המכרז עשוי להשפיע על זהות הגורמים שיוכלו להתמודד ולזכות ברישיונות", ובעיקר מזהירים כי "מתן סמכויות כמוצע לשר בהתייחס למכרז ספציפי, באופן שהחלטתו עשויה להשפיע באופן ישיר על זהות בעלי הרישיונות שיזכו באותו המכרז עלולה ליצור חשש, ולו למראית עין, מפני פוליטיזציה של הרגולציה בתחום המדיה... תחום שבו לעצמאות הרגולטורית משקל ציבורי מיוחד". העמדה המקצועית של המשרד היא ש"ככלל, על המכרזים להתבסס על קריטריונים אובייקטיביים של מחיר".
עוד מזהיר גוטמן מפני יצירת חסם כניסה לשחקנים חדשים ללא ידע וניסיון קודם בתחום – "דרישת ניסיון נוקשה עלולה להפוך הלכה למעשה לחסם כניסה אנטי־תחרותי המגן על השחקנים הוותיקים", נכתב במסמך, שקורא לקחת בחשבון גם שיקולים של קידום התחרות והגיוון, באופן שיאפשר כניסת גורמים חדשים לשוק הרדיו.
"המסלול לבעלי הזיכיונות – פגיעה בעיקרון השוויון"
ביקורת נוספת היא כלפי "מסלול ייחודי לבעלי זיכיונות קיימים", במסגרתו הם יוכלו להגיש בקשה לקבלת רישיון חדש חלף הזיכיון שבידיהם. לדברי גוטמן, הדבר "פוגע בעיקרון השוויון שכן הוא יוצר מסלול רגולטורי נפרד המיועד לקבוצה מסוימת – בעלי הזיכיונות הקיימים – אשר אינו פתוח לציבור הרחב ובאופן מסוים אפילו מסלול עוקף של הרפורמה שהצעת החוק באה להסדיר".
גורמי המקצוע במשרד התקשורת אינם מתנגדים לרפורמה כשלעצמה, אולם מעלים כשלים רבים באופן ביצועה כפי שמוביל קרעי, כאשר גורמים בתחנות השידור הציבוריות מזהירים מכוונתו האמיתית: "קרעי מתעקש לקבע בחקיקה את מעורבות שר התקשורת בלקיחה של תדרים מהרדיו הציבורי ומתן תדרים לגורמים פרטיים. הוא משיג בכך הישג כפול: גם הלבנה של ההטבה למקורבים שהוא דוחף אליה זה תקופה ארוכה, וגם פגיעה בשידור הציבורי, שנוא נפשו. קרעי נאבק לסגירת גל"צ והתאגיד, ולאחר שלא הצליח, כעת, תחת אצטלה של שידורי רדיו ארציים לגורמים פרטיים הוא מתכוון להעביר תדרים מהשידור הציבורי לגורמים פרטיים".
