הסערה סביב כוונת הבנקים לעבור לדיוור דיגיטלי הסתיימה בהקמת צוות הידברות
הדיון בוועדת הכלכלה, שעסק בטיוטה שטרם פורסמה לציבור, חשף פער עמוק: בנק ישראל מבקש ליישר קו עם העולם ולשפר את השליטה של הצרכן בכספו בעזרת דיוור דיגיטלי, אך ח"כים והארגונים החברתיים מתריעים מפני "עיוורון פיננסי" ופגיעה בחלשים. היו"ר ביטן שלח את הצדדים לגבש פשרה בתוך חודש
הניסיון לקדם שינוי במדיניות הדיוור הבנקאי נתקל היום (ב') בהתנגדות מקיר לקיר בוועדת הכלכלה, עוד בטרם הבשיל לכדי הוראה מחייבת. הדיון, שעסק בכוונת בנק ישראל לאפשר בעתיד מעבר לדיוור דיגיטלי כברירת מחדל ("Opt-out"), הסתיים ללא הכרעה דרמטית אלא בהחלטה פרקטית של היו"ר דוד ביטן. ביטן, שהגדיר את היוזמה "ביצה שלא נולדה" - מאחר והטיוטה כלל לא פורסמה עדיין להערות הציבור, החליט על הקמת צוות עבודה מצומצם של חברי כנסת – אורי מקלב, יסמין סאקס-פרידמן ויבגני סובה – שינהל שיח ישיר מול בנק ישראל ואיגוד הבנקים ויגיש מסקנות בתוך חודש.
ההגדרה "ביצה שלא נולדה" אינה מקרית: המהומה הציבורית והפרלמנטרית התעוררה בעקבות טיוטה פנימית של בנק ישראל שהודלפה - לפני שהפכה לטיוטה סופית שמופצת להערות הציבור כנדרש. על הפרק עומדת סוגיה עקרונית: האם נכון לאפשר לבנקים להפסיק לשלוח מכתבים פיזיים ללקוחות ולהסתפק בדיוור דיגיטלי, אלא אם הלקוח יבקש אקטיבית אחרת? בבנק ישראל, שם בוחנים את המהלך עוד מימי הקורונה, רואים בכך צעד הכרחי של קדמה ומעוניינים לאפשר לבנקים לבצע אותו. עם זאת, בבנק מדגישים כי לא מדובר בשינוי קטגורי לכלל הצרכנים: הבנקים יידרשו להחריג אוכלוסיה מבוגרת או קבוצות אוכלוסיה נוספות, וייתכן שבנק ישראל אף יקבע רף גיל מסוים במסגרת ההוראה הסופית.
לשיטת בנק ישראל, בעולם שבו 90% מהפעולות מבוצעות בדיגיטל, הסתמכות על דואר שמגיע בעיכוב היא אנכרוניסטית ומזיקה ללקוח – למשל במקרה שבו הודעה על כניסה למינוס מגיעה לבית הצרכן כחודש לאחר מעשה, כשהריבית כבר נגבית. בבנק משוכנעים כי הדיגיטל מעניק ללקוח שליטה טובה יותר בזמן אמת, ואף מצביעים על לקחים מהמלחמה, שבה מפונים שלא היו מחוברים לשירותים דיגיטליים התקשו לשמור על קשר רציף עם כספם. גם מבחינת שיקולי פרטיות, ועל אף סיכוני הסייבר, בבנק סבורים כי דואר פיזי בתיבות פרוצות חשוף לא פחות לגניבת מידע. לצד זאת, עומדים גם השיקולים הסביבתיים של חיסכון בנייר ושינוע.
מנגד, חברי הכנסת והארגונים החברתיים הציגו בדיון חשש כבד ממה שהוגדר כ"עיוורון פיננסי". הטענה היא שמאות אלפי ישראלים: קשישים, עולים חדשים וחסרי אוריינות דיגיטלית – עלולים לאבד את הקשר היחיד שיש להם עם חשבונם אם יופסק הדיוור הפיזי. ח"כ אורי מקלב הבהיר: "לא ניתן לבנקים להחליט למי יש ולמי אין אוריינות דיגיטלית". נתונים שהוצגו על ידי עמותת "לובי המיליון" המחישו את הפער, עם צניחה בשימוש בדיגיטל בקרב עולים מבוגרים, עד כדי 28% בלבד בגילאי 75 ומעלה.
לצד החשש מניתוק, בלט בדיון איום הונאות ה"פישינג" (דיוג). חברי הכנסת הזהירו כי הרגלת הציבור לקבלת הודעות רשמיות במייל וב-SMS תשחק לידי נוכלים המתחזים לבנקים. כמו כן, הוצפו חששות מפגיעה כלכלית בדואר ישראל ובדפוס בארי, המדפיס חלק ניכר מהדואר הבנקאי, ומנגד הועלו טענות של איגוד הבנקים כי מדובר ב"קמפיין עסקי" שנועד לבלום התייעלות הכרחית. בסיכומו של דבר, הדיון שיקף את הפער שבין התכנון הרגולטורי לבין הרגישות הציבורית, וכעת נותר לראות כיצד תיראה עבודת הצוות המשותף ועד כמה הוא ישפיע על גיבוש ההוראה הסופית – לכשתפורסם.
