בג"ץ מהדק את טבעת הפיקוח על לימודי הליבה בחינוך החרדי
שר החינוך קיש פועל בכל דרך כדי להסתיר את המידע על היקף לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים, וזאת על מנת שלא לפגוע בתקציב שלהם. בג"ץ הורה למשרד החינוך להעביר לוועדת הביקורת ולחדו"ש את מלוא המידע בנושא
שתי החלטות של בג"ץ מהימים האחרונים עתידות להסיר את מעטה החשאיות שפרש שר החינוך יואב קיש על היקף לימודי הליבה בחינוך החרדי. קיש, ככל הנראה, מטרפד את מסירת המידע כדי שלא ניתן יהיה להפחית את התקצוב למוסדות החרדיים שמרמים בדרישות הליבה.
החלטה אחת של בג"ץ התקבלה בעתירת חדו"ש בנוגע להחלת פיקוח ואכיפה בנושא תוכנית הליבה. השנייה התקבלה בעתירת חברי הכנסת משה (קינלי) טור־פז ומיקי לוי לחייב את משרד החינוך לספק לוועדה לביקורת המדינה של הכנסת את המידע שביקשה בנושא אכיפת לימודי הליבה.
את ההחלטה בעתירת חדו"ש הוציא הרכב בג"ץ בראשות השופטת דפנה ברק־ארז. דיון בעתירה התקיים ביום שני שעבר. באופן חריג קיש מנע הגשת תגובה לעתירה לקראת הדיון ואסר על הפרקליטות להגיש את המידע שנאסף לגבי העמידה בתוכנית הליבה בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/5).
ביום שישי הוציא בג"ץ צו המורה למדינה להגיש עד 18 בינואר את המסמכים שמצויים בידיה לגבי שורה של סוגיות. אחת מהן היא מה כוללים לימודי הליבה שלהם מחויבים המוסדות שמפעילות רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס, והאם יש להם תוכנית ליבה נפרדת משל החינוך הממלכתי.
על פי חוק יסודות התקציב, רשתות החינוך זכאיות למימון בהיקף של 100% מהחינוך הממלכתי, כלומר מופלות לעומת כל חינוך פרטי אחר, בתמורה ללימודי 100% ליבה. אם יתברר שיש להן תוכנית ליבה נפרדת, הרי שמדובר בעשיית צחוק מהחוק. תוכנית ליבה מוגדרת כסך כל הידע, הערכים והמיומנויות המשותפים שהמדינה מעוניינת להקנות לכל התלמידים כדי ליצור מכנה משותף. תוכנית ליבה נפרדת היא למעשה קומבינה.
שאלה נוספת נוגעת לאופן החישוב של היקף לימודי הליבה לצורך בחינת העמידה בדרישות התקצוב. בין היתר, המדינה נדרשת להבהיר האם מתאפשרת החלפת מקצועות באחרים (שיטת האשכולות) וכן להתייחס לאופן שבו מובאים בחשבון הכשרתם של המורים המלמדים לימודי ליבה והיקף ההשתתפות בבחינות מדידה והערכה ארציות ובינלאומיות (מיצ"ב, PISA וכו').
"במשך שנים רבות המדינה משלמת סכומי עתק למוסדות חינוך שאמורים ללמד את מלוא לימודי הליבה, אבל לא עושים זאת", אמרה סמנכ"לית חדו"ש עו"ד יפעת סולל. "אחרי שנתיים של הליכים משפטיים והסתרה של שר החינוך, הגיע המועד שמסתיימת ההתחמקות. בחודשים הקרובים יהיו חייבים לקצץ משמעותית בתקציביהם אלא אם יתחילו ללמד לימודי ליבה כנדרש".
חברי הכנסת טור־פז ולוי הובילו סדרה של 14 ישיבות בוועדה לביקורת המדינה בנושא אכיפת לימודי הליבה בחינוך החרדי בעוד קיש עושה כל שביכולתו כדי למנוע מהם מידע.
בג"ץ הורה למשרד החינוך לספק להם עד 24 בינואר את כל המידע שביקשו. בין היתר מדובר ברשימה מלאה של מאות בתי הספר החרדיים שעברו ביקורת וכן רשימה מלאה של המוסדות שלא עברו ביקורת והסיבות לכך, רשימה מפורטת של המוסדות שאינם עומדים בדרישות באופן מלא או חלקי, ופירוט מלא ושלם של כלל הכספים שהושבו על ידי מוסדות ורשתות חינוך בגלל אי־עמידתם בהוראות הדין.
כמו כן משרד החינוך התבקש למסור רשימה מפורטת של כלל הפעולות שנעשו אל מול רשתות החינוך בני יוסף והחינוך העצמאי על מנת לוודא שאינן לוקחות כספים שלא כדין, ורשימה מפורטת על כל התשלומים העודפים שמשרד החינוך שילם למוסדות שדיווחו כי הם עומדים בכל דרישות הדין ומלמדים לימודי ליבה אבל התברר שאינם עומדים בכך. לדברי טור־פז, מדובר בניצחון שמצטרף להקפאת ההעברה הבלתי חוקית של הכספים לחינוך החרדי מ־25 בדצמבר.
מהמידע שבכל זאת נמסר לבג"ץ בשבוע שעבר בעתירה שלישית עולה כי 22 מוסדות קיבלו הודעה על סילוק מהרשתות בסוף השנה, 14 מרשת בני יוסף ו־8 מרשת החינוך העצמאי. זאת משום שלא היו מוכנים להתחייב ללמד לימודים אנגלית או מדעים.
ביום חמישי פרסמה המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי חוות דעת, לפיה "מתעורר חשש כבד שחלק מהמוסדות ברשתות החינוך החרדיות המפלגתיות מתוקצבים ביתר בניגוד לדין". עוד נכתב כי "לא ניתן להשלים עם מציאות שבה, חרף הפערים המהותיים שהתגלו, גיבוש תוכנית פיקוח ואכיפה אפקטיבית מתעכב פרק זמן ממושך". היא מדגישה שחובת העמידה בלימודי ליבה כוללת את שעות הלימוד עצמן, תכנים אחידים לכל המוסדות, הכשרת מורים, השתתפות במבחני מיצ"ב וחובות דיווח.
