סגור
משה מור יוסף
משה מור יוסף (צילום: אור אלכנברג)
בלעדי

ביה"ד דחה את תביעת משה מור יוסף נגד פסילתו למנכ"ל החברה למתנ"סים

המשנה למנכ"ל משרד הפנים ביקש לפסול את החלטת ועדת דותן שפסלה את מועמדותו לתפקיד בשל אי עמידה בתנאי הכשירות, אך בית הדין האזורי לעבודה בת"א דחה את תביעתו ואף הטיל עליו תשלום הוצאות של 15 אלף שקל; זאת בטענה כי מי שמוסמך לדון בכך הוא בג"ץ

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה אתמול (ה') את בקשתו של המשנה למנכ"ל משרד הפנים, משה מור יוסף, לפסול את החלטתה של ועדת דותן לבדיקת מינויים בכירים בחברות הממשלתיות לפסול את מועמדותו כמנכ"ל חברת המתנ"סים.
בית הדין הטיל על מור יוסף לשאת בהוצאות משפט של 15 אלף שקל של מי שכנגדם עתר מור יוסף: ועדת דותן, רשות החברות, שר החינוך יואב קיש, השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם, החברה למתנ"סים, וכן גלית וידרמן - שמונתה לבסוף כמנכ"לית החברה למתנ"סים.
ועדת דותן בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן פסלה ב-6 ביולי 2026 את מועמדותו של מור יוסף למנכ"ל החברה למתנ"סים בשל אי עמידה בתנאי הכשירות הניהולי הנדרש.
כפי שנחשף במרץ בכלכליסט, ש"ס פעלה לקידום מינויו של מור יוסף למרות דו"ח מבקר המדינה משנת 2020 שקבע כי "שיפץ" פרטים בקורות החיים שלו בעת שהתמודד בעבר לתפקיד מנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב והגליל.
מור יוסף טען בבית הדין האזורי כי בהחלטותיה של ועדת דותן נפלו פגמים משמעותיים וכי הוא עומד בתנאי הכשירות. בנוסף, דרש לאסור על קידום מועמדותה של וידרמן לכהונת מנכ"ל החברה למתנ"סים.
וידרמן, שנחשבת כמינוי מקצועי, נבחרה כבחירה שנייה על ידי ועדת האיתור לבחירת מנכ"ל שהקימה החברה למתנ"סים. זו בחרה בסופו של דבר במור יוסף לתפקיד המנכ"ל. קודם למינויה שימשה וידרמן כסגנית בכירה למנהל רשות החברות הממשלתיות.
המדינה הגישה שלשום לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית. המדינה טענה כי הסמכות העניינית לדון בהחלטותיה של ועדת דותן מוקנית לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.
הרכב בית הדין האזורי לתל אביב בראשות השופטת חופית גרשון יזרעאלי קבע כי "ועדת דותן היא ועדה סטטוטורית עצמאית, בראשות שופטת בדימוס, שהיא חיצונית ליחסי העבודה עילתו של הסכסוך אינה ביחסי העבודה אלא, בבחינת חוקיות ותקינות והפעלת סמכותה השלטונית".
עוד קבע בית הדין כי "חוק החברות הממשלתיות אינו מקנה במפורש סמכות לבית הדין לעבודה לדון בערעורים על החלטות הועדה. הביקורת השיפוטית הישירה על החלטות הוועדה לבדיקת מינויים מסורה לבג"ץ ולא לבית הדין לעבודה שאף אינו נהנה ממומחיות או מיתרון מקצועי בעניינים אלה ".