סגור
מבוגרים בהכשרה מקצועית
מבוגרים בהכשרה. בהיעדר מידע קשה לכוון את התוכניות למי שירוויח מהן (צילום: Anton Gvozdikov/Shutterstock)

1.4 מיליארד שקל על הכשרות מקצועיות, בלי לבדוק אם זה יעיל

מחקר של אוניברסיטאות הרווארד ות"א בדק 88 עמותות שעורכות הכשרות מקצועיות ומצא כי רק שלוש אוספות נתונים שיאפשרו להעריך את יעילותן. "מצב חמור שמונע להחליט איפה להשקיע"   

מערך ההכשרה המקצועית וההסבות המקצועיות של המגזר השלישי בישראל פועלת בצורה שלא מאפשרת בדיקה והערכה עצמית אמינות לשם התייעלות ושימוש נכון בתקציבי ענק. מתוך 88 עמותות שמפעילות הכשרות או מסייעות בהסבה והיקף הכנסותיהן כ־1.4 מיליארד שקל רק שלוש אוספות נתונים באופן שמאפשר להעריך את יעילותן ללא הטיות. כך עולה ממחקר משותף של בית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת תל אביב במסגרת פרויקט "ישראל וכלכלת האזור".
צוות המחקר מיפה את העמותות שפעילות בתחום ושהכנסותיהן 1.4 מיליארד שקל בשנה. 41.1% מההכנסות (576 מיליון שקל) מגויסים מהממשלה; 35.1% (שהם 491 מיליון שקל) מתרומות ו־23.8% (333 מיליון שקל) מהשתתפות התלמידים ומקורות אחרים. התוכניות של העמותות שונות זו מזו מאוד, מתמודדות עם חסמים שונים ומציעות תשובות שונות.
אלא שדו"חות ההשפעה של התוכניות מתמקדים במשתתפים ובדרך כלל ללא קבוצת השוואה. גם עמותות שמשוות לקבוצות אחרות לא התמודדו עם בעיית ההטיה, כלומר החשש שנבחרו מראש להשתתף אנשים שמתאימים יותר או אנשים חלשים יותר. התגלו רק שלוש עמותות שאיסוף הנתונים שלהן מאפשר להעריך את יעילות הפעילות שלהן.
את המחקר ערכו פרופ' רפאלה סדון, פרופ' אנליה שלוסר וד"ר נחומי יפה. מנהל הפרויקט החוקר שחר משולם והחוקרים ז'אק הירש וג'ונה ויינינגר.
לדברי החוקרים, "לוויתור על היכולת ללמוד יש מחיר: הארגונים מתקשים יותר לכוון את התוכניות למי שירוויח מהן, או לדעת אם אותם משאבים היו מועילים יותר במקום אחר. המחיר של החלטות שגויות מצטבר עם הזמן. תוכנית לא אפקטיבית יכולה להמשיך לקבל מימון. תוכנית שעובדת מצוין לקבוצה אחת עלולה להתרחב לאוכלוסיות שעליהן כמעט אין לה השפעה".
החוקרים מציינים כי הדבר חשוב במיוחד בישראל מפני שבעשורים הקרובים הערבים והחרדים יהיו חלק הולך וגדל מהאוכלוסייה בגיל העבודה. "ככל שיעבור הזמן, למציאת דרכים אפקטיביות לשלב אותן בתעסוקה תהיה השפעה גדלה על שוק העבודה הישראלי כולו", כתבו. לכן "היעדר ראיות על תוכניות העמותות חמור עוד יותר".
הם מציינים שקשה לאסוף מידע בדיעבד ולכן יש לשלב את איסוף הנתונים מראש בייחוד בתוכניות שמקבלות מימון ציבורי או פילנתרופי גדול.