סגור
אוניברסיטת בן גוריון
אוניברסיטת בן גוריון (חיים הורנשטיין)

המהפכה העדתית של הלמ"ס: תחל לפרסם את הפערים הכלכליים בין אשכנזים למזרחים

הסטטיסטיקן הראשי הודיע לאגודה לזכויות האזרח כי יתחיל לפרסם נתונים לפי מוצא עדתי הכוללים את הדור השלישי בארץ. המשמעות היא שלראשונה זה מספר עשורים יהיו נתונים עדכניים על הפערים בעוני, הכנסה ובהשכלה בין העדות השונות בישראל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) תתחיל לפרסם נתונים על בסיס מוצא עדתי הכוללים דור שלישי. המשמעות הציבורית של ההחלטה הסטטיסטית הטכנית הזו דרמטית משום שלראשונה אחרי שנים רבות יפורסמו נתונים שמודדים את הפער העדתי בחברה הישראלית. במילים אחרות: ההשפעה של ההחלטה על הדיון הציבורי יכולה להיות גדולה במקרים שתחשוף פערים גדולים וגם במקרים שתגלה שהם פחתו.
היום הלמ"ס מפרסמת נתונים לפי מוצא עדתי רק עד דור שני, דור שלישי (ילידי הארץ שהוריהם ילידי הארץ) מוגדרים כילידי ישראל. התוצאה היא שלנתונים לפי פילוח עדתי שפרסמה הלמ"ס לא היתה משמעות אמיתית. מדובר בנתונים רגישים כמו עוני, הכנסה, השכלה, מגורים בפריפריה ועוד. על רקע זה גם שורר ויכוח קבוע בציבוריות הישראלית עד כמה הפערים העדתיים עדיין תקפים ובאילו תחומים.
באמצע יולי פנתה עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח ללמ"ס בדרישה לאסוף, לפלח ולפרסם מידע על ישראלים לפי מוצא עדתי בדור השלישי. בפנייה טענה כי "המדיניות הנוכחית פוגעת באפשרות של חוקרים וקובעי מדיניות לקבל תמונת מצב מלאה ומדויקת על פערים סוציו-אקונומיים בהתאם למוצא של ישראלים בשלל סוגיות קריטיות. זאת חרף העובדה כי אתניות בחברה הישראלית היא משתנה מרכזי בריבוד חברתי, ביצירת פערים ובשימורם". לטענת בנדל, "התעלמות מכך מייצרת תמונה מעוותת, ולפיה תופעות שונות בחברה הישראלית נטולות הטיה אתנית. לכן מדיניות זו עומדת בניגוד למטרות הלמ"ס ואינה סבירה".
בתחילת אוגוסט ענה הסטטיסטיקן הלאומי יואל פינקל כי "בשנים האחרונות קיבלנו מספר פניות לפרסם נתונים בפילוח אתני. אנו מודעים לחשיבות הנושא והסוגיות המתלוות אליו, ומודעים לכך שאתניות בחברה הישראלית היא משתנה מרכזי בריבוד חברתי, ביצירת פערים ובשימורם". על רקע זה הודיע פינקל שהלמ"ס תכין תוכנית עבודה שתקבע איך לחשב את המידע על הדור השלישי ולשלב אותו במידע חברתי כלכלי.
בשנים האחרונות התנהל מאבק ציבורי לשינוי עמדת הלמ"ס. ד"ר סיגל רון מהמכללה האקדמית ספיר כתבה היום בפייסבוק: "לפני שנה התפרסם ב'סוציולוגיה ישראלית' מאמר בו הראיתי כיצד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תרמה למחיקת קטגוריות 'אשכנזים'/ 'מזרחים' כקטגוריות מדעיות, אובייקטיביות וניטרליות ממדדי אי השוויון בעשורים האחרונים. מאחר וכ-50% מהאוכלוסייה היהודית הם כבר דור שלישי, אין לנו מידע עדכני על אי השוויון בין מזרחים לאשכנזים. המשמעות היא שכל השיח הציבורי על "מזרחים" ו"אשכנזים" בשני העשורים האחרונים מבוסס על ספקולציות ומשאלות לב".
מנכ"לית קרן המלגות לצמצום פערים אייסף, גלית כספי כהן, אמרה ש"מדובר במהפכה ותיקון עוול של שנים. סירוב הלמ"ס לפרסם נתונים איפשר למדינה להתעלם מאחד מהפצעים הפתוחים הכואבים בחברה הישראלית, ולציבור לא להכיר בבעיה. לראשונה אפשר יהיה לחקור את האפליה על בסיס נתוני אמת רשמיים של המדינה".
ח"כ אמילי מואטי מהעבודה מסרה שפעלה לפיתוח אלגוריתם שיאפשר מדידת דור שלישי כחלק משורת פעולות שמטרתן לשכנע את הלמ"ס למדוד אי שוויון. ביו היתר הגישה לפני כשנה הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה כך שתחייב את הלמ"ס למדוד אי שוויון מגדרי. בסופו של דבר השתכנעה שמעורבות של ראש הממשלה נפתלי בנט ומשא ומתן עם הלמ"ס יקדמו את המהפכה מהר יותר. במרץ הודיע הסטטיסטיקאי הראשי אז פרופ' בני פפרמן שהלמ"ס תחל בפיתוח האלגוריתם למדידת הפער העדתי וכן שהוקצו שלושה תקנים למדידת אי שוויון מגדרי.