"ה-AI יוכל להעריך באופן ראשוני האם הפעולה הרפואית חרגה מהמקובל ולהעריך סיכויי הצלחה בתיק"
פורום Dun's 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני נזיקין ורשלנות רפואית נערך השנה על רקע דעיכת המלחמה בתום שנתיים סוערות ברמה הלאומית והמקצועית. רגע לפני פתיחת הפורום התייחסו עו"ד בכירים להשפעות המלחמה ולהשפעות ההתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית
הבינה המלאכותית משפיעה הן על תחום דיני הנזיקין והן על תחום הרשלנות הרפואית באופן ניכר, כאשר ההשפעה של ה AI על תחומים משפטיים חשובים אלה צפויה רק להתגבר בשנים הקרובות.
בתחום הרשלנות הרפואית למשל, כבר עתה עולות שאלות יסוד בנוגע למערכות AI המסייעות באבחון, בניתוח תמונות רפואיות, בתכנון טיפולים ואף בניתוחים רובוטיים. כך לדוגמה, ישנן שאלות שעולות בנוגע לזהות הגורם אשר נושא באחריות כאשר אלגוריתם ממליץ על אבחנה שגויה. האם הרופא שהסתמך על המערכת הוא זה שאחראי? או שמא בית החולים שרכש את אותה מערכת? או שבכלל האחריות היא על חברת התוכנה שאחראית על אותו אבחון? ישנן כמובן שאלות רבות שהולכות ומתחדדות יחד עם התפתחות ה AI.
במקביל, גם בתחום דיני הנזיקין ישנם אתגרים דומים. גם כאן נשאלות השאלות לגבי זהות האחראי במקרים שבהם. דוגמאות יש לרוב, כך למשל, על מי האחריות במקרה שבו רכבים אוטונומיים מעורבים בתאונות דרכים, או שרובוטים תעשייתיים גורמים לפציעות עובדים, או למצבים שבהם מערכות אבטחה אוטומטיות נכשלו במשימתם ואיפשרו פריצה למקום שעליו הן היו אמורות להגן.
התרחישים האלה הם טיפה בים האפשרויות המשפטיות שיהפכו להרגל במציאות החדשה שבה הטכנולוגיה מתפתחת בצורה מואצת.
במקביל, הבינה המלאכותית משפיעה כידוע גם על עבודתו של עורך הדין. שימוש נבון ב AI מייעל את עבודת עורך הדין, ועל אף שעוד לא ניתן להסתמך באופן מלא על הבינה המלאכותית, ויש לבצע ביקורת על העובדות והתובנות המופקות ממנה, אין ספק שמהירות סריקת המסמכים והאופן שבו הבינה המלאכותית יודעת לייצר סיכום של חומרים כתובים מרובים מייצרת יתרון אדיר לעורכי הדין וחוסכים זמן עבודה יקר.
עורכי הדין בתחום הרשלנות הרפואית ודיני הנזיקין מרבים לדבר על הנושא וידונו עליו בפורום הקרוב, יחד עם נושאים רבים אחרים אשר צפויים גם הם להגיע לפורום שיאגד את עורכי הדין הבכירים בתחומים אלה. הם גם צפויים להתייחס להשפעות מלחמת חרבות ברזל על תחום עיסוקם, על ההאטה שהם חוו בשנתיים האחרונות, על העיכובים וההתארכות של משך הטיפול בתיקים, כמו גם על התקווה ששנת 2026 תסמן התאוששות וצמיחה מחודשת גם בתחומים חשובים אלה.
לכתבה התראיינו עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, שותפה מנהלת עו"ד זלצר – משרד עורכי דין ונוטריון, עו"ד עמית שטרייכמן, שותף, שטרייכמן גלפנד עו״ד ועו"ד סנאית מרקוביץ, שותפה במשרד עו״ד ליאור מרקוביץ, עו"ד גלית קרנר, עו"ד בתחום רשלנות רפואית ונזיקין, יו"ר פורום ארצי לרשלנות רפואית בלשכת עוה"ד, גלית קרנר ושות.
האם כניסת הבינה המלאכותית מקלה כבר עתה על תהליכים בעבודתך? עד כמה היא תשפיע על התחום בהמשך?
עו"ד גלית קרנר, עו"ד בתחום רשלנות רפואית ונזיקין, ויו"ר פורום ארצי לרשלנות רפואית בלשכת עוה"ד, גלית קרנר ושות: סבורה כי ה-AI תקל בצורה משמעותית. כל נושא הרשלנות הרפואית יעבור שינוי דרמטי בקרוב. היכולת לבדוק ולאמת עמדות מומחים בעזרת הבינה יוצרת מהפך יסודי. המומחה הרפואי אינו בעל הידע הבלעדי והמקור לידע השתנה.
עו"ד גליה זלצר ליפשיץ: "ראוי להתאים עצמנו למציאות. השימוש בבינה המלאכותית תופס תאוצה, ומייעל את עבודתו של מי שנעזר בו בתבונה. אבל עורך דין טוב, בולט, ושונה מאחרים, בזכות היכולות האישיות שלו. אסור לנו להתרגל לנוחות שמתקבלת מתשובות רובוטיות, טובות ככל שיהיו - ואני בכלל לא מתייחסת למי שמעתיק תשובות ללא בדיקה. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שמירה שמידע רגיש לא ידלוף ויגיע לידי מי שאינו מורשה לראותו. באופן כללי צריך להתייחס לבינה המלאכותית ככלי עבודה מוגבל, אחד מיני רבים בארגז הכלים של עוה"ד, שלעולם לא יחליף את הניסיון האישי, במיוחד בתחום שלנו בו הרבה פעמים נדרשת חשיבה "מחוץ לקופסא" ויצירת תקדימים".
עו"ד עמית שטרייכמן: "כבר עכשיו, הבינה המלאכותית היא כלי עזר משמעותי. בעולם הרשלנות הרפואית, התיק הממוצע מכיל מאות, ולעיתים אלפי, עמודי תיעוד רפואי. כניסת ה-AI מאפשרת לנו לבצע ניתוח וסינון ראשוני של התיעוד הרפואי במהירות על-אנושית. כלים אלו יכולים לזהות חוסרים ברישום, לסמן חריגות בערכי בדיקות, לבנות ציר זמן מדויק של האירועים, ואף להצליב מידע בין מסמכים שונים כדי לאתר סתירות. זהו חיסכון אדיר בזמן עבודה יקר ומאפשר לנו להתמקד בליבת הניתוח המשפטי והרפואי.
באשר לעתיד, ההשפעה תהיה דרמטית. אנו צופים התפתחות של מודלים המסוגלים לבצע ניתוח השוואתי מול פרוטוקולים רפואיים (Standard of Care). כלומר, ה-AI יוכל להעריך באופן ראשוני האם הפעולה הרפואית חרגה מהסטנדרט המקובל. בנוסף, אנו נראה כלי AI שיסייעו בניתוח חזוי (Predictive Analytics) להערכת סיכויי התיק.
עם זאת, חשוב להדגיש: בתחום הרשלנות הרפואית ספציפית, ה-AI לעולם לא יחליף את עורך הדין המנוסה ואת המומחה הרפואי. היכולת להבין את הניואנסים של התחום, האסטרטגיה המשפטית וההופעה בבית המשפט - אלו יישארו נחלתם הבלעדית של בני האדם. ה-AI יהיה כלי עזר רב עוצמה, אך אסור להסתמך עליו באופן בלעדי".
בעקבות דעיכת המלחמה והרגיעה המסתמנת, מה הם האלמנטים הרגולטוריים בתחום עיסוקכם שנדרש להמשיך/לתקן/לחוקק כדי לבצע התאמה למציאות החדשה שנוצרה במדינת ישראל בתקופת "אחרי המלחמה"?
עו"ד גלית קרנר, עו"ד בתחום רשלנות רפואית ונזיקין, ויו"ר פורום ארצי לרשלנות רפואית בלשכת עוה"ד, גלית קרנר ושות, סבורה כי נדרשת הארכות מועד לכל מי שנטל חלק בלחימה באופן אוטומטי.
עו"ד עמית שטרייכמן: "המציאות החדשה שנוצרה "אחרי המלחמה" מחייבת היערכות רגולטורית. דוגמא כזאת ניתן למצוא הליך ההכרה בפציעות של משרד הביטחון לרבות בפציעות ״נפש״ ptsd. מדינת ישראל מתמודדת עם גל עצום של נפגעים בכלל ופוסט-טראומה (PTSD) בפרט, הן בקרב חיילים והן בקרב אזרחים. הרגולציה חייבת להתאים את עצמה ולהגדיר פרוטוקולים ברורים לטיפול בתביעות להכרה במשרד הביטחון מרגע ההגשה ועד לקבלת אישור או דחייה. אנו צריכים לוודא שהמערכת הציבורית והפרטית ערוכה לתת מענה הולם, שכן היעדר מענה או מענה שגוי יכול להעצים את הפגיעה הפיזית והנפשי שגם ככה קשה".
עו"ד גליה זלצר ליפשיץ: "דבר ראשון הממשלה חייבת להחליט על הקמת וועדת חקירה ממלכתית, ויפה שעה קודם. אין כאן שאלה של ימין, שמאל או מרכז. משרדנו מייצג שורדי נובה ומשפחות של נרצחים, שלא יוכלו לסגור מעגל ולהשתקם כל עוד קיימים כ"כ הרבה סימני שאלה, מה גם שממצאי הועדה ומסקנותיה יכולים לסייע בבירור התביעה הנזיקית. בנוסף יש להכיר בנזקים שנגרמו לקרובי הנפגעים והנרצחים, בדומה למבחני "הלכת אלסוחה". ולדעתי גם ראוי להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית, מעבר להארכה בת 6 חודשים שתוקנה בעקבות מלחמת חרבות ברזל".
כיצד משפיע דו״ח הוועדה לצמצום תאונות עבודה על עולם הנזיקין?
עו"ד גליה זלצר ליפשיץ: "כיום תאונות בדרך לעבודה ובחזרה ממנה נחשבות "תאונות עבודה", ואחת ההמלצות היא לשקול לבטל את ההכרה בתאונות אלו כתאונות עבודה, היות ונפגעי תאונות הדרכים זכאים לפיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - וממילא מנכים מהפיצויים את הגמלאות שמשלם הביטוח הלאומי. ככלל, מהלך כזה – שמעביר את הנטל הכלכלי ברובו או בחלקו מהביטוח הלאומי לחברות הביטוח – לא אמור לפגוע בנפגעים, אם כי חברות הביטוח בוודאי לא יאהבו אותו".
מאידך, לדברי עו"ד גלית קרנר, בשלב זה עוד מוקדם לראות השינוי והשפעתו תורגש בעתיד.
התארכות ההליכים המשפטיים ברשלנות רפואית: מה הוא הצעד המרכזי הבולט שלדעתך צריך לעשות כדי לקצר את משך ההליך המשפטי בתיקי רשלנות רפואית?
עו"ד עמית שטרייכמן: "ההתארכות בתיקי רשלנות רפואית נובעת בעיקר ממרכיב אחד: התלות המוחלטת בחוות דעת של מומחים רפואיים, העלויות שלהם וה"קרב" ביניהם. התהליך שבו כל צד מגיש חוות דעת ולאחר מכן מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אורך שנים.
הצעד המרכזי והאפקטיבי ביותר לקיצור ההליכים הוא שינוי מודל המומחים ובדומה לפלת״ד למינוי מומחה מטעם בית משפט. גם במודל זה יש חסרונות אבל יכול לייעל את ההליך מבחינת זמן ללא ספק".
עו"ד גליה זלצר ליפשיץ: "צריך להטיל סנקציות על הנתבעים/מבטחים. כאב וסבל נגרמים לא רק מעצם הרשלנות הרפואית אלא גם מהימשכות ההליך המשפטי. הרפורמה בסדר הדין שהיתה אמורה לקצר את משך ההליך, לא ממש הועילה. אם לפני הרפורמה הנתבעים נדרשו להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מרגע שקיבלו את כתב התביעה, כיום עומדים לרשותם 120 ימים!! (לפני בקשות ארכה). הדרך היעילה לקצר את הסחבת היא הטלת סנקציות וחיוב בריבית. מנגנון יעיל נוסף הינו הפניית התיק להליך גישור, שהנתבעים ישאו בעלותו".
עו"ד גלית קרנר: "הוספת נציגי ציבור מרקעים מגוונים כפוסקים בשיעור 10% בתיקים, הקמת מאגר של מומחים רפואיים שכולם העניקו ומעניקים חוו"ד גם לתובעים וגם לנתבעים, הקמת מהו"ת ספציפית לרשלנות רפואית שהעוסקים בה הם מגשרים עם מומחיות בתחום".
עו"ד סנאית מרקוביץ: "הגשת תביעה במדינת ישראל כרוכה בהשקעת משאבים רבים ובעיקר במשאב זמן, היום כל אחד יודע שכאשר הוא מגיש תביעה לבית המשפט, ייקחו כמה שנים טובות עד שהיא תגיע לסיומה. הסיבות שחוקות וידועות והן כוללות עומס בתיקים, מחסור בשופטים, ימי מילואים, מלחמה, קורונה, שביתה ועוד. המערכת המשפטית עמוסה חוות דעת יקרות והליך הבירור הרפואי משפטי - מורכב עד כאב. תביעות אלה נמשכות בין 5 ל - 7 שנים – פרק זמן ארוך שבו הנפגעים ממתינים לפיצוי והרופאים חיים תחת התביעה והתחושה של חוסר וודאות. הגיעה העת לשנות את השיטה דווקא עכשיו בעידן של בינה מלאכותית ודאטה עשיר ופתוח לטובת כלל השחקנים. כדי להתמודד עם העומס והמורכבות ניתן לשלב צעדים טכנולוגיים וחקיקתיים כמו למשל:
שימוש בבינה מלאכותית (AI) לסינון ולניתוח תיקים – מערכת הבינה המלאכותית יכולה לנתח מסמכים רפואיים, לאתר תבניות של טיפולים חריגים ולהצליב נתונים בין מקרים דומים. כך ניתן מראש לסנן תביעות חסרות בסיס ולזהות מקרים דחופים שצריך לטפל בהם מהר. המטרה לא להחליף את השופט אלא להגיש תיקים בצורה חכמה יותר עם פחות רעשי רקע ויותר דיוק, כך גם נייעל את עבודתו של השופט.
אפשרות נוספת היא הקמת פלטפורמת יישוב סכסוכים מקוונת ( ODR) - הקורונה האיצה את השימוש בכלי המקוון כאשר גם בתי המשפט עושים בכלי זה שימוש רב. בתיקי רשלנות רפואית אפשר לקחת עוד צעד נוסף קדימה ולקיים דיונים וירטואליים לאחר הגשת חוות הדעת, ללא המתנה לאולם שיתפנה.
הצעה שיכולה לסייע נוגעת בפיצויים ללא הטלת אחריות – מנגנון שמוחל במדינות מתקדמות כמו שוודיה, ניו זילנד, צרפת והוא משנה את כל תפיסת האחריות והצדק בתחום הרפואי. תיקי רשלנות רפואית כמו יתר תחומי המשפט כוללים גם מקרים ברורים שבהם נגרם היזק גופני כתוצאת מהטיפול, נזק שאינו צפוי או אינהרנטי לטיפול הרפואי. המדינה או גוף ביטוח ציבורי מפצה את הנפגע באופן מהיר יחסית לפי קריטריונים ברורים שנקבעים מראש. העיקרון צריך להיות פשוט, נזק שניתן היה למנוע בטיפול תקין זכאי לפיצוי. אין צורך בתביעה כנגד בית החולים או הרופא, הרופאים לא נדרשים להגן על עצמם אלא מתמקדים בלמידה ושיפור מערכתי. מנגנון זה מביא לקיצור דרמטי של משך ההליך, מייצר פחות עימותים משפטיים, מביא ליותר שקיפות ודיווח על טעויות, משפר את תחושת הביטחון של הרופאים ומפחית את החשש מתביעות אישיות.
לבסוף, הליך מקדים - הליכי מהו"ת – הרפורמה בסדרי הדין האזרחי שנכנסה לתוקף לפני כחמש שנים כוללת בין השאר את הרחבת חובת השתתפות בהליכי מהו"ת - מידע, היכרות ותיאום עם הליכי גישור. התקנות קובעות כי בכל תביעה שבה שווי המחלוקת גדול מ 40,000 ₪ יופנו הצדדים לפגישת מהו"ת אחת. כיום התקנות מחריגות את נזקי הגוף ובתוך כך הליכי רשלנות רפואית לא חייבים בפגישה עם מגשר לפני שרואים שופט. במרוצת 5 השנים נאספו נתונים בהנהלת בתי המשפט כאשר בין השנים 2022-2023 בכ-80% מהתיקים שהופנו התקיימה פגישת מהו"ת. לאחר הפגישה כ- 40% מהתיקים המשיכו לגישור ומתוכם 60% סיימו בהסדר גישור. אם הליכי הגישור טובים לסכסוכים כספיים הם בוודאי יכולים להיות טובים גם לתיקי רשלנות רפואית ונזיקין. כל מפגש עם המגשר והצדדים בהכרח מקדם את תיק, גם אם לא נחתם הסדר גישור. העבודה שהצדדים עושים בחדר הגישור מביאה תיק לבשלות ולסיום במהירות".
d&b – לדעת להחליט
