Re:Israel
חמי פרס בונה רשת ביטחון לחברה האזרחית
אחרי הקורונה, השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", וכאשר הבינה המלאכותית מאיימת לשנות במהירות את שוק העבודה, עולה השאלה כיצד יכולה החברה הישראלית לספוג גלי הלם קיצוניים מבלי שאנשים וקבוצות שלמות יישארו מאחור? חמי פרס, מייסד ומנכ"ל קרן פיטנגו, מתארח בפודקאסט Re:Israel ומציע את הפתרונות שלו
בפרק של הפודקאסט Re:Israel מבית אוניברסיטת רייכמן וכלכליסט, אירח ד"ר יוסי מערבי, דיקן בית ספר אדלסון ליזמות, יחד עם הסטודנטית מעין שניר, את חמי פרס, שותף מייסד ומנהל בקרן פיטנגו ויו"ר הוועד המנהל של מרכז פרס לשלום ולחדשנות. בשיחה הציג פרס תפיסה המשלבת חדשנות, חברה אזרחית וערבות הדדית ככלים להתמודדות עם משברי העתיד.
לקרוא, ללמוד ולהיפתח לעולם
בפינת "את זה לא תקראו בוויקיפדיה" סיפר חמי פרס כי הוא פותח את הבוקר בקריאת פרק תנ"ך במסגרת מיזם 929, וכבר נמצא במחזור הקריאה השני שלו. הזיקה הזו הובילה אותו גם להוציא את הספר "מי ישראל", שבו 70 ישראלים בחרו מקום בארץ המסמל עבורם את ישראל.
לדור הצעיר הוא מציע שלושה דברים: לקרוא ספרים ולא להסתפק בטקסטים קצרים; לרכוש באקדמיה כלי חשיבה ומתודולוגיות, גם אם תחום הלימוד עצמו ישתנה בהמשך; ולהיחשף לעולם. לדבריו, רילוקיישן אינו בהכרח "בריחת מוחות", אלא יכול להיות "סירקולציה של מחשבה" שמרחיבה אופקים ומחזירה לישראל אנשים מנוסים ובשלים יותר.
בהשקעות - האנשים לפני המספרים
אחרי יותר מ-35 שנה בעולם ההון סיכון ומאות השקעות, פרס עדיין שם את ההון האנושי במקום הראשון. "בשלבים המוקדמים אסור לוותר על הגורם האנושי", אמר. "אני מחפש יזמים בעלי חזון, ערכים ויכולת עמידות מול שינויים וטלטלות".
לדבריו, חברה טובה אינה נבנית רק מיעדים ומספרים, אלא גם ממטרה, ערכים, שותפים נכונים ומבנה נכון של העסקה.
ישראל חיה בהווה - ולא נערכת לעתיד
חמי פרס מזהה חולשה מבנית בישראל: עיסוק אינטנסיבי בהווה ובעבר, לצד מעט מדי חשיבה שיטתית על העתיד. התוצאה היא פגיעות גבוהה ל"גלי הלם".
בקורונה, למשל, עובדים ועסקים שלמים מצאו את עצמם בתוך שבועות ללא הכנסה. בעיניו, החברה האזרחית יכולה להגיב מהר יותר ממערכות ממשלתיות כבדות.
גל ההלם הבא כבר מתרחש בשוק העבודה. הבינה המלאכותית מאפשרת לחברות לצמוח בלי להגדיל כוח אדם, ובחלק מהמקרים גם לצמצם אותו. לכן, לטענת פרס, ישראל זקוקה לתשתיות שמזהות מראש אילו מקצועות נמצאים בסיכון ומכינות פתרונות עוד לפני המשבר.
לזהות את המשבר - ולבנות רשת ביטחון
לצורך כך כבר פועל במרכז פרס "מערך העתיד", שמאגד מומחים מהאקדמיה, התעשייה והממשל כדי לזהות תרחישים ואותות אזהרה. במסגרת זו הוקם יחד עם דניאל שרייבר, מנכ"ל למונייד, מכון מוזייק (Mosaic), המתמקד באתגרי התעסוקה בעידן ה-AI.
לצד זאת מקדם פרס את הקרן הישראלית לערבות הדדית - פלטפורמה אזרחית גמישה שנולדה בתקופת הקורונה. אז גייסה הקרן 22.5 מיליון שקל וסייעה לכ-9,200 משקי בית. המודל מבוסס על נתינה אנונימית ועל מנגנונים פשוטים המאפשרים גם לעובדים לתרום שעות עבודה או ימי חופשה. במקום להמתין לפניות מהציבור, הקרן מאתרת את הנפגעים באמצעות רשויות מקומיות, איגודים מקצועיים וארגוני סיוע.
בעידן ה-AI, המטרה היא להשתמש באותה תשתית גם לצורך הכשרות מהירות, אוריינות טכנולוגית והסבה מקצועית.
לא "שוויון בנטל" - אלא השתתפות בנשיאתו
בשיחה על שירות אזרחי וצבאי אמר פרס כי אינו מאמין במושג "שוויון בנטל", משום שלא ניתן להשוות בין מי שמסכן את חייו כלוחם לבין מי שתורם בדרכים אחרות. לדבריו, נכון יותר לדבר על כך שכל אחד צריך לקחת חלק בנשיאת הנטל בהתאם ליכולתו.
בהקשר זה הביע תמיכה בישיבות הסדר חרדיות, המאפשרות לצעירים חרדים לשמור על אורח חייהם, לשרת ולהשתלב בהמשך בשוק העבודה. בעיניו, חוסנה של ישראל תלוי ביכולת לחבר בין קבוצות שונות לרקמה חברתית אחת.
לבנות "ג'ירפות", לא רק יוניקורנים
פרס קורא גם לשינוי שאיפות בהייטק הישראלי. אחרי עידן האקזיטים והיוניקורנים, הוא מציע לשאוף ל"ג'ירפות" - חברות גדולות, יציבות וארוכות טווח שנבנות מתוך ישראל.
"אל תחפשו רק את האקזיט המהיר", אמר. "תבנו חברות ענק בסבלנות, עם ערכים וראייה ארוכת טווח". חברות כאלה, לדבריו, יחזקו את ישראל לא רק כלכלית אלא גם יעניקו לה כוח והשפעה בזירה הבינלאומית.
את השיחה סיכם פרס במסר אופטימי: "אני פחות מאמין בממשלות ויותר מאמין בעם ישראל". לדבריו, השבעה באוקטובר המחיש את כוחה של החברה האזרחית להתגייס במהירות בשעת משבר. "אין לנו תוכנית ב'. אסור להתייאש ואסור לפחד. החוזק שלנו נמצא ברוח, בערבות ההדדית וביכולת שלנו להיות ביחד".
