פלסטר או מענה אסטרטגי: כיצד תוכנית הסיוע תשפיע על ההייטק?
משרד האוצר גיבש תוכנית סיוע לענף ההייטק לנוכח הירידה בשער הדולר, אולם התגובות מעורבות. מחד, נטען כי מדובר בצעד חשוב שיתרום ליציבות המשק, אף מאידך הוויתור על המיסוי הדולרי עשוי לעלות ביוקר ולהעמיק את המשבר
תעשיית ההייטק הישראלית מתמודדת מאז תחילת השנה עם ירידה חדה בשער הדולר שמייקרת עבורה את העלויות ועשויה להקשות על המשך פעילות של חברות, כמו גם על העסקת כוח אדם מקומי. על הרקע הזה גיבש לאחרונה משרד האוצר תוכנית סיוע בהיקף של כ-1.6 מיליארד דולר, שנועדה לסייע לענף, למתן את השפעות שער הדולר ולשמר את כושר התחרות של המשק הישראלי. במסגרת התוכנית יוקצו כמיליארד שקל למסלול סיוע מהיר לחברות סטארט־אפ באמצעות מענקי מאצ'ינג (מנגנון שבו החברה מתחייבת להשקיע בעצמה סכום זהה), 175 מיליון שקל להשקעות במיכון ובציוד מתקדם לתעשייה, 25 מיליון שקל להרחבת הסיוע ליצואנים באמצעות מכון היצוא, וכן תורחב הטבת הפחת המואץ לחברות תעשייה ייצואניות. בנוסף, תוקם ועדה בין־משרדית שתבחן צעדים מבניים לחיזוק התחרותיות של ההייטק הישראלי לקראת תקציב המדינה לשנת 2027.
לדברי יעל בלגראי, מנהלת תחום ההייטק ב-Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט, "תוכנית הסיוע להייטק הישראלי היא צעד חיובי המעיד על הכרה בחשיבותו האסטרטגית של ענף ההייטק לכלכלה הישראלית. לאחר למעלה משנתיים וחצי של מלחמה, אי־ודאות ואתגרים כלכליים, התערבות ממשלתית הייתה נחוצה כדי לחזק את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק. אף שהתוכנית מגיעה באיחור, ובהיקף שעדיין אינו נותן מענה מלא לצורכי התעשייה, היא מהווה צעד בכיוון הנכון ועשויה לחזק את אמון החברות והמשקיעים. ההייטק הישראלי הוכיח לאורך התקופה האחרונה חוסן יוצא דופן, אך כדי לשמר את היתרון התחרותי של ישראל נדרשת מדיניות עקבית שתעודד חדשנות, השקעות וצמיחה".
בלגראי אף מצביעה על כך כי מדובר בצעד שהשפעתו עשויה לתרום גם ליציבות הכוללת של המשק. "מהנתונים והניתוחים של דן אנד ברדסטריט עולה כי מתחילת השנה ניכרת התאוששות בפעילות הענף, לצד עלייה מחודשת באמון המשקיעים ובהיקפי הפעילות, כפי שמשתקף גם במגמות שפורסמו לאחרונה בענף. במקביל, ניתן לזהות חברות ישראליות רבות שנמצאות בשלות להנפקה וממתינות לחלון הזדמנויות מתאים בשווקים. יצירת סביבת פעילות יציבה יותר והגברת הוודאות באמצעות צעדים ממשלתיים עשויות לעודד את אותן חברות להתקדם, להאיץ השקעות ולהוביל לגל של הנפקות כאשר תנאי השוק יבשילו. מהלכים אלה אינם חשובים רק לענף ההייטק עצמו, אלא למשק הישראלי כולו, הנשען במידה רבה על ביצועי התעשייה כמנוע הצמיחה המרכזי שלו".
"כלי לשמירת מנוע צמיחה של המשק"
רו״ח שגיב מזרחי, שותף, חטיבת ייעוץ וליווי עסקאות בפירמת BDO, מציין כי "מנקודת מבט כלכלית, היתרון המרכזי בתוכנית הסיוע הוא בכך שהיא נותנת מענה ממוקד לענפים מוטי יצוא שנפגעו מהתחזקות השקל, מבלי להתערב ישירות בשוק המט"ח או לנסות להשפיע על שער החליפין. חברות רבות בענפי ההייטק והיצוא נהנות מהכנסות במטבע חוץ, בעוד שחלק משמעותי מהוצאותיהן, בעיקר שכר ושירותים מקומיים משולם בשקלים. לכן, התחזקות מהירה של השקל עלולה לפגוע ברווחיות, להוביל לצמצום השקעות ותעסוקה, ואף לעודד העברת פעילות לחו"ל".
לדבריו, "בהקשר זה, סיוע זמני וממוקד יכול לסייע בשימור פעילות ריאלית בישראל, מבלי ליצור עיוות בשוק המטבע. מאחר שמדובר בענפים בעלי תרומה גבוהה לפריון, ליצוא, להכנסות ממסים ולתעסוקה איכותית, קיימת חשיבות כלכלית בשימור הידע, כוח האדם והיכולות הטכנולוגיות והתעשייתיות שנבנו בישראל לאורך שנים. במובן זה, התוכנית אינה רק מענה נקודתי לקושי שנוצר משער החליפין, אלא כלי לשמירה על מנועי צמיחה מרכזיים של המשק, תוך שימוש בכלים ריאליים ולא בהתערבות ישירה במחיר המטבע".
"מעט מדי ומאוחר מדי"
מאידך, טלי שם טוב, מנכ"לית קבוצת קודווליו ויו"ר פורום ה-AI באיגוד ההייטק, נוקטת בגישה ספקנית יותר ביחס לתוכנית. "התוכנית היא צעד מבורך שמראה על הבנת גודל השעה, אבל כשצוללים לפרטים מבינים שלא מדובר בגלגל הצלה שישנה את כללי המשחק, אלא בפלסטר זמני. בתעשייה שבה כל יום הוא מאבק על הישרדות ועל שימור היתרון התחרותי מול העולם, פופוליזם זו מילה קצת קשה, אבל 'מעט מדי ומאוחר מדי' בהחלט מתארת את המצב".
לדבריה, "יש פה שני צדדים למטבע. מה שכן יעזור, וזה החלק החיובי, הוא הקצאת מיליארד השקלים למסלול המהיר לחברות סטארט-אפ וצמיחה, במיוחד תחת מנגנון ה-matching, החברות הללו צריכות חמצן כאן ועכשיו. העובדה שהמדינה דורשת השקעה מקבילה של בעלי המניות מוודאת שהכסף ילך למקומות עם פוטנציאל אמיתי ולא 'ייזרק' על חברות זומבי. זה מנוע חיוני שיכול למנוע קריסה של כמה עשרות חברות מבטיחות".
אבל החלק המאכזב, ואולי המדאיג באמת, הוא הזיגזג בנושא המיסוי הדולרי לחברות בינלאומיות. הוויתור על הצעד הזה הוא פספוס ענק. הייטק ישראלי לא יכול לחיות בבועה מנותקת כשהדולר נחלש והעלויות המקומיות רק עולות. חברות בינלאומיות, ובמיוחד ענקיות ה-AI העולמיות שכולנו נלחמים שיפתחו וישקיעו כאן מרכזי פיתוח, לא עובדות עם שקלים. כשהן רואות חוסר יציבות רגולטורי והבטחות שלא מתממשות, הן פשוט מעבירות את התקציבים ואת המשרות הבאות למדינות אחרות".
כיו"ר פורום ה-AI, אני רואה מקרוב את המרוץ המטורף שקורה בעולם. מהפכת ה-AI לא מחכה לאף אחד, והיא דורשת השקעות עתק בתשתיות, במחשוב ובהון אנושי יקר. מענקים נקודתיים הם נחמדים, אבל ללא פתרונות שורש מבניים, כמו הסדרת המיסוי הדולרי ויצירת סביבה עסקית יציבה ואטרקטיבית לחברות הגלובליות אנחנו עלולים לאבד את כרטיס הכניסה של ישראל להובלת הגל הטכנולוגי הבא".
