התעסוקה בהייטק במשבר מ-2024 - ולא בטוח שתתאושש
לפי מרכז טאוב, המשבר בענף השירותים בהייטק, כולל עלייה באבטלה, ירידה במשרות הפנויות וירידה בזמן הדרוש לחברות לאייש משרות. המצב בפריפריה רע במיוחד. עוד עלה מהמחקר: שיעור האשכנזים בהייטק גבוה משיעורם בחברה
מחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מצביע על משבר תעסוקה בענף השירותים בהייטק, שבא לידי ביטוי בעליה בשיעור האבטלה, ירידה בכמות המשרות הפנויות וירידה בזמן הדרוש לחברות ההייטק לאייש משרות. גם השפעת הבינה המלאכותית על קליטת עובדים עמוקה יותר בהייטק וצפויה להחמיר. בנוסף, ירידות חדות במיוחד בשיעור המועסקים בהייטק נרשמו בצפון ובדרום.
ממצא נוסף שעולה מהמחקר של הכלכלנים מיכאל דבאווי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס, הוא שהסיכוי של גברים אשכנזים לעבוד בהייטק גבוה פי 1.5 משל מזרחים, ושל נשים אשכנזיות פי 2 משל מזרחיות.
ענף ההייטק מתחלק לשני ענפים מרכזיים. ענף השירותים, שמבוסס על ידע ולא בהכרח ייצור פיזי, והוא כולל חברות שעוסקות בפיתוח תוכנה, שירותי IT, סייבר ועוד. ענף התעשייה בהייטק כולל חברות שעוסקות בייצור ציוד חומרה, מוליכים למחצה, ציוד תקשורת, מכשור רפואי מתקדם, אלקטרוניקה ותעשיות ביטחוניות מתקדמות.
מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 עלו שיעורי האבטלה בקרב עובדי שירותי ההייטק ועברו את הממוצע במשק. ב־2024 עמד שיעור האבטלה בקבוצה זו על כ־3.4% בממוצע, לעומת כ־1.4% בתעשיית ההייטק (שנהנית מפריחה בשל הזמנות ביטחוניות) ופחות מ־3% בשאר הענפים. יש לזכור שכשלושה רבעים מהמועסקים בהייטק עובדים בענף השירותים. ממצא זה עולה בקנה אחד עם הדיווחים על הירידה החדה בהיצע המשרות לעובדים לא מנוסים ("משבר הג'וניורים").
מסקר שערכה רשות החדשנות בקרב בכירים בענפי הייטק בחודשים מרץ ואפריל 2024 עולה, שככלל, היצע המועמדים והמועמדות גדל ונעשה קל יותר לגייס כוח אדם. כך לדוגמה, 76% מהחברות הצליחו לאייש משרות טכנולוגיות בתוך פחות משלושה חודשים, ו־87% מהחברות איישו משרות לא טכנולוגיות בתוך שלושה חודשים. עם זאת, המשיבים ציינו ששינויים אלו אינם קשורים בהכרח למלחמה. "אם זה המצב", כותבים החוקרים, "ייתכן שהמלחמה זירזה תהליך שכבר התחיל, וסיומה לא בהכרח יחזיר את המצב לקדמותו".
נראה שהשפעה גדולה להאטה בגיוס עובדים להייטק יש לשימוש בכלי בינה מלאכותית. בסקר מגמות בעסקים של הלמ"ס, שיעור המעסיקים שדיווח על גיוס מוגבר של עובדים הוא שליש מזה שבשאר המשק. כמו כן, שיעור המעסיקים שדיווח על צמצום במספר העובדים בעלי השכלה או מיומנות גבוהה גדול פי שלושה משיעורם בשאר ענפי המשק. החוקרים מציינים ש"בינתיים היקף התופעות המתוארות קטן גם בענפי שירותי ההייטק, והרוב המוחץ של המעסיקים דיווחו כי אימוץ הבינה המלאכותית לא השפיע כלל על מספר העובדים. עם זאת, ייתכן כי ההשפעה תגבר והענף יחווה צמצום מבני בביקוש לעובדים".
הירידה הכלל־ארצית בשיעור המועסקים בענפי ההייטק ובמקצועות הטכנולוגיים ב־2023–2024 באה לידי ביטוי במרבית נפות ואזורי הארץ. הירידות החדות ביותר נרשמו בנפות הצפון. בנפות כנרת וצפת וחדרה נרשמה ירידה של 11% בשיעור התושבים המועסקים בהייטק, וביזרעאל של 10%. בכמה מהן הירידה בשיעור עובדי ההייטק התחילה עוד טרם המלחמה, בשנות מגפת הקורונה ואף קודם לכן.
בבאר שבע שיעור המועסקים בהייטק ירד מ־13% ב־2023 לשיעור של 10% ב־2024. באזור תל אביב נרשמה ירידה של 2,000 עובדים, אבל המשקל שלה באחוזים קטן. כמובן ייתכן שחלק משמעותי מהתופעה נובע ממעבר עובדים למרכז.
החוקרים מסכמים, כי "על אף המשך הגידול בהשקעות הזרות ובתפוקת עובדי ההייטק והעובדים הטכנולוגיים, המלחמה ומהפכת הבינה המלאכותית הותירו את התעסוקה בהייטק ובמקצועות הטכנולוגיים במצב טוב פחות מבעבר". הם ממליצים: "יש לגבש מדיניות למינוף מהפכת הבינה המלאכותית לקידום תעסוקה איכותית".
המחקר מצא פערים עדתיים בתעסוקה בהייטק. שיעורם של גברים יהודים שמוצאם באסיה/אפריקה בהייטק ובמקצועות הטכנולוגיים דומה לשיעורם באוכלוסייה הכללית. לעומת זאת, שיעורם של גברים יהודים שמוצאם מאירופה/אמריקה בהייטק ובמקצועות הטכנולוגיים גבוה ב־52% משיעורם באוכלוסייה הכללית. כלומר הסיכוי של גבר אשכנזי לעבוד בהייטק גבוה פי 1.5.
באופן דומה, בעוד שיעורן של נשים יהודיות שמוצאן באסיה/אפריקה עומד על 43% משיעורן באוכלוסייה הכללית, שיעורן של נשים יהודיות שמוצאן מאירופה/אמריקה עומד על 84% משיעורם באוכלוסייה הכללית. התוצאה היא שהסיכוי של אישה אשכנזית לעבוד בהייטק גבוה פי 2.
בשנים 2014–2023 גדל מספר העובדים בהייטק בכ־60%, שהם כ־150 אלף איש ואישה ומ־9% ל־10% מכלל העובדים במשק. עיקר הצמיחה היתה במקצועות המחקר והפיתוח עתירי הפריון והשכר. מאז, שיעורם בכלל העובדים במשק הפסיק לצמוח.
