ריאיון
״10 שנות הכשרה לרופא זה ארוך מדי. המסלול מיושן, חייבים לשלב AI״
פרופ' ענת גפטר גוילי, שתעמוד בראש ביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב, חושפת בראיון לכלכליסט תוכנית לקיצור מסלול ההכשרה הארוך והתמודדות עם המחסור ברופאים: "לרתום את ה-AI לטובת שיפור הלמידה ואולי קיצור התואר"
פרופ' ענת גפטר גוילי, מנהלת מחלקת פנימית א' במרכז הרפואי רבין (בית החולים בילינסון), תיכנס בספטמבר הקרוב לתפקיד ראש בית הספר לרפואה באונ' ת"א.
המינוי הוא פיק בקריירה? חלום שהוגשם?
"להיות ראש בית ספר לרפואה זה להיות אחראי על חינוך דור הסטודנטים הבא, אין יותר שליחות מזה. אם ברפואה יש את השילוש הקדוש של לטפל באופן המקצועי ביותר, של הוראה ושל מחקר, להיות רופא טוב זה לעשות טוב את שלושתם. זה מרגש, כי אני הולכת להיות ראש בית ספר לרפואה שלמדתי בו כסטודנטית, והיום הבת שלי אפילו לומדת בת"א".
אז אפשר לתקן את כל מה שלא אהבת. מה את חולמת לשנות בשבילה או בשביל הדור שיגיע אחריה?
"אחד הדברים המשמעותיים שאנחנו רוצים הוא לקצר את השנה השישית, כי בעינינו המסלול של ההכשרה נורא ארוך. כרגע נתקלנו בקשיים עם המל"ג והות"ת אז לא הצלחנו עדיין. כיום יש רפואה, ואז סטאז' ואז התמחות. עד שאתה מגיע להיות רופא מומחה עוברות 10 שנים. צריך למצוא דרך לצמצם את משך הזמן הזה ולעשות את המסלול יותר מרוכז".
לא סביר שרופא יהיה 10 שנים במסלול הכשרה?
"בתוך 10 השנים האלה כרופא אתה כבר עובד ומקבל משכורת, אבל בהחלט צריך לחשוב על איך מקצרים את משך ההכשרה. כבר עשינו שינויים, כמו מעבר מהוראה פרונטלית בלבד גם לשיעורים מקוונים כשניתן, ואנחנו מנסים להכניס גם תכנים של שימוש בכלי AI לתוכנית הלימודים כדי להוציא רופאים טובים ומהר יותר".
מה זה אומר?
"שזה אתגר להיות רופא בעידן הזה. כלי AI לא יחליפו רופא אבל יחסכו לנו עבודה בתחומים מסוימים, יביאו רעיונות טובים. אז צריך ללמד סטודנטים להשתמש בכלי AI, והם ממילא הם כבר יודעים את זה טוב מאיתנו. אבל אנחנו מנסים להכניס AI לתכנים של הלימודים, ולחנך אותם כרופאים להשתמש בהם באופן נכון ועם בקרה".
זה קצת מנותק מהמציאות ללמד כמו פעם בעידן ה-AI, אפילו ברפואה.
"תחום ה-AI מחייב חשיבה מחדש על מה חשוב לנו ללמד כרופאים. אנחנו רוצים לעבור מלשנן חומר וללמוד בע"פ – ללדעת למצוא חומר ולהשתמש בו בראייה ביקורתית. וכן, לרתום את ה-AI לטובת שיפור הלמידה ואולי קיצור התואר. כי בלימודים יש שכבות של ידע, ויש את הבסיס שחייבים לדעת, אי אפשר ללמוד מחלה בלי להבין שכבות ידע בסיסיות יותר. אז צריך למצוא דרכים ללמוד את החומר, פשוט לא דרך שינון. כי מרכיב השינון בתואר הקיים גדול מאוד".
זה מבחן ליכולת של המל"ג והות"ת להכיר במציאות ולהתפשר איתה.
"נכון מאוד".
אתם נערכים ליישום חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה?
"נשיא האונ' אריאל פורת כתב את דעתו, אנחנו כאקדמיה כמובן מתנגדים. זה לא מתאים ואנחנו מקווים שזה לא יקרה. איך בכלל אפשר לגשת לדבר הזה ובמיוחד ברפואה? הציפיה שרופא יטפל רק במטופלים ממין זכר, ושנשים לא יטפלו בגברים? אי אפשר להכיל דיון כזה של הפרדה מגדרית ברפואה. אני לא רואה איך אפשר לקיים את זה, וזה מדרון חלקלק ביותר שצריך לעשות הכל כדי לא להיות בו".
חרדים יגידו שזה חוסם בפניהם את מקצוע הרפואה.
"יש חרדים אחדים במסלול, ומי שמתקבל עוזרים לו. אני בעד גיוון אבל גם בעד שוויוניות. רפואה עם הפרדה מגדרית זה פגיעה בערך השוויון, זאת פשוט אפליה. אני לא יכולה לדמיין אפילו איך אפשר לעשות הפרדה כזאת. נניח בשיעור פרה-קליני יושבים באולם הרצאות כולם ביחד מול מרצה. אם תהיה הפרדה - הוא ירצה פעמיים, פעם לגברים, פעם לנשים? או רק לנשים וגברים יהיו בחוץ? נשים מחיצה באולם? במהלך ההכשרה מכניסים למחלקות קבוצות של 8 סטודנטים. אז נכניס רק סטודנטיות? וממילא הכל מעורבב ובמחלקה הם הרי יפגשו עם חולים שהם גברים ונשים. זה לא מקצוע שעובד עם סלקציה, לכן זה לא ישים ולא מתאים. בטח לא במדינה נאורה. נקווה שדברים לא ישימים כאלה גם לא יתקדמו".
המינוי לתפקיד הוא גם סוג של פרס עבורך, על הבחירה ללכת לתחום שאין בו פרקטיקה פרטית?
"אני דווקא פנימאית גאה (וגם המטולוגית), ב2015 קיבלתי את ניהול פנימית א' בבלינסון ופנימית היא בעיני מלכת הרפואה מבחינת מכלול הידע שהיא דורשת. המחלקות הפנימיות גם מחזיקות את בית החולים, בשגרה, מלחמות, ואפילו במגיפות. בכל בית חולים יש בין 4-7 מחלקות כאלה. החולים מאוד קשים והכי מעניינים מבחינתי נמצאים בפנימית, אני לרגע לא מרגישה שהתפשרתי".
כי עמיתייך דווקא מתעשרים בפרקטיקה פרטית.
"מי שרוצה להיות עשיר לא בוחר ברפואה. אבל אפשר לחיות טוב כרופאים, ובניגוד למקצועות אחרים ברפואה - זה מקצוע שאפשר לגדל בו משפחה, אין הקפצה בשעות לא צפויות, מתיישב עם החיים, אפשר ללדת ילדים, לגדל אותם בלי שירגישו שלא מלווים אותם מספיק. הקריירה לא מונעת ממני חיי משפחה".
זה מקצוע בינלאומי נדרש, וחווה בשנים האחרונות גלי עזיבה משמעותיים.
"כמות הסטודנטים בישראל כל הזמן עולה. בת"א השנה יהיו 400 סטודנטים שזה הרבה יותר ממה שהיה לנו בעבר. זה מתוך רצון של המדינה ומשרד הבריאות שיהיו יותר רופאים. במקביל, לפי רפורמת יציב, בוגרי מוסדות שלא עומדים בקריטריונים שנקבעו (כמו במוסדות מסוימים מחוץ לישראל - ד.ב) לא יוכלו לעבוד בישראל. הצורך ברופאים הביא גם לפתיחת עוד בתי ספר לרפואה בארץ, במקום 4, יש כבר 9 היום. אני מקווה שזה יחסוך מישראלים לנסוע לחו"ל ולגלות ששם טוב יותר ולהישאר. איבדנו רופאים שעזבו את ישראל בתקופת ההפגנות על הרפורמה ובמלחמה – צריך לעשות הכל שאנשים ילמדו כאן, כי מי שלומדים בחו"ל לפעמים לא חוזרים. רופאים שלנו שעזבו בחוץ נחשקים. זו גאווה גדולה אבל צריך לעשות הכל כדי שאנשים ילמדו כאן. אז צריך לעשות את זה כאן וכמה שיותר טוב".
