דעה
סין טרם שלפה את נשק יום הדין במלחמת הסחר
המתיחות בסחר בין סין לארצות הברית ב-2025 נמצאת בשיאה, ובין היתר, היא יכולה להשתמש בשליטה שלה בשוק החומרים הפעילים לתרופות כדי להכריע את המערכה
סין טרם שלפה את נשק יום הדין האמיתי. המתיחות בסחר בין סין לארצות הברית ב-2025 נמצאת בשיאה, ולא רק בתחומי השבבים והמתכות הנדירות – גם שרשרת האספקה של תרופות הפכה לזירת עימות פוטנציאלית. סין, שהפכה בעשורים האחרונים ל-"בית המרקחת של העולם", שולטת בחלק ניכר משוק החומרים הפעילים לתרופות.
(Active Pharmaceutical Ingredients – APIs). שליטה זו מקנה לה יתרון אסטרטגי שעלול לשמש כמנוף גיאו-פוליטי וכלכלי מכריע. בדיוק לפני חמש שנים, עם התפרצות הקורונה שיצרה עליית מדרגה נוספת בעוינות בין ארה"ב וסין, נדרשנו לשאלת התלות של המערב ביבוא API מסין, והחששות הנלוות מהשלכות על בריאות הציבור בתסריט של מלחמה בין המעצמות – או בגרסתה המודרנית – מלחמת הסחר. כבר אז, בעיצומו של העימות המילולי עם ממשל טראמפ סביב האשמות כלפי סין על אחריותה להתפרצות הקורונה, הופיעו בתקשורת הסינית מאמרי מערכת שהתריעו כי אם ארה"ב תמשיך "להתעמר" בסין, ייתכן וסין תשקול להגביל יצוא של תרופות ואנטיביוטיקה "ולהטביע את אמריקה בים של קורונה" – רמז חד לאפשרות שימוש בתרופות כאמצעי לחץ.
סין ביססה מעמד כמעט מונופוליסטי במרכיבי יצור תרופות גנריות. סין היא יצרנית ה-API הגדולה בעולם בהיקפים רבים, במיוחד עבור תרופות גנריות. הערכות עדכניות מצביעות על כך שסין אחראית על כ-20% מתפוקת ה-API הגלובלית במונחי יחידות, וש-40% מכלל יצוא ה-API בעולם מקורו במפעלים סיניים. סין ביססה מעמד כמעט מונופוליסטי בקטגוריות קריטיות של תרופות גנריות. היא מספקת חלק עצום מהתרכובות הפעילות למשככי כאבים נפוצים, אנטיביוטיקות ותרופות חיוניות נוספות. לדוגמה, מעל 90% מה-API של איבופרופן (משכך כאבים נפוץ) הנצרך בארה"ב ובאיחוד האירופי, מיובא מסין וכ-70% מהחומר הפעיל בפרצטמול (Paracetamol) בעולם מיוצר בסין. למרות שהודו אחראית על אספקת 91% מהמרשמים הגנריים בארה"ב, היא נשענת במידה רבה על סין המספקת כ-70% מהתשומות הפעילות והכימיקלים ליצור התרופות. התלות האמריקאית באספקת ה-API הסיני מייצרת סיכון מערכתי עבור ארה"ב: שיבוש בסין (אם במכוון או בשל "אירועים לא צפויים") עלול להתגלגל במהירות למחסור עולמי בתרופות חיוניות.
משבר הקורונה לא נוצל לשינוי הסטטוס קוו. מגיפת הקורונה בשנת 2020 חשפה את שבריריותה של שרשרת האספקה הפרמצבטית וסימן נקודת מפנה בעלויות וזמינות ה-API. בתחילת המגפה, מפעלי API בסין צמצמו פעילות עקב סגרי קורונה ונהלי בטיחות, מה שהפחית את היצע החומרים והקפיץ מחירים. עלייה בעלויות התשומות, יחד עם שיבושי תנועה בנמלים והגבלות ייצוא זמניות, הובילו לעיכובים משמעותיים באספקה של תרופות רבות. המחסור הורגש בתרופות ללא מרשם (OTC) וגנריות בבתי מרקחת ובתי חולים ברבעון השני של 2020, מה שהמחיש את הסכנה הטמונה בריכוז הייצור הגלובלי. לעומת זאת בין 2021–2022 הייצור בסין חזר לתפוקה כמעט מלאה, ומחירי ה-API בשוק העולמי ירדו חזרה ואף נשקו לשפל בשל התאוששות ההיצע. חזרת היצרנים הסינים יחד עם האטה בביקושים, החזירה את יתרון המחיר הסיני שהקשה עוד יותר על תעשיות מערביות להוות אלטרנטיבה תחרותית ללא סבסוד ממשלתי.
היערכות המעצמות למשבר ידוע מראש. לאחר עשורים של גלובליזציה דה-רגולטיבית, החשש מתלות-יתר בסין הביא את קובעי המדיניות בארה"ב ואירופה לנקוט שורה של צעדים. ארצות הברית והאיחוד האירופי, כל אחת בדרכה, החלו לבחון רגולציות, חוקים ופרויקטים לעידוד ייצור מקומי או גיוון מקורות של תרופות וחומרי גלם. עוד בשיא מגפת הקורונה עבר בקונגרס חוק CARES הפדרלי, שחייב יצרני תרופות להודיע לFDA- על סיכונים להפסקות ייצור של תרופות חיוניות. באוגוסט 2020 הנשיא טראמפ חתם בצו נשיאותי על יוזמת "Buy American" לתרופות חיוניות, ולאחר מכן שתי המפלגות בקונגרס הגישו את הצעת החוק PILLS, המתמרצת ייצור תרופות גנריות בארה"ב - מעין "גרסת הפארמה" ל-CHIPS Act שהזרים מימון כבד להחזרת ייצור מוליכים למחצה לארה"ב. מדינות שונות באירופה יוזמות מהלכים לשינוי המצב כגון גיוון ספקים באמצעות עידוד התקשרויות עם יצרנים בהודו, במזרח אירופה, בצפון אפריקה וכד'. בנוסף, מדינות כמו גרמניה וצרפת כבר החלו לספק "רשת ביטחון" לחברות גנריות על מנת לשמר קווי ייצור לא כדאיים כלכלית של תרופות חיוניות.
כבוד הנשיא – מה תוכנית המגירה? למרות ההבנה שיש צורך להחזיר את ייצור התרופות "הביתה", הניסיון בשנים האחרונות לשינוי הסטטוס קוו, נראה כמעט מדי ומאוחר מדי. המציאות הכלכלית מקשה מאוד על החזרה המונית של ייצור API למערב. על פי הערכות, יצרנים סינים מסוגלים לתמחר API במחיר הנמוך ב-30% עד 40% ממתחריהם במערב, ועדיין לעמוד בתקני איכות מערביים. מערכות בריאות במערב התמכרו למחירי גנריקה נמוכים, ושינוי מדיניות שעלול להביא להכפלת עלות תרופה בייצור מקומי, הוא מהלך כואב תקציבית ולא פופולרי מבחינה פוליטית. נכון להיום, ארה"ב ואירופה טרם נקטו בצעדים גורפים להעלאת מחירי תרופות גנריות, מה שמשאיר את בעיית הכדאיות הכלכלית בעינה, ואת מנוף הלחץ הסיני על ארה"ב במצב דומה למה שהיה בקורונה. התלות הגלובלית בסין בנוגע לשרשרת אספקת התרופות מייצרת סיכונים אסטרטגיים בעימות הנוכחי. נראה שארסנל הכלים הרחב, אפשר לסינים להימנע מלנופף בנשק יום הדין בדמות מחסור מתמשך במדפי התרופות בבתי המרקחת ובתי החולים האמריקאים. ברשימת שאלות היתכנות מלחמת הסחר שמנהלת ארה"ב, נותר סימן שאלה גדול בנוגע לתוכנית המגירה של הנשיא (אם ישנה כזאת) לאפשרות שסין תחליט להשתמש בבריאות הציבור האמריקאי כבת ערובה במשחקי המלחמה נגד טראמפ.
יונתן קרייזמן הוא מנהל תחום Healthcare במור מגנה מקבוצת מור בית השקעות ושותף-מייסד של חברת וואלורה פייננס.
לכותב אין עניין אישי באמור ואין לראות בו ייעוץ/שיווק השקעות והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
